לַדֶּרֶךְ אֵצֵא בַּעֲגָלָה גְּדוּשָׁה בְּאַרְבַּעַת סוּסַי, סוּסֵי אֵשׁ; הָעוֹלָם מְעֻרְפָּל אֲפֵלָה מְנֻדָּה, בַּסַּעַר כָּל שְׁבִיל נִשְׁתַּבֵּשׁ. וְיוֹ וְיוֹ סוּסֵי-יְקוֹד, וְיוֹ וְיוֹ נִשְׁרֵי הוֹד, הַגְבִּיהוּ קַרְקֶפֶת אֶל-עָל! בַּרְנָשִׁים טַלְטְלוּ, עַצְמוֹתָם דַּלְדְּלוּ וְיוֹ, עָשָׁן יִתְגַּלְגַּל! אֶחָד מְבַקֵּשׁ: וַי, הַדֶּרֶךְ לִי אָץ, לָרַבִּי, רוֹפֵא לְכָל דְּוַי; אֶחָד מִתְחַנֵּן: מָתוּן, סַע, מָתוּן, אֲבוֹי לִי מִבְּנֵי-בְּנֵי-מֵעַי וְיוֹ וְיוֹ סוּסֵי-יְקוֹד, וְיוֹ וְיוֹ נִשְׁרֵי הוֹד, כְּבָר דַּי לְפַטְפֵּט וְלִלְהֹג! מַה בְּנֵי-שָׁמַיִם לִי? מַה בְּנֵי-מֵעַיִם לִי? וְיוֹ, פֻּנְדָּק לֹא רָחוֹק! בְּאֹפֶל הַלֵּיל אֶת פָּנַי בַּפֻּנְדָּק הָאַשְׁכְּנַזּוֹן מְקַדֵּם; מְפֻלָּג בְּחֶשְׁבּוֹן וְגֻלְגֹּלֶת-בַּרְזֶל, עַד שַׁחַר שׁוֹתֶה, מִתְבַּסֵּם. אוֹי הַמּוֹזֵג הַלָּז, אוֹי מִבְּנֵי-אַשְׁכְּנַז, תִּזְכֶּה וְתִחְיֶה לִבְלִי חֹק, אָנָּא הַגֵּשׁ לִי כּוֹס בְּתַעֲצוּמוֹת וָעֹז! וְיוֹ, מְזֹג נָא וּמְזֹג! לָגַמְתִּי כּוֹסִית וְשֵׁנִית וּמְחַיֵּךְ הָאַשְׁכְּנַזּוֹן בְּמִין סוֹד; שִׁלַּמְתִּי יֵינִי בִּקְרוֹנִי וְסוּסַי, הֵבֵאתִי הַבַּיְתָה רַק שׁוֹט. כֵּן-כֵּן, חֵן יוֹנָתִי, כֵּן-כֵּן, חֵן תַּמָּתִי, בַּכִּיס אֵין פְּרוּטָה לְשַׁבָּת. אַל נָא תִּתְאוֹנְנִי, אַל נָא תִּתְלוֹנְנִי, וְיוֹ, יֵשׁ חַי עֲדֵי-עַד!לדרך אצא בעגלה גדושה בארבעת סוסײ סוסי אש העולם מעורפל אפלה מנודה בסער כל שביל נשתבש ויו ויו סוסי יקוד ויו ויו נשרי הוד הגביהו קרקפת אל על ברנשים טלטלו עצמותם דלדלו ויו עשן יתגלגל אחד מבקש וײ הדרך לי אץ לרבי רופא לכל דװײ אחד מתחנן מתון סע מתון אבוי לי מבני בני מעײ ויו ויו סוסי יקוד ויו ויו נשרי הוד כבר די לפטפט וללהוג מה בני שמים לי מה בני מעײם לי ויו פונדק לא רחוק באופל הליל את פנײ בפונדק האשכנזון מקדם מפולג בחשבון וגולגולת ברזל עד שחר שותה מתבסס אוי המוזג הלז אוי מבני אשכנז תזכה ותחיה לבלי חוק אנא הגש לי כוס בתעצומות ועוז ויו מזוג נא ומזוג לגמתי כוסית ושנית ומחײך האשכנזון במין סוד שילמתי ייני בקרוני וסוסײ הבאתי הביתה רק שוט כן כן חן יונתי כן כן חן תמתי בכיס אין פרוטה לשבת אל נא תתאונני אל נא תתלונני ויו יש חי עדי עד

מקור: "140 פאלקסלידער [שירי עם]", גיטלין, ורשה, 1930, עמוד 109-111