|
מילים: גאורג שטמלר
(לחנים נוספים לטקסט זה)
עברית: יהודה שרת (לחנים נוספים לתרגום זה) לחן: ארנסט קנור
|
ביצוע:
יעקב (יענקלה) רותם
שנת הקלטה: 2019
המבצע תועד בווידיאו (תודה לצאלה יפה). |
פרטים נוספים
ביצוע:
ותיקי הגבעטרון
ביצוע:
אהרון שמי
מקור: ארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
ביצוע:
עזריה אלון
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
השיר המקורי בגרמנית, Feuerspruch (שבועת אש), אותר בפרסום הדפוס שיהודה שרת מציין ב"ענות ג" והוא Neue Lieder der Junge (שירים חדשים של הנוער), מס' 43 בסדרה Die Singstunde (שעת הזימרה). הכותרת הראשית של הפרסום: Sommersonnenwende (נקודת ההיפוך הקייצית).
המילים המקוריות הן מאת גיאורג שטאמלר (Georg Stammler). שרת כתב כי "המילים העבריות נערכו ללא קשר ישר לטקסט הגרמני". ואולם יש קשר כללי ברור לטקסט המקורי.
יהודה שרת רשם את התווים בסולם אחר מהמקור (דו מינור במקום רה מינור), שינה את מקום קווי התיבה (לצורך התאמה למילה פותחת מלרעית), רשם בתווים במפורש את מימוש הקנון בשני קולות (לא מתחילת השיר), והוסיף ליווי לכלי באס שלא היה קיים במקור.
לא אותרה הקלטה לשיר. עוד התבסס על אותו מקור: קומו בואו נא.
ראו לחן נוסף לטקסט.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
המנון קבוצת "איתן" / צאלה יפה (ליטמן)
קבוצת "איתן" הייתה קבוצת ילדים ניצולי שואה שנאספו בבית הילדים היהודי במרכז שהקים צוות אונר"א בראשות עו"ס יהודייה מאנגליה, ד"ר גרטה פישר, בעיר אינדרסדורף שבגרמניה בשנת 1946. בתום המלחמה 200 עד 300 ילדים מכל רחבי פולין נדדו בקבוצות קטנות בהנהגת מדריכים צעירים של תנועות הנוער (בעצמם ניצולי השואה) ומצאו מקלט במנזר באינדרסדורף, שהפך להיות מרכז שיקומי לנוער ולילדים. הם שהו שם כחצי שנה, התגבשו לקבוצה, החלימו ושוקמו, והתכוננו לעלייה לארץ ישראל.
במהלך שהותם בבית הילדים במנזר אינדרסדורף הגיעו שליחים מארץ ישראל, וביניהם שולמית כץ, המדריכה הצעירה מכפר סאלד. היא לימדה את הילדים את השיר "איתן נעמוד במקומנו" והוא הפך להם להמנון, אותו הם שרים גם היום בהתרגשות.
רוב חברי הקבוצה עלו ארצה באניות "תיאודור הרצל" ואקסודוס, גורשו לקפריסין ולגרמניה, ועלו לבסוף בין שלהי 1947 לתחילת 1948. הם נקלטו כחברות נוער בקיבוצים בית השיטה, תל יוסף ועוד. כמה עשרות מנערי ונערות "קבוצת איתן" הקימו את קיבוץ נתיב הל"ה. רבים עזבו בשנים הראשונות, חלק נפטרו, אך חמישה מתוכם, ביניהם אבא שלי (אברמל'ה ליטמן) חיים בקיבוץ גם היום [2019 - זֶמֶרֶשֶׁת].
בשנת 2015 יצאנו, ה"איתנים" ובני משפחותיהם, כמשלחת לכנס במנזר אינדרסדורף שארגנה זו השנה העשירית אנה אנדלאור, גרמנייה מקומית, מורה לאנגלית, שגילתה את סיפור המנזר והתפקיד החשוב בו שימש לאחר המלחמה. אנה הקימה פרויקט הנצחה חינוכי בכספי תרומות תעשיינים גרמנים, ומטרתו להביא מדי שנה את ה"ילדים" הניצולים ובני משפחותיהם לכנס שנתי שבו יבקרו במקום וגם יספרו לתלמידי בתי הספר באינדרסדורף על תקופת המלחמה ועל השואה. אנה שמעה על ההמנון, לימדה את הנוער המקומי את המנגינה, ובכל מקום אליו הגענו בביקורנו שרו לכבודנו את השיר בעברית. הנה למשל כאן.
(הערה - זֶמֶרֶשֶׁת: השיר בסרטון מושר בלחן הלא ידוע, ואילו יענקלה רותם, חבר קבוצת איתן, זכר אותו בלחן קנור. כנראה שזה הלחן שלמדה הקבוצה בשהותה במנזר ושהיה להמנונהּ.)
