מילים: לא ידוע (רוסי)
תרגום: יהודה קרני לחן: עממי אוקראיני (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
מיכל טל  |
חבורת שירי תנועות הנוער (דו רה ומי עוד) 
שנת הקלטה: 1974
עיבוד קולי: נעמי פולני, עיבוד כלי: גיל אלדמע
נכלל בתקליט: משירי תנועות הנוערריקה זראי 
ותיקות מקהלת משמרות  ביצוע:
מקהלת וולינסקי 
ביצוע בשפת המקור (אוקראינית).
השיר העברי הוא תרגום של שלושה מבתי מהשיר הרוסי Горит свеча печальным светом ("דולק הנר באור עצוב"), שנכתב למנגינת שיר עם אוקראיני. גלגולי השיר מוסברים בפירוט בהמשך. גרסת התרגום המוקדמת נקראה "נגן" קתרוס" הגרסה הרווחת יותר נקראת "צלצל קתרוס".
מספר אורי יעקובוביץ':
השיר שובץ בהצגה של הבימה "כבלים" שהועלתה על ידי "הבימה" ב- 16.12.1931. ברוך צ'מרינסקי בספרו (ספר צ'מרינסקי – דרך היצירה של במאי עברי", הוצאת ספרים "לעם", תל-אביב תש"ז, עמודים 133-134) מספר על קורות שיר זה ונסיבות חיבורו. כך כותב צ'מרינסקי:
נזכרתי בשיר אחד של פושע פלילי המובל כבול לירכתי סיביר, אותו למדנו מפי בחורה רוסית, אהובת אחד השחקנים ב"הבימה", שליוותה אותו בכל הדרך בצאתו ממוסקבה לסבוב הראשון בעולם, בלילות נדודי שינה וטלטולי נסיעה בקרון הרכבת המיוחדת ללהקתנו, שנראתה עצמה כחבורת אסירים נודדים, הייתה בוקעת ומנסרת את החלל השחור של חשכת הלילה בין פסי הברזל מעל אדמת נכר; השיר הנוגה מפי אותה בחורה ששרה אותו בקולה הצלול והחזק בטוב טעם, ואתה יחד כל החבורה בלוויית דפיקות התיק-תק של גלגלי הרכבת, - את השיר הזה הצעתי להכניס אל תא הכלא בין האסירים. הוא נקלט מיד, כולם נתנו בשיר קולם... זמן ידוע שרו אותו בשעת החזרות במקורו הרוסי. ניסינו לתרגמו לעברית ולא עלה בידינו; למסרו לאחֵר שמלאכתו בתרגום, זה היה בימים ההם "פרובלימה" ב"הבימה", כיוון שהדבר היה כרוך בהוצאות... באחת החזרות קם פתאום גנסין בזעף, חטף את הניר שעליו כתוב השיר ברוסית ואמר: "אני אפנה לידידי והוא יתרגמו אחת ושתיים". לחזרת הערב באותו היום הביא גנסין את השיר מתורגם לעברית מצלצלת. כולנו נצמדנו אל התרגום ולא יכולנו להפרד מעליו; הריתמוס החלק, המשקל המדוייק והחרוז המצלצל, העידו שיד משורר טיפלה בזה. נמחקו ונעלמו תיכף כל עקבות התרגום, כאילו מלכתחילה יצא השיר מכלי ראשון בעברית. השיר נקלט תיכף למחרת הצגת הבכורה ונפוץ במהירות הבזק בכל פינות הארץ; שרוהו בעיר ובכפר, בעמק ובגליל, בכל חג ומועד, בכל כינוס ואספה וסתם מסיבה משפחתית היה בוקע ועולה מתוך חלונות הבתים צליל השיר הזה, הוא נעשה כמעט לשיר עממי ואיש לא ידע מאין הוא בא ועל ידי מי נתגלגל לעברית. רק לאחר כך נודע לכולם שמתרגם השיר הוא המשורר י. קרני..." [בהמשך מזכיר במפורש את ההצגה "כבלים"; ז"א מדובר בשיר קתרוס מהצגה זו].
הערה:
את המחזה המקורי כתב ביידיש לייויק האלפרן. בעונ"ש מ- 14.2.2020, מגיש אליהו הכהן את מודעת ההצגה של "הבימה", לפיה המתרגם מיידיש היה י. ויאסלבסקי. עוד מסביר הכהן, ש'מלינה' לא היה שמה של עלמת חן אהובה שמתה. 'מלינה' ברוסית פירושו מתקן שבו שוהים אסירים (למעשה, זוהי מילת-קוד, הפירוש הרגיל של 'מלינה' הוא 'פטל').
ומוסיף איליה דובוסורסקי:
באוקראינית שם השיר СХОВАЛОСЬ СОНЦЕ ЗА ГОРОЮ ("השמש התחבאה מאחורי ההר"). בהשוואת השיר האוקראיני לזה שמושר בעברית, הטקטס המלודי, הצלילי קצת שונה. גרסת המנגינה של השיר בעברית יותר פשטנית מזו המקורית, שהיא משוכללת יותר. לא נעשה דיוק בכל המוטיבים של השיר העממי האוקראיני. ייתכן, כפי שקרה בשירים רבים, שמי שקלט או שר את השיר המקורי בארץ, עשה שינויים לפי מה ששמע אותו באופן לא מקצועי, וכך זה עבר לשיר בעברית. עם זאת, בסך הכל המבנה המוסיקאלי (להוציא צליל אחד או שניים), המסגרת, האופי והקצב של השיר בעברית מדוייקים בהשוואה לשיר העם האוקראיני.
מבהיר צבי גלעד:
מוסי קונוננקו (1922-1864) כתב שיר טבע באוקראינית שנקרא "ערב": "השמש התחבאה מאחרי הגבעה, קול רחש הגומא". לא ידוע של מי הלחן. הוא נחשב עממי. ברוסיה השתמשו בלחן האוקראיני לצורך יצירת שיר "בלאטני" (משירי העולם שבשוליים). מילות השיר הרוסי אינן ידועות לנו (ואולי לא תיוודענה לעולם). רק התרגום לעברית מעיד מה היה תוכנו. השיר ה"בלאטני" הרוסי, הוא הוא שהושר בפי הבחורה ברכבת והוא שתורגם ע"י יהודה קרני ל"נגן קתרוס".
מספר אלי ס"ט (3.12.2020):
עברו שבע שנים מאז הביע גרימי את חששו שהמילים של השיר הרוסי לא ימצאו. עברו שבעה חודשים מאז גרימי עזב אותנו; אלמלא כן, אני מאמין שגרימי – שהיה סוקר בלתי נלאה של הרשת – היה מגלה אותן.
ביום 3.12.2019 פנה אלינו הגולש אלכס קרבצוב והודיע לנו שמצא את המילים הרוסיות בצירוף קישור לאתר הרוסי בו הן נמצאות. לשיר הרוסי יש גרסאות מילים אחדות; ניתוח הטקסטים בהשוואה לשיר העברי לא מותיר ספק שהמקור הוא הנוסח שכותרתו: Горит свеча печальным светом ("דולק הנר באור עצוב") שמחברו אינו ידוע. בשיר הרוסי חמישה בתים: הבית הראשון בשיר העברי הוא תרגום הבית האחרון בשיר הרוסי: "נגני ושירי גיטרה שלי / צלצל מיתר בעצב / אהבה אותי אחת מופקרת / והיא שכחה את הפושע". הבית השני בשיר העברי הוא תרגום הבית הראשון בשיר הרוסי: "דולק הנר באור עצוב / שנת הפושעים מוטרדת / הרכבת במלוא המהירות / גלגליה דופקים תחת הרצפה". והבית השלישי בשיר העברי הוא תרגום הבית השלישי בשיר הרוסי: "הו, אמא, אמא יקרה / למה ילדת אותי? / לבוש פושע נתת לי / האם נתת לי גם גורל של פושע?". נוסח זה של השיר הרוסי שונה מיתר הגרסאות בשורה השנייה, שבה המיתר מתבקש לנגן בעצב, והוא מתאים לדברי צ'מרינסקי (ר' לעיל) ולפיהם השיר הרוסי מספר על פושע פלילי שמובל עם חבורת אסירים ברכבת; אלמנט זה אינו מופיע בגרסאות אחרות של השיר הרוסי.
עוד באותו לחן:
ביצועים נוספים:
- אילנה רובינא וחנן יובל
- חבורת התקליט "למרוסיה באהבה".
- גלי עטרי, עוזי מאירי, אופירה גלוסקא ודודו זכאי [חרף הכיתוב]
- בפתיח לסרט "נועה בת 17" שרה את השיר סימה עמיאל
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווי השיר האוקראיני.