|
מילים: זלמן חן
לחן: זלמן חן כתיבה: 1936 הלחנה: 1936
|
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע |
פרטים נוספים
הגבעטרון
ניצוח: נחום היימן
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 1965
נכלל בתקליטור: הגבעטרון: הקלטות נדירות 1960 - 1967
נכלל בתקליט: מלא כוס יין אדום
נכלל בתקליטור: הגבעטרון: שירי ראשית הדרך
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 9.1.1968
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת רננים
שנת הקלטה: 22.12.1963
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נכלל בתקליטור: חבורת רננים - האוסף [המסחרי]
מקהלה מקובצת מעמק הירדן
ניצוח: יקותיאל שור
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1963/1964
נכלל בתקליט: עלי כנרות: 50 שנה לעמק הירדן באומר ובצליל
נתניה דברת
ניצוח: לסלו רוט
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 6.11.1964
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
שרה גלופטר
שנת הקלטה: 2.1981
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
שרה ב"לַהֶבֶת ירוקה"
עידית סולקין
ביצוע:
שולמית אברדם
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המבצעת שרה את גרסתה כפי שלמדה בגליציה בילדותה. ראו פרטים נוספים ליד מילות גרסתה.
ביצוע:
רבקה יבין
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטה של "הגרסה היקית" של השיר.
ביצוע:
אברהם הרצפלד
הרצפלד נהג לשיר את השיר בכל עליה חדשה לקרקע.
תודה לרוני גואל על גרסה נוספת זו.
ביצוע:
אברהם הרצפלד
נגה אשד, צוות זמרשת
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
בוצע בשידור חי ברשת גימ"ל, מוצאי ראש השנה תש"ע.
ביצוע:
אריה אורי
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
אריה אורי שר ומספר על הביצוע הראשון של השיר, עוד לפני שהרצפלד הכיר אותו.
זלי גורביץ' במאמרו "ההווה הישראלי":
"השיר נכתב על ידי זלמן חן באופן מזדמן בטקס ייסוד בית יוסף בעמק בית שאן ב-1937 [כנראה השיר כבר מ1936, ראו להלן. זמרשת] כשנלווה (על פי נתיבה בן יהודה) לאברהם הרצפלד לאותו אירוע. מכיון שלא נמצא מי שילמד שיר חדש, כפי שהיה נהוג, פרש זלמן חן לחורשה וחזר כעבור זמן קצר עם השיר ועם לחנו, ואף עמד וביצע אותו בפני הקהל. אחר כך חזר הרצפלד על השיר הזה בכל הקמת היאחזות חדשה, והוא הפך עם השנים למעין המנון של ההתיישבות".
[...]
"הגירסה המקורית והרשמית של השיר (זו המופיעה בספרים המביאים שירי עם ישראליים) מעט שונה. כך, למשל, במקום "את" בשורה החמישית מופיעה המילה "יד", ובמקום "שלהבת" - המילה "להבה".
(זלי גורביץ' "ההווה הישראלי", בתוך: הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר (עריכה: אמיליה פרוני), הוצאת מכון ון ליר הקיבוץ המאוחד 2004, עמ' 33).
אריה אורי (ראה לעיל) שר את השיר, לדבריו, בגרסה המקורית אותה שרה "מקהלת הילדים המרכזית של ירושלים". מקהלה זו, שבה שר אריה אורי בילדותו, היתה הראשונה שביצעה את השיר, ב-1936, עוד לפני שהרצפלד (איתו השיר מזוהה) שר אותו. תימוכין נוספים לכך שהשיר חובר עוד ב-1936 אפשר למצוא במאמרו של אורי הייטנר, "אש יוקדת בחזה", שהתפרסם ב"חדשות בן עזר", גליון 1577, 21.9.2020.
"הגרסה היקית" נוצרה, ככל הנראה, במטרה ללגלג על ה"יקים" שעלו ארצה והתקשו ללמוד את השפה.
ביצועים נוספים:
- מופע חגיגות ה-70 לקיבוץ עין גב.
- נורמה סאלז (Norma Salz) (סרטון יוטיוב)
- מתוך מחרוזת שירי תקומה (מכללת עצם, תשפ"ד), בשילוב בית תורני.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד ל"שיר המחנה" ול"שורו הביטו וראו" מאת אהרן שפי. על נסיבות כריכת השירים יחד קראו את דבריו של אהרן שפי ב"על השיר" ב"שיר המחנה".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
