אל הציפור (לחן עממי יידי)
העתקת מילות השיר

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת, מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי – אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה, בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי. זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה, מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת, הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה, תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת; הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן, מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים? הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים? הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שׂוֹטְנַי, מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים? זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ, הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים. הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ, מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים? הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן, אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים? וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה – הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם? הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים, הַלְּבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם? הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן, אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת? וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים? וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת? הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי? אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי, אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי. וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה – הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? – מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ בָּהּ יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר! כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים – וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי, שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה, צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!שלום רב שובך, ציפורה נחמדת, מארצות החום אל-חלוני - אל קולך כי ערב מה-נפשי כלתה, בחורף בעוזבך מעוני. זמרי, ספרי, ציפורי היקרה, מארץ מרחקים נפלאות, הגם שם בארץ החמה, היפה, תרבינה הרעות, התלאות; התישאי לי שלום מאחיי בציון, מאחיי הרחוקים הקרובים? הוי מאושרים! הידעו ידוע כי אסבול, הוי אסבול מכאובים? הידעו ידוע מה רבו פה שוטניי, מה רבים, הוי רבים לי קמים? זמרי, ציפורי, נפלאות מארץ, האביב בה ינווה עולמים. התישאי לי שלום מזמרת הארץ, מעמק, מגיא, מראש הרים? הריחם, הניחם אלוה את-ציון, אם עודה עזובה לקברים? ועמק השרון וגבעת הלבונה - היתנו את-מורם, את-נרדם? ההקיץ משנתו השב ביערים, הלבנון הישן, הנרדם? הירד כפנינים הטל על הר חרמון, אם ירד ויפול כדמעות? ומה-שלום הירדן ומימיו הבהירים? ושלום כל-ההרים, הגבעות? האם-עוד לא-נבלו הפרחים שתלתי כאשר נבלתי אנוכי? אזכרה ימים כמוהם פרחתי, אך עתה זקנתי, סר כוחי. ואחיי העובדים, הזורעים בדמעה - הקצרו ברינה העומר? - מי יתן-לי אבר ועפתי אל-ארץ בה ינץ השקד, התומר! כבר כלו הדמעות, כבר כלו הקיצים - ולא הקיץ הקץ על-יגוני, שלום רב שובך, ציפורי היקרה, צהלי-נא קולך ורוני!
מילים: חיים נחמן ביאליק (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי יידי
כתיבה: תר"ן

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת,
מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –
אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה,
בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,
הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,
תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת;

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,
מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?
הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ
כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?

הֲיֵדְעוּ יָדוֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שׂוֹטְנַי,
מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ,
הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים.

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,
מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?
הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן,
אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה –
הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם?
הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים,
הַלְּבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם?

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,
אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת?
וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?
וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?

הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי
כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?
אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,
אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי.

וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה –
הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? –
מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ
בָּהּ יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!

כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים –
וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי,
שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!
שלום רב שובך, ציפורה נחמדת,
מארצות החום אל-חלוני -
אל קולך כי ערב מה-נפשי כלתה,
בחורף בעוזבך מעוני.

זמרי, ספרי, ציפורי היקרה,
מארץ מרחקים נפלאות,
הגם שם בארץ החמה, היפה,
תרבינה הרעות, התלאות;

התישאי לי שלום מאחיי בציון,
מאחיי הרחוקים הקרובים?
הוי מאושרים! הידעו ידוע
כי אסבול, הוי אסבול מכאובים?

הידעו ידוע מה רבו פה שוטניי,
מה רבים, הוי רבים לי קמים?
זמרי, ציפורי, נפלאות מארץ,
האביב בה ינווה עולמים.

התישאי לי שלום מזמרת הארץ,
מעמק, מגיא, מראש הרים?
הריחם, הניחם אלוה את-ציון,
אם עודה עזובה לקברים?

ועמק השרון וגבעת הלבונה -
היתנו את-מורם, את-נרדם?
ההקיץ משנתו השב ביערים,
הלבנון הישן, הנרדם?

הירד כפנינים הטל על הר חרמון,
אם ירד ויפול כדמעות?
ומה-שלום הירדן ומימיו הבהירים?
ושלום כל-ההרים, הגבעות?

האם-עוד לא-נבלו הפרחים שתלתי
כאשר נבלתי אנוכי?
אזכרה ימים כמוהם פרחתי,
אך עתה זקנתי, סר כוחי.

ואחיי העובדים, הזורעים בדמעה -
הקצרו ברינה העומר? -
מי יתן-לי אבר ועפתי אל-ארץ
בה ינץ השקד, התומר!

כבר כלו הדמעות, כבר כלו הקיצים -
ולא הקיץ הקץ על-יגוני,
שלום רב שובך, ציפורי היקרה,
צהלי-נא קולך ורוני!




 פרטים נוספים


נוסח שנדפס ב"הזמיר" (תרס"ג 1903)   העתקת מילות השיר

 



שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ וכו'

זַמְּרִי, סַפֵּרִי וכו'

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן וכו'

הֲתִשְׂאִי לִי שָלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ וכו'

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַבֹּשֶׂם –
הֲיִתְּנוּ וכו'

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים וכו'

הֲסָר מֵעֲלֵיהֶם הֶעָנָן הַכָּבֵד,
הַפֹּרֵשׂ עֲלָטָה, צַלְמָוֶת? -
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, עַל-אֶרֶץ בָּה מָצְאוּ
אֲבוֹתַי הַחַיִּים, הַמָּוֶת!

סַפְּרִי, צִפּוֹרִי, סוֹד שִׂיחַ כָּל-שִׂיחַ,
וּמַה-לָּךְ טַרְפֵּיהֶם לָחָשׁוּ?
הֲבִשְּׂרוּ נִחוּמִים אִם-קִווּ לְיָמִים,
פִּרְיָמוֹ כַּלְּבָנוֹן יִרְעָשׁוּ?

וְאַחַי הָעֹבְדִים וכו'
שלום רב שובך...

זמרי ספרי...

התשאי לי שלום מאחי בציון...

התשאי לי שלום מזמרת הארץ...

ועמק השרון וגבעות הבושם
היתנו ...

הירד כפנינים...

הסר מעליהם הענן הכבד
הפורש עלטת צלמוות?
זמרי ציפורי על ארץ בה מצאו
אבותיי החיים, המוות

ספרי, ציפורי, סוד שיח כל שיח
ומה לך טרפיהם לחשו?
הבישרו ניחומים, אם קיוו לימים
פרימו כלבנון ירעשו?

ואחיי העובדים...




 פרטים נוספים


הגרסה המלאה   העתקת מילות השיר

 



שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת,
מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי -
אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה
בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,
הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,
תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת?

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,
מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?
הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ
כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?

הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שֹטְנַי,
מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, נִפְלָאוֹת מֵאֶרֶץ,
הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים.

הֲתִשְׂאִי לִי שָלוֹם מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,
מֵעֵמֶק, מִגַּיְא, מֵרֹאשׁ הָרִים?
הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱלוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן,
אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

וְעֵמֶק הַשָּׁרוֹן וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה -
הֲיִתְּנוּ אֶת-מֹרָם, אֶת-נִרְדָּם?
הַהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ הַשָּׂב בַּיְּעָרִים,
הַלְבָנוֹן הַיָּשֵׁן, הַנִּרְדָּם?

הֲיֵרֵד כִּפְנִינִים הַטַּל עַל הַר חֶרְמוֹן,
אִם יֵרֵד וְיִפֹּל כִּדְמָעוֹת?
וּמַה-שְּׁלוֹם הַיַּרְדֵּן וּמֵימָיו הַבְּהִירִים?
וּשְׁלוֹם כָּל-הֶהָרִים, הַגְּבָעוֹת?

הֲסָר מֵעֲלֵיהֶם הֶעָנָן הַכָּבֵד,
הַפֹּרֵשׂ עֲלָטָה, צַלְמָוֶת? -
זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, עַל-אֶרֶץ בָּה מָצְאוּ
אֲבוֹתַי הַחַיִּים, הַמָּוֶת!

הַאִם-עוֹד לֹא-נָבְלוּ הַפְּרָחִים שָׁתַלְתִּי
כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?
אֶזְכְּרָה יָמִּים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,
אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי.

סַפְּרִי, צִפּוֹרִי, סוֹד שִׂיחַ כָּל-שִׂיחַ,
וּמַה-לָּךְ טַרְפֵּיהֶם לָחָשׁוּ?
הֲבִשְּׂרוּ נִחוּמִים אִם-קִווּ לְיָמִים,
פִּרְיָמוֹ כַּלְּבָנוֹן יִרְעָשׁוּ?

וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה -
הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר? -
מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר וְעַפְתִּי אֶל-אֶרֶץ
בָּה יָנֵץ הַשָּׁקֵד, הַתֹּמֶר!

וַאֲנִי מָה אֲסַפֵּר לָךְ, צִפּוֹר נֶחְמָדָה,
מִפִּי מַה-תְּקַוִּי לִשְׁמֹעַ?
מִכְּנַף אֶרֶץ קָרָה לֹא-זְמִירוֹת תִּשְׁמָעִי,
רַק קִינִים, רַק הֶגֶה וָנֹהַּ.

הַאֲסַפֵּר הַתְּלָאוֹת, שֶׁכְּבָר הֵן בְּאַרְצוֹת
הַחַיִּים נִשְׁמָעוֹת, מוּדָעוֹת? -
הוֹי, מִסְפָּר מִי יִמְנֶה לַצָּרוֹת הָעֹבְרוֹת,
לְצָרוֹת מִתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת?

נוּדִי, צִפּוֹרִי, אֶל-הָרֵךְ, מִדְבָּרֵךְ!
אֻשַּׁרְתְּ, כִּי עָזַבְתְּ אֶת-אָהֳלִי;
לוּ עִמִּי שָׁכַנְתְּ, אָז גַּם-אַתְּ, כְּנַף רְנָנִים,
בָּכִית, מַר בָּכִית לְגוֹרָלִי.

אַךְ לֹא בְכִי וּדְמָעוֹת לִי גֵהָה יֵיטִיבוּ,
לֹא אֵלֶּה יְרַפְּאוּ מַכָּתִי;
כְּבָר עֵינַי עָשֵׁשׁוּ, מִלֵּאתִי נֹאד דְּמָעוֹת,
כְּבָר הֻכְּתָה כָּעֵשֶׂב לִבָּתִי;

כְּבָר כָּלוּ הַדְּמָעוֹת, כְּבָר כָּלוּ הַקִּצִּים -
וְלֹא הֵקִיץ הַקֵּץ עַל-יְגוֹנִי,
שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
צַהֲלִי-נָא קוֹלֵךְ וָרֹנִּי!
שלום רב שובך ציפורה נחמדת
מארצות החום אל חלוני
אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה
בחורף בעזבך מעוני

זמרי ספרי ציפורי היקרה
מארץ מרחקים נפלאות
הגם שם בארץ החמה היפה
תרבינה הרעות התלאות

התישאי לי שלום מאחי בציון
מאחי הרחוקים הקרובים
הוי מאושרים הידעו ידוע
כי אסבול הוי אסבול מכאובים

הידעו ידוע מה רבו פה שוטניי
מה רבים הוי רבים לי קמים
זמרי ציפורי נפלאות מארץ
האביב בה ינווה עולמים

התישאי לי שלום מזמרת הארץ
מעמק מגיא מראש הרים
הריחם הניחם אלוה את ציון
אם עודה עזובה לקברים

ועמק השרון וגבעת הלבונה
היתנו את מורם את נרדם
ההקיץ משנתו השב ביערים
הלבנון הישן הנרדם

הירד כפנינים הטל על הר חרמון
אם ירד וייפול כדמעות
ומה שלום הירדן ומימיו הבהירים
ושלום כל ההרים הגבעות

הסר מעליהם הענן הכבד
הפורש עלטה צלמוות
זמרי ציפורי על ארץ בה מצאו
אבותיי החיים המוות

האם עוד לא נבלו הפרחים שתלתי
כאשר נבלתי אנוכי
אזכרה ימים כמוהם פרחתי
אך עתה זקנתי סר כוחי

ספרי ציפורי סוד שיח כל שיח
ומה לך טרפיהם לחשו
הבישרו ניחומים אם קיוו לימים
פריימו כלבנון ירעשו

ואחיי העובדים הזורעים בדמעה
הקצרו ברינה העומר
מי ייתן לי אבר ועפתי אל ארץ
בה ינץ השקד התומר

ואני מה אספר לך ציפור נחמדה
מפי מה תקווי לשמוע
מכנף ארץ קרה לא זמירות תשמעי
רק קינים רק הגה ונוה

האספר התלאות שכבר הן בארצות
החיים נשמעות מודעות
הוי מספר מי ימנה לצרות העוברות
לצרות מתרגשות ובאות

נודי ציפורי אל הרך מדברך
אושרת כי עזבת את אוהלי
לו עימי שכנת אז גם את כנף רננים
בכית מר בכית לגורלי

אך לא בכי ודמעות לי גהה ייטיבו
לא אלה ירפאו מכתי
כבר עיני עששו מילאתי נאד דמעות
כבר הוכתה כעשב ליבתי

כבר כלו הדמעות כבר כלו הקיצים
ולא הקיץ הקץ על יגוני
שלום רב שובך ציפורי היקרה
צהלי נא קולך ורוני




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

נחמה הנדל 
שנת הקלטה: 2.5.1963

מתוך המופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות" שנערך בבנייני האומה בירושלים והוקלט על ידי "קול ישראל" ימים אחדים אחרי יום העצמאות תשכ"ג (1963).

נכלל בתקליטור: שאו ציונה נס ודגל
שאו ציונה נס ודגל
נכלל בתקליט: אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות. תקליט 1.

על השיר

ביאליק החל לחבר את "אל הציפור" כשהיה בן 17, אולם כתיבתו ושכתובו ארכו כשנתיים נוספות. המילים נדפסו לראשונה בביטאון "פרדס" בעריכת י"ח רבניצקי באביב של שנת 1892. בשיר המלא כפי שפורסם 16 בתים. ראו את מילות הגרסה המודפסת המלאה והאזינו למוטי ברכאן מקריא את השיר המלא.

זהו הלחן הידוע לשיר, והוא מבוסס (בשינויים) על לחן השיר היידי "טיף אין וועלדעלע", השיר המקורי תורגם כ"שם בחורש עב" וראו שם גם את המקור. ככל הידוע ההקלטה המוקדמת ביותר של לחן זה היא משנת 1963.

כך נכתב על השיר בספר "השירים: חיים נחמן ביאליק, המהדורה המלאה והמעודכנת" בעריכת אבנר הולצמן (עמ' 18):

"לנוסח שפורסם קדמו כמה גרסאות גנוזות, המגלות כי לקראת גיבושו הסופי של השיר הושמטו ממנו ארבעים וארבע שורות [כלומר 11 בתים - זמרשת], שבהן מציג המשורר את עצמו כיהודי כבד ייסורים, מאריך בקינה ובתלונה ושופך דמעות רבות על הדלות, המצוקה והאסונות שפקדו אותו בצינת החורף [...] זהו שירו הראשון של ביאליק שפורסם בדפוס. קדמו לו לפחות שמונה שירים שנשארו גנוזים במחברותיו של המשורר".

מאיר נוי מתמלל בכרטסתו את דברי ברוך בן יהודה בתכנית הרדיו "יפים הלילות בכנען" (פסח תשל"ב, 30.3.1972):

ב1916 נערך בדגניה נשף לכבוד ביאליק [לרגל] 25 שנה לשירו הראשון "אל הציפור". הובאה מתל אביב תערוכה מגימנסיה הרצליה שאורגנה על ידי המורה לציור אייזנשטיין (הוא אביו של גיל אלדמע).


ביצועים נוספים:

לצפייה:

להאזנה:

לשיר לחנים נוספים: 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר

תווים  

מקור: "ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון - ראש חודש, חנוכה, חמישה עשר בשבט", אגודת עונג שבת (אוהל שם) בתל אביב ע"י דביר, תשי"ז 1957




הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

אהרן שפי עיבד את אחד הלחנים העממיים (וריאציה של הלחן ששרות לאה, עמליה וחנה) לחמישיית כלי נשיפה עץ, עם גיטרה. הוא מספר: "השיר נלמד ע"י אחותי, כשלמדה בביה"ס יבנה בת"א. היא וחברותיה היו יושבות על אדן החלון בביתנו, ושרות כזמירים בקולותיים."

לצפייה בתווי העיבוד לחצו כאן (קובץ XPS)

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
תגיות




עדכון אחרון: 25.08.2024 22:14:12


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: