הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שיר המעלות

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: פנחס מינקובסקי

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
בְּשׁוּב אֲדֹנָי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה
אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה
הִגְדִּיל אֲדֹנָי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים

שׁוּבָה אֲדֹנָי אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע
בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו
שיר המעלות
בשוב אדוניי את שיבת ציון היינו כחולמים
אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה
אז יאמרו בגויים הגדיל אדוניי לעשות עם אלה
הגדיל אדוניי לעשות עמנו היינו שמחים

שובה אדוניי את שביתנו כאפיקים בנגב
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו
הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע
בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו
ביצוע: המזל של ג'קי
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת לי-רון
עיבוד: שרה שוהם
שנת הקלטה: 2008
נכלל בתקליטור: רוח וחול

ניצוח: רונית שפירא



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אברהם נבו, יצחק נבו
שנת הקלטה: 2009
מקור: התקליטור "פתחו לי שערי צדק"

ביצוע חזני בליווי מקהלת רינטון
מנצח ומנהל מוסיקלי: אברהם פרי
פסנתר: ד"ר מרק שבינר



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ברק עודד
עיבוד: ברק עודד
שנת הקלטה: 17.3.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אהוד רבין
שנת הקלטה: 2014
מקור: תקליטור משפחתי


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 2008


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: אילן אונה, דני ברוש
מקור: תקליטור ביתי

ביצוע כֵּלִי: חליל + גיטרה



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: כרמלה בר-נץ
שנת הקלטה: 23.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

המילים: תהלים קכ"ו

על הלחן מספר חנן זוסמן:

דומה שלחנו של מינקובסקי לשיר המעלות (תהלים קכ"ו) מדגים היטב את החזנות אותה שאף ליצור ולהנחיל. זהו גם פרק החזנות הידוע ביותר בציבור הרחב וזהו גם לחנו היחידי (!) של מינקובסקי ששרד את שיניו הנמרצות של הזמן. צחוק הגורל הוא שגם זה הודות להקלטה המפורסמת של החזן יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט שהיה הראשון להקליט את היצירה (רוזנבלט ומינקובסקי היו קרובי משפחה וילידי אותה העיר) למרות התנגדותו הנחרצת של מינקובסקי להקלטות (ראה כאן).
עדות לפופלאריות ולאהדה שבה נתקבלה היצירה ניתן למצוא בעובדה שחוגי הציונות הדתית הציעוה כהמנון הלאומי, הצעה שנדחקה לבסוף מפניה של "התקווה". יש בלחן התאמה נפלאה לרוח המזמור וזרימה אורגנית עם כללי הפיסוק והטעמים. המזמור עצמו רווי בכיסופי גאולה. יש בו תחושת עצב קיומי ואיזו עגמומיות שנובעת מהתמשכות הגלות ומאי-הוודאות לגבי זמן הגאולה. כן עולה ממנו התחושה כאילו הגאולה היא פרי חלום או הזיה. עם זאת יש במזמור גם שמחה זהירה ושברירית שמקורה בתקוותו היוקדת של העם לגאולה המיוחלת. לחנו של מינקובסקי מיטיב להעביר תחושות אלה. יש בלחן איזו מידה של עצבות חולמנית ויחד עמה גם שמחה וחגיגיות הנובעות מהאמונה שלא נתעממה בגאולת הד.

האזינו לשיר בביצועים נוספים:

ראו הלחנות נוספות של (רוב) הפרק גם את "בשוב ה'" בלחן אידלזוןבלחן מרגובסקי ובלחן עלי הלפרין.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

תשעה באב   מקהלות   שבועות   מן המקורות   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם