מילים: יאקוב שבדוב
(תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום/נוסח עברי: שמואל בונים, צבי לאור לחן: אנאטולי גריגורייביץ' נוביקוב (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1940 הלחנה: 1940 תרגום/נוסח עברי: 1944-46
|
מקהלת הצבא האדום 
שנת הקלטה: 1945
עם הסולנים: ניקולאי יוסטינוב ומ. ניקיטין ביצוע בשפת המקור (רוסית). |
דורי גלבוע, המאפיה הרוסית - צוות ההקלטות, אברהם שרלין 
אקורדיון: דרור סנדלון
שנת הקלטה: 6.2.2012
צבי גלעד (גרימי) ביצע במילים התאמות קלות כדי להתאימן יותר לשירה.
שולמית לבני 
שנת הקלטה: 1952
מקור: תקליטון מס' 828 בחברת "הד ארצי".
ביצוע ברוסית. תיארוך התקליטון לפי האתר "סטריאו ומונו". על תווית התקליטון: Smuglianka.
השיר העברי הוא תרגום של השיר הרוסי הפופולארי Смуглянка ("שזופונת").
מספר אורי יעקובוביץ':
השיר המקורי נקרא Смуглянка ("שזופונת") והוא משיריה המפורסמים של "מקהלת הצבא האדום". הוא חובר כבר ב-1940 על פי הזמנה של אנסמבל האזור הצבאי המיוחד של קייב, אולם לא בוצע בשנים שלפני כניסת בריה"מ למלחמה. בשנת 1943 החליט המלחין להציג את השיר לרדיו, אך הוא נפסל בתואנה שלא הגיוני שיושר שיר על אהבה, פגישה, פרידה ומולדובנית שזופונת בעוד שכעת מתנהלת מלחמה קשה. ב-1944 אלכסנדר אלכסנדרוב, מנצח מקהלת הצבא האדום, כלל את השיר בקונצרט של המקהלה. השיר זכה לתשואות רבות והמקהלה שרה אותו כהדרן שלוש פעמים. המסקרן הוא שהקונצרט הזה שודר ברדיו; אותו רדיו שפסל בזמנו את השיר... עד מהרה נכלל השיר ברפרטואר של מקהלות צבאיות רבות. הוא היה אהוב על הלוחמים וליווה אותם עד יום הניצחון. השיר זכה להכרה נרחבת ביותר במשך שנים ארוכות.
שמואל בונים וצבי לאור, חברי קיבוץ יקום, תרגמו את הטקסט ל"השחמחמונת" כשקיבוצם (שנקרא אז "קיבוץ ארץ-ישראל ד"), היה ב"מגרש הקיבוצים" בחֲדֵרָה (מול המשטרה) בהמתנה לעלייה לקרקע. כיוון שהשיר הרוסי הושמע לראשונה ב-1944, וכיוון ש"קיבוץ ארץ-ישראל ד'" היה בחדרה עד 1946 – מכאן שהשיר תורגם בין השנים 1944-6.
מרחיב אלי סט:
השיר המקורי נקרא גם Смуглянка-Молдаванка ("שזופונת מולדאבית"). על פי דבריה של יוליה גונצ'רובה, נכדתו של מחבר המילים יאקוב שבדוב, כפי שהם מופיעים באתר MK.RU, השיר הוזמן ב-1940 לתכנית לכבודו של המהפכן המולדאבי גריגורי קוטובסקי. את השיר ביצעה לראשונה מקהלת הצבא האדום עם הסולן ניקולאי יוסטינוב ב-1944.
השיר שולב בסרט "רק ותיקים מתגייסים למלחמה" (1973) של הבמאי ליאוניד ביקוב. הסרט מספר על חיי היום-יום של טייסי-קרב במלחמת העולם השנייה. הסרט היה שובר קופות, ובעקבותיו גברה הפופולאריות של השיר, ומאז הוא נחשב בטעות כמהלל את הפרטיזניות הסובייטיות שפעלו במלחמת העולם השנייה.
העיר זאב גייזל:
השיר נכתב ב- 1940, באותה עת ברית-המועצות עוד לא השתתפה במלחמת העולם ולא היו פרטיזנים. גם מולדובה עוד לא ממש הייתה. הרפובליקה הסוציאליסטית המולדובית היא יציר מלאכותי שהוקם ביוני 1940 ע"י ברית המועצות, בעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. הרפובליקה הוקמה על חלקי ארץ של רומניה (בסרביה ובוקובינה). למעשה מבחינה אתנית ותרבותית אין הבדל בין הרומנים לבין המולדובים. הסובייטים שהתאמצו ליצור שוני תרבותי רשמו ל"הסטוריה" של הרפובליקה החדשה כל ארוע שהיה קשור לרוסיה. בין השאר שינו את כתיב השפה (רומנית) מאותיות לטיניות לקיריליות והפכו לגיבור לאומי מולדובי את גרגורי קוטובסקי, קרימינל ידוע, יליד מולדובה, שבהמשך חייו עשה קריירה בצבא האדום. אותו הפכו לגיבור לאומי ואת הכנופיות שלו - לפרטיזנים. כחלק משכתוב ההסטוריה התבקשו המלחין נוביקוב והמשורר שבדוב לחבר סוויטה שתוקדש לקוטובסקי ושבמרכזה גיבורה מולדובית מימי מלחמת האזרחים ברוסיה, שנלחמת, כמובן, בצד הבולשביקי. השיר "שזופונת מולדובית" היה חלק מאותה סוויטה, שלא ברור אם הוצגה. ב- 1944, כשהשיר בוצע ע"י מקהלת הצבא האדום זה כבר היה בימי המלחמה עם הנאצים ואנשים לא שאלו את עצמם על מה השיר. הקונצרט שודר ברדיו והשיר נעשה פופולארי. ממש בסמיכות זמנים הסתיים המבצע המבריק "מבצע יאשי - קישינב" שבו כבש הצבא האדום את רומניה (וגרם להפיכה האנטי-נאצית) וחלקים ממולדובה, כולל בירתה - קישינב. בתודעת הציבור נודע המבצע הזה בשם "המבצע המולדובי" וגם ארועים אלו גרמו לציבור לקבל את השיר כמות שהוא.
בשנת 1979 זכה השיר בתואר "שיר השנה" בבריה"מ, בביצועה של סופיה רוטארו (כאן בדואט עם מיקי אוורימוביץ' בארוע סיום התחרות)
מידע נוסף על השיר בבלוג של פרופ' דוד אסף.
לביצועים בשפת המקור (רוסית):
תרגומים של השיר הרוסי:
- השקדייה
- "שכנתי השחרחורת", תרגומו של אלי סט
עוד באתר באותו לחן:
נוסחים נוספים ומאוחרים באותו לחן:
- "נעורי הזהב", שכתבה עדית חכמוביץ' לגבעטרון בשנות השמונים
- תרגום בשם "שחרחורת מולדאבית" מאת אלי סט שנכתב ב-1961 (שונה מהנוסח "שכנתי השחרחורת")
- זמר הנעורים שכתב גדעון גולן, שיר חתונה פנימי מקיבוץ גבע משנת 1957. ראו את המילים במחברת מס' 14 של מילים בלי תווים מתוך אוסף מאיר נוי, עמ' 76 (עמ' 80 בקובץ הסרוק).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
- השקדייה (באותו לחן)
- שכנתי השחרחורת (באותו לחן)
תווי השיר הסובייטי