הוי רננו
העתקת מילות השיר

הוֹי, הוֹי, רַנֵּנוּ! רַב, כַּבִּיר אָשְׁרֵנוּ! זֶה הַיּוֹם חַג לָנוּ וְאוֹרָה: נִצַּחְנוּ בּוֹ אוֹיְבֵנוּ הַנּוֹרָא, נִתֵּן כָּבוֹד לִשְׂפַת הַתּוֹרָה. יְחִי לָעַד עַמֵּנוּ! תְּחִי לָעַד שְׂפָתֵנוּ! חוּלוּ; גִּילוּ! הָעִגּוּל הַגְדִּילוּ! חַג הַיּוֹם – רִקְדוּ גְדוֹלִים וָטַף – בֶּן עַמְרָם לָכֶם עַתָּה שֻׁתָּף, כִּי תּוֹרָה תִמְחָא גַם הִיא כָף. יְחִי לָעַד עַמֵּנוּ! תְּחִי לָעַד שְׂפָתֵנוּ!הוי הוי רננו רב כביר אושרנו זה היום חג לנו ואורה ניצחנו בו אויבנו הנורא ניתן כבוד לשפת התורה יחי לעד עמנו תחי לעד שפתנו חולו גילו העיגול הגדילו חג היום רקדו גדולים וטף בן עמרם לכם עתה שותף כי תורה תמחא גם היא כף יחי לעד עמנו תחי לעד שפתנו
מילים: ישראל דושמן
לחן: מרק ורשבסקי (טקסטים נוספים בלחן זה)

הוֹי, הוֹי, רַנֵּנוּ!
רַב, כַּבִּיר אָשְׁרֵנוּ!
זֶה הַיּוֹם חַג לָנוּ וְאוֹרָה:
נִצַּחְנוּ בּוֹ אוֹיְבֵנוּ הַנּוֹרָא,
נִתֵּן כָּבוֹד לִשְׂפַת הַתּוֹרָה.
יְחִי לָעַד עַמֵּנוּ!
תְּחִי לָעַד שְׂפָתֵנוּ!

חוּלוּ; גִּילוּ!
הָעִגּוּל הַגְדִּילוּ!
חַג הַיּוֹם – רִקְדוּ גְדוֹלִים וָטַף –
בֶּן עַמְרָם לָכֶם עַתָּה שֻׁתָּף,
כִּי תּוֹרָה תִמְחָא גַם הִיא כָף.
יְחִי לָעַד עַמֵּנוּ!
תְּחִי לָעַד שְׂפָתֵנוּ!
הוי הוי רננו
רב כביר אושרנו
זה היום חג לנו ואורה
ניצחנו בו אויבנו הנורא
ניתן כבוד לשפת התורה
יחי לעד עמנו
תחי לעד שפתנו

חולו גילו
העיגול הגדילו
חג היום רקדו גדולים וטף
בן עמרם לכם עתה שותף
כי תורה תמחא גם היא כף
יחי לעד עמנו
תחי לעד שפתנו




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת (רביעיית?) גברים בניצוח אברהם צבי אידלזון 
עיבוד: אברהם צבי אידלזון
ניצוח: אברהם צבי אידלזון
שנת הקלטה: 1922

שם הסולן אינו מזוהה.

נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: סדרת תקליטונים בביצוע מקהלת הגברים של אברהם צבי אידלזון (או סולנים מתוכה)

על השיר

השיר מופיע על גב הזמנה לנשף חנוכה תרע"ד (1913) של גימנסיה הרצליה (ראו להלן; תודה לסיגל נוביק על ההפניה). אם התארוך הזה נכון, משמע שהשיר נכתב בעיצומה של מלחמת השפות, ולא בסופה, כמקובל לחשוב במקומות שונים.

בשירונים שבהם נדפס השיר ["משירי העליה השניה" (תש"ח), "ספר השירים" מאת אידלזון (תרפ"ב)] ישנו הבית הראשון בלבד; את מילות הבית השני איתרנו בהזמנה לנשף מתרע"ד.

ציונה רבאו, ילידת עין-סיניא (1907) ותלמידת גימנסיה "הרצליה", העידה בהקלטה של ארכיון הצליל (תזמון 39:55):

הייתה מלחמה גדולה ביישוב. חיסלו את כל בתי-הספר של "עזרה" [שבהם הלימודים התנהלו בגרמנית – זֶמֶרֶשֶׁת] ובנו בתי ספר לנערים שבהם הלימודים התנהלו רק בעברית, לא בגרמנית. והייתה מלחמה ביישוב: אם היה עובר [ברחוב] מורה שנשאר ללמד בבית-ספר עזרה היו קוראים לו "בוגד" וזורקים עליו אבנים. פעם אחת הצלחנו לסגור בית-ספר אחד בירושלים של "עזרה", אז המצאנו שיר: "הוי הוי רננו..." [...] זה חובר בשנים האלה, 1924-1923.

[זֶמֶרֶשֶׁת: בפברואר 1914 נכנעה חברת "עזרה" וקיבלה החלטה ללמד בעברית. אם כן, התארוך של ציונה רבאו למאורע הנ"ל איננו הגיוני, וכנראה שמדובר בעשור קודם לכן (1913), עת הייתה ציונה תלמידת יסודי. כמו כן, אין אישוש נוסף לכך שהשיר אכן חובר בעקבות סגירת בית-ספר מסוים. (אבל בהחלט ייתכן שזומר באותו מאורע)]

ביצועים נוספים:

המקור היידי: די ראָד ("העכער! בעסער!"). מילת המקור מופיעות בדף של התרגום העברי: בת זקוניי השאתי. מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" משווה בין הגרסאות.

נוסחים עבריים נוספים שנכתבו ללחן זה:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה

מילים  

מתוך הזמנה לנשף חנוכה תרע"ד 1913. התמונה והמידע - מתוך אתר המכירות הפומביות bidspirit (שהעמיד את עותק ההזמנה למכירה):

בכל שנה, לקראת חג החנוכה, קיימו בגימנסיה הרצליה נשף חנוכה. מסיבה זו ביטאה את ניצחון אור יהודי הארץ על חשכת הגלות. בהזמנה שלפנינו, משנת תרע"ד 1913, מפורטת התוכנייה של האירוע. בפתיחה יעלו התלמידים מחזה – 'החשמונאים הקטנים'. בין המשתתפים: שמואל קייזרמן (לימים אורי קיסרי, עיתונאי ועורך 'העולם הזה'), מלכה וילנר (לימים אשתו של פרופ' אשרמן, מנהל בית היולדות 'הקריה' וחותנתו של יחיאל דינור, הידוע בשמו הספרותי ק.צטניק) ועוד.

גולת הכותרת של הערב הייתה שירת השיר 'הוי נרות קטנים' לראשונה בארץ. כיום השיר מוכר בשם 'נרותיי הזעירים'. [...] השיר הושר על ידי הסולן יהודה דימנד בליווי מקהלת הגימנסיה.

בצדה השני של ההזמנה מודפס השיר 'שיר הניצחון' מאת ישראל דושמן [...] המתאר את ניצחון השפה העברית, שפת התורה. זה היה הנושא הכללי של נשף החנוכה בשנה זו - ניצחון העברית וההתגברות על הגזירה להשליט את השפה הגרמנית על בתי הספר בארץ.

ההזמנה הודפסה בדפוס א. אתין ביפו. 11X25 ס"מ. מצב טוב. קרעים בשולי המסמך. חורי תיוק. סימני קיפול.

 



תגיות




עדכון אחרון: 19.03.2022 23:35:33


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: