באבו שושה

בְּאַבּוּ שׁוּשָׁה יֵשׁ שָׁם מֶשֶׁק מִתְפַּתֵּחַ מַהֵר חִישׁ, אַךְ לַעֲבֹד שָׁם אֵין כָּל חֵשֶׁק לֹא בֶּחָרִישׁ, לֹא בַּכְּבִישׁ מוּסָא, שִׂמְחָה, אִיבְּרָהִים וְחַוָּאגָ'ה יָא סוּלִים אוֹהֲבִים הֵם חַקְלָאוּת וְהַיֶּתֶר אַךְ זֶה שְׁטוּת פַּעַם הָלַךְ סוֹחֵר נַחוּם לִכְפַר בָּרוּךְ לִקְנוֹת פָּרוֹת וּכְשֶׁבָּא עִם הַפָּרוֹת אָז הִתְחִילוּ הַצָּרוֹת כִּי לְאֵלֶּה הַפָּרוֹת חָסְרוּ חָמֵשׁ *פִּטְמוֹת וְהָיָה מְאֹד נִפְלָא זֶה הָיָה מְאֹד מְאֹד!באבו שושה יש שם משק מתפתח מהר חיש, אך לעבוד שם אין כל חשק לא בחריש, לא בכביש מוסא, שמחה, איברהים וחוואג'ה יא סולים אוהבים הם חקלאות והיתר אך זה שטות פעם הלך סוחר נחום לכפר ברוך לקנות פרות וכשבא עם הפרות אז התחילו הצרות כי לאלה הפרות חסרו חמש פטמות והיה מאוד נפלא זה היה מאוד מאוד!

כינוי הכבוד חוואג'ה

בשירים רבים ובטקסטים אחרים מתקופת היישוב מופיעה המילה חוואג'ה. מבאר מיכה נצר:

חואג'ה בערבית פרושו אדון, מר, בפנייה של ערבי אל לא ערבי [ואפשר שכלפי יהודי בלבד – זֶמֶרֶשֶׁת]. בפנייה לערבי השתמשו, כך עד היום, במילה סיד. מקור המושג אינו ידוע. במילון ערבי-עברי בן זמננו מושג זה אינו מופיע. שמעתי גרסה ולפיה משמעות הביטוי היא משהו ברוח "בא המנהל" (ואפשר שכך קראו הפועלים הערבים כשהגיע מנהל העבודה היהודי, שפירש את המילה בצורה לא נכונה), אולם אין לזה סימוכין.

על-פי "מילון הסלנג המקיף" בעריכת רוביק רוזנטל (עמ' 130):

חוואג'ה = אדוני, פניית כבוד לאדם (מיושן): "חואוג'ה שרון, אם תפנה את יישובי גוש קטיף – נישאר מחוסרי עבודה (שעת השין, 2004); ערבית: חַוָואגָ'ה (אדון).

דמויות מפורסמות מתקופת היישוב שזכו לכינוי חוואג'ה:

• משה סמילנסקי (חוואג'ה מוסה), שגם זכה לשיר סרקסטי אודותיו
• אליעזר מרגולין (חוואג'ה נזר)
• ירמיהו בוקסר (חוואג'ה ירמי)
• בשנת 2010 הציג רוני סומק תערוכה בשם "חוואג'ה ביאליק", אולם ביאליק לא נודע בכינוי זה.

שירים באתר שבהם מופיעה המילה חוואג'ה:

• יא חוואג'ה מוסה (אפשר שגם שיר זה נכתב על משה סמילנסקי)
• חוואג'ה מוסה
• אבטיחים
• באבו שושה
• מן חיפה עד לג'ון