מילים: גלב מאקסימיליאנוביץ' קז'יז'אנובסקי
תרגום/נוסח עברי: לא ידוע לחן: עממי פולני (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1879
|
חבורת שהם  |
משתתפי הקלטת שירי "המשיחיות האדומה" 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:48:10).
רותי פריד 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:42:22).
זלמן אברמוב, רחל אברמוב (פלק) 
שנת הקלטה: 18.5.1992
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:14:11).
רחל רבין-יעקב  ביצוע:
מקהלת הצבא האדום 
ביצוע הגרסה הרוסית של השיר.
ד"ר עמיקם גיא וגיורא רמות מעידים כי בשנות החמישים המוקדמות השיר היה ההמנון של ילדי בית החינוך בצפון ת"א (דאז), בתקופת מאיר נוי ואליהו בייליס. ויוסף הלחמי מעיד כי השיר הֻמְנַן בבית-החינוך עוד בשנות הארבעים, בתקופת גרשון זק (מייסד בית החינוך).
את המידע על השיר מסכם אלי סט (רוב המידע נלקח מוויקיפדיה האנגלית ומוויקיפדיה הרוסית וכן מהאתרים הרוסיים "סובמוזיק" ו"מילון ואינציקלופדיה לאקדמיה"):
מקורו של השיר "סער הרשע" הוא השיר הפולני Warszawianka ("וארשאביאנקה"). פירוש השם הוא "שיר ורשאי", וכדי להבחינו משיר אחר באותו שם הוא נקרא גם "וארשאביאנקה 1905". אולם "סער הרשע" תורגם מן הגרסה הרוסית של השיר, כפי שיוסבר להלן.
את השיר הפולני, שמלחינו אינו ידוע, כתב ב-1879 המשורר והסוציאליסט הפולני ואצלאב שווייציצקי (Wacław Święcicki). הוא כתב את השיר על כתלי ביתן 10, בשבתו בכלא "מצודת ורשה" בגין פעילותו הסוציאליסטית. ב-1883, כשחזר שווייציצקי מגלות בסיביר, פורסם השיר (שאת מילותיו שמר כמילים בודדות מסומנות בספר "פאן תדיאוש") בכתב העת הבלתי חוקי "הפרולטריון". השיר נעשה המנון המתקוממים וקיבל את שמו "וארשאביאנקה" אחרי הפגנות האחד במאי 1905 בוורשה (שהיו חלק מהמהפכה הרוסית) בהן נהרגו 30 מפגינים מירי המשטרה.
השיר תורגם לרוסית (Варшавянка) ב-1897 ע"י גלב מאקסימיליאנוביץ' קז'יז'אנובסקי (Г. М. Кржижановски), שהיה כלכלן וחבר באקדמיית המדעים של ברית המועצות וכן דמות לאומית חשובה. הוא נולד ברוסיה למשפחה ממוצא פולני, והיה מרקסיסט עמית וחבר קרוב של לנין בעת שבתו בכלא "קוטירקה" בסנקט פטרבורג בגין פעילותו הפוליטית. הגרסה הרוסית פורסמה לראשונה ב-1902 בכתב העת Искры ("ניצוצות") בהוצאה לאור של לנין. האזינו לגרסה הרוסית.
בין ההבדלים הבולטים בין הגרסה הרוסית למקור הפולני:
- בשורה הראשונה: במקום הקריאה להנפת הדגל במקור הפולני, בגרסת הרוסית מובא תיאור הסערה העוינת מעל הראש.
- בסוף הפזמון: במקום הקריאה "צעדי, צעדי ורשה", במקור הפולני, בגרסה הרוסית נכתב "צעד, צעד קדימה העם העובד".
השיר במתכונתו הרוסית נעשה פופולארי במהפכת הראשונה ברוסיה (1905-7), ולאחריה תורגם לשפות עמים שכנים: לגיאורגית, לארמנית, לטטארית ולאסטונית. השיר נפוץ עוד יותר בעקבות "מהפכת אוקטובר" שאחריה התפשט לארצות מרכז אירופה ותורגם ללשונות גרמניה, צ'כיה, בולגריה רומניה ועוד. (ביצועים בשפות שונות ניתן לשמוע באתר "סובמוזיק").
על פי פלאגייה גריגורייבנה שיריאייבה (П. Г. Ширяева), מחברת האנתולוגיה "100 שירי פועלים רוסיים" (100 песен русских рабочих, בעריכת פ. ויחודצ'ב, 1984), יש השערה שמי שתרגם את השיר לרוסית היה ולאדימיר אקימוב, אשר בדומה לקז'יז'אנובסקי ישב באותו כלא, באותו זמן ומסיבות דומות. אך כיוון שקז'יזאנובסקי היה חברו של לנין, העדיפה הגרסה הסובייטית לקבוע שהוא תרגם את השיר ולא אקימוב.מבנה השיר המקורי (וכך גם הגרסאות רוסית, גרמנית ואנגלית) הוא שלושה בתים, ובכל אחד שתי רביעיות שורות (שונות זו מזו):
- לחן הרביעייה הראשונה כלחן הבית בגרסה העברית;
- לחן הרביעייה השנייה כלחן הפזמון בגרסה העברית;
- לאחר מכן מושר הפזמון (שמילותיו קבועות), בלחן הרביעייה השנייה.
מבנה "סער הרשע" הוא שני בתים (כל אחד בן ארבע שורות), ואחרי כל בית פזמון:
- לחן הבית כלחן הרביעייה הראשונה בשיר המקורי;
- לחן הפזמון כלחן הרביעייה השניה של השיר המקורי.
מבחינת התרגום ב"סער הרשע":
- הבית הראשון הוא תרגום נאמן למקור של ארבע השורות הראשונות של הבית הראשון בגרסה הרוסית;
- הבית השני הוא תרגום נאמן למקור של ארבע השורות הראשונות של הבית השני בגרסה הרוסית;
- שתי השורות האחרונות של הפזמון הן תרגום נאמן למקור של השורות המקבילות בפזמון הגרסה הרוסית.
אולם הטקסט העברי אינו תרגום של המקור הפולני או של הגרסה הגרמנית ואינו תואם גם לגרסה האנגלית. בנוסף, המנגינה של השיר הפולני שונה מעט (כפי שאפשר לשמוע כאן), כך שאפשר לקבוע בוודאות ש"סער הרשע" תורגם מהגרסה הרוסית ומושר ללחנה (את ארבע הגרסאות ניתן לראות בוויקיפדיה באנגלית).
השיר בגרסתו הספרדית A las barricadas (" אל הבריקדות") היה המנון האנרכיסטים במלחמת האזרחים בספרד. לסרטון ובו ביצוע הגרסה הספרדית לחץ כאן.
צפו בחיים גורי שר את "סער הרשע" (2015).
עוד לאותו לחן: "לאיחוד הנוער".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת: הרמן שרשן
בכותרת כתוב "לחן פולני עממי", אולם בתווים להלן מובא עיבוד של הגרסה הרוסית של הלחן (שאליה הותאמו גם המילים העבריות), והיא מעט שונה מגרסת הלחן הפולנית המקורית.
תיווי: הלל אילת
עיבוד מאת: אהרן שפי
מחרוזת משירי אחד במאי שעיבד אהרן שפי.
מספר אהרן שפי:
באחד במאי 1944 בקיבוץ אפיקים. על מגרש הכדורגל נתאספו כל משקי עמק הירדן לעצרת ססגונית. במרכז ניצבה משאית ועליה 5 נגנים שקיבץ מורי הראשון לחצוצרה, ליובה רביץ, המייסד והמנצח האגדי של תזמורת סימפונית עמק הירדן. היה שם החצוצרן הראשון של הפילהרמונית צבי פלדמן, החייט של אשדות יעקב דב אוליאנוב בחצוצרה השנייה, ואני הטירון - בשלישית. ליד הרמוניום הרגל (עוגב קטן) ישב רביץ, ובתופים הכתה רותי הפסנתרנית בת הקיבוץ. את העיבוד כאן ערכתי על-פי עיבודיו של ליובה כמיטב זכרוני. השירים במחרוזת הם (לפי הסדר):
- לשמש אחים
- סער הרשע
- המנון הרפובליקה של ארה"ב [בעברית המנגינה מוכרת במילים "הגביע הוא שלנו" - זֶמֶרֶשֶׁת]
- האינטרנציונל
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.