מילים: עממי אנגלי
(תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום: לא ידוע לחן: עממי אנגלי הלחנה: לפני 1228
|
ותיקי "המחנות-העולים" 
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 12.8.1990 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. הקלטה של השיר בקנון. |
ותיקי "המחנות-העולים" 
שנת הקלטה: 12.8.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
חמדה לוי 
זמרדעי זמרשת 
קנון לשישה קולות מהמאה ה-13. הופיע בכתב יד של John of Forneste בשנת 1228.
וידיאו: ביצוע השיר בשפת המקור - ראו כאן.
ר' את השיר גם בתרגומים נוספים: קנון הקיץ, תרגום משה דפנא, תרגום לא ידוע 2, תרגום לא ידוע 3.
פרופ' שי בורשטין:
הקנון "בא אביב" הוא הגירסה העברית של "Sumer is icumen in", כנראה היצירה המוסיקלית הידועה ביותר מימי-הביניים. דיו מוסיקולוגי רב נשפך על ניסיונות לתארוכו המדויק. המצלול ההרמוני-קונסוננטי הבולט שנוצר כאשר כל קולות הקנון (בצרוף שני קולות הבאס) שרים יחדיו דחף מוסיקולוגים לא מעטים לתארך אותו לא לפני העשור השני של המאה ה-14. כיום ברור שהקנון, כמו גם כתב-היד המכיל אותו, נכתב ב-1260 בקירוב.
בדרכו מרדינג שבאנגליה, שם נולד (או לפחות נכתב בתווים בכתב היד Harley MS 978), לארץ-ישראל, חנה הקנון בגרמניה. פריץ יידה (Jöde), מוסיקאי ומחנך מוסיקלי רב השפעה, כלל אותו באחת מאסופות המוסיקה המוקדמת שערך והפיץ. יידה החליף את הטקסטים האנגליים (בצילום המקור מופיע הטקסט החילוני בשחור, ומתחתיו, באדום, טקסט דתי חליפי בלטינית [ר' צילום בהמשך הדף]) במילים גרמניות שחיבר והתאים בעצמו ברוח המקור החילוני האנגלי.
באותה רוח חופשית חובר גם הטקסט העברי. ברור שמוצאו בטקסט הגרמני, גם אם אין בין השניים הלימה מלאה. יהודה שרת שהה בגרמניה והכיר את יידה ופועלו. הוא תרגם לעברית וכלל בחוברת "ענות", פרקים לשירה במקהלה וקנונים (שבט, 1939) רבות מהיצירות שמצא אצל יידה, אך קנון הקיץ אינו ביניהם. גם מנשה רבינא שהה אז בגרמניה והכיר את מפעל ההנחלה של מוסיקה עממית שיידה עמד בראשו. שרת, רבינא ואף מוסיקאים ארץ-ישראליים נוספים העריצו את יידה ומפעלו וראו בו מודל לחיקוי. אין להבין את פועלו של יהודה שרת, ביחוד לא את "סדר פסח נוסח יגור" שלו, ללא ההשראה ששאב מיידה. למרות זאת, אין לקבוע בבטחה כי שרת הוא מחבר המילים העבריות.
עפ"י ותיקי המחנות העולים, השיר הושר רבות בבית-השיטה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
- בא אביב (תרגום לא ידוע 2) (באותו לחן)
- בא אביב (תרגום לא ידוע 3) (באותו לחן)
- בא אביב (תרגום משה דפנא) (באותו לחן)
- קנון הקיץ (באותו לחן)
תצלום של תווי המקור מהמאה ה-13
תווי השיר כפי שפרסמם יידה באסופתו Der Kanon