את השיר למדה מרים (לא בגיל הגן) מפי הגננת אסתר דונדיקוב.

רוני שריג כותב על השיר ב"כל שבילי המשי" (הוצאת כנרת, 2001), עמ' 69: "גם כשלמדנו מפיה שירים עצובים היתה בהם הרכות של אמא, ואהבנו בהם כל מילה וכל תו".

מיכל גור-אריה כותבת ב"והגדת לבנך: על חגים ומועדים לישראל" (ספריית פועלים, תשמ"א), עמ' 41:

במאה הקודמת השווה משורר עברי את חיי הבדידות והסכנה של היהודים בגלות לישיבה בסוכה פרוצה לסערות ורוחות, וכך הוא שר: [מביאה שני בתים של נוסח השיר, עמ' 41 - 42].

תרגומים נוספים, שהותאמו ללחן אחר: סוכה פעוטונת; סוכה לי עשיתי. כמו כן אותר נוסח רחוק מעט יותר כנראה לפי אותו מקור: סוכתי. יואל אנגל חיבר לשיר היידי לחן משלו, והוא תורגם בשם "בסוכה".

זיהוי המחבר היידי לפי הרשום ב"זמר עם" שם מופיע התרגום "סוכה פעוטונת". ברישומיו של מאיר נוי יוחס המקור היידי לאברהם רייזין. 

ראו את השיר היידי בעיבוד ארנו נאדל לקול ופסנתר מגליון אוקטובר-נובמבר 1916 של הירחון Ost und West.

קראו על השיר וגרסאותיו ביידיש ובעברית בהרחבה בכתבה 'סֻכַּת אַמָּתַיִם, עֲשׂוּיָה לוּחוֹתַיִם': גלגוליו של שיר נשכח לסוכות מאת דוד אסף (11.10.2019) במסגרת הבלוג "עונג שבת".

צפו בתלמה אליגון שרה (באופן משובש) את תחילת השיר בריאיון ליואב קוטנר. היא מספרת שזה שיר שאביה אהב במיוחד, ולדבריה אליהו הכהן שלח לה את הטקסט המלא וסיפר לה שזה היה שיר של גדוד מגיני השפה העברית.

שירים מתורגמים   סוכות, שמחת תורה, שמחת בית השואבה