ארצה עלינו

שמואל נבון התאים מלים לניגון חסידי, שהושר במלים מתפילת שחרית, ברכות השחר: "אשרינו, מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו" (הטקסט מופיע בלחן אחר ב"אלו ואלו מודים"). המקור מופיע ב"101 ניגונים חסידיים" בעריכת אנדרה היידו ויעקב מזור (מס' 68 במהדורת 1974, מס' 69 במהדורות  1988 ו-2001).

במאמרו "מן הניגון החסידי אל הזמר העברי", בעמודים 113-114 מסביר יעקב מזור מדוע נאלץ מחבר המלים לשנות את החלק השלישי, המסיים, של הניגון, בתהליך התאמת הלחן למלים.

להלן סיפור חיבורו של השיר כפי שסיפרו המחבר בתכנית "נתיב הזמר", תכנית על-פי ספרה של נתיבה בן-יהודה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר":

שמואל נבון יצא לטיול בעמק יזרעאל ובעת הנסיעה ראה איכרים, ונתרונן בו השיר. הרעיון של השיר היה לא רק התיאור המיידי אלא מטפורה של "אנו חורשים וזורעים אבל עדיין אנו רחוקים מהיעדים - מהקציר". וכאן החל גלגולו של השיר שהוא אופייני לכל השירים באותה תקופה, שהתחברו על-ידי אנשים לא מוכרים.

שמואל נבון חזר מהקיבוץ אליו נסע (קיבוץ גבע) לבית החינוך בו עבד כמורה ובזמן ששטף כלים עם תלמידיו החל לשיר את השיר בלי לספר להם מי מחברו.

התלמידים הצטרפו לשירה תוך שהם מלווים עצמם בכפות ומזלגות. בערב במועדון, בני הנוער רקדו הורה וכשנגמרו כל השירים החל שמואל נבון לשיר את שירו והם החלו לרקוד. בהזדמנות אחרת שמואל נבון שר את השיר לחיים נחמן ביאליק, וגם אז לא סיפר כי הוא מחברו. ביאליק התאהב בשיר ובמסיבת "עונג שבת" שהייתה בביתו שר את השיר פעמים רבות.

כתוצאה מכך החלו האנשים לקרוא לשיר "השיר של ביאליק" עד שיום אחד שמע נבון שמכריזים על השיר ברדיו כ"מלים של ביאליק ומנגינה עממית". אז החליט "להגן על ביאליק" (כדבריו) ולתקן את העניין בפנייתו לרדיו.

יש לציין שבמקור נבון חיבר את הפתיח כך: "... עלינו, ארצה עלינו" (עם סינקופה), אך העם הוסיף את המילה "ארצה" גם בהתחלה, וכך נקלט השיר.

הלחן מופיע גם בשיר הסרבי SVU NOĆ JE PADAO SNEG. (תזמון 00:37). לא ברור כיצד הגיע לשם, ואם הוא מושפע מהניגון או שמא מקור של הניגון שבבסיס "ארצה עלינו".

ביצועים נוספים:

• מישל היימן (Michel Heymann) 
• פראן אבני (Fran Avni) (השיר הראשון).

• אשרינו מה טוב חלקנו

שירי מולדת   מקהלות   יום העצמאות   העלייה השנייה   הורה   שירים קאנוניים