מילים: חיים נחמן ביאליק
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי יידי כתיבה: תר"ן
|
נחמה הנדל 
שנת הקלטה: 2.5.1963
מתוך המופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות" שנערך בבנייני האומה בירושלים והוקלט על ידי "קול ישראל" ימים אחדים אחרי יום העצמאות תשכ"ג (1963). נכלל בתקליטור: שאו ציונה נס ודגלנכלל בתקליט: אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות. תקליט 1. |
מיכל טל 
ניצוח: ירון גרשובסקי
אבוב: דורית גרשובסקי
גיטרה: יוסי לוי
גיטרה באס: עמי פרנקל
חליל: סרג'יו פיידמן
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
צ: רותי וייסמן
שנת הקלטה: 7.1974
הביצוע מתוך תכנית הטלוויזיה "רסיסי לילה" משירי חיים נחמן ביאליק. צפו בביצוע זה מצולם. פירוט המבצעים מלבד הפסנתרן - בסוף התכנית.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאבישי כהן 
מקור: תקליטור "שעות רגישות"
באדיבות היוצר וחברת "הליקון"
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 13.12.07
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 2, מועצה מקומית אזור
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
הקלטה זו משלבת את הלחן הידוע עם הלחן הירושלמי.
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
הקלטה של לחן לא ידוע לשיר.
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
הקלטה של הלחן הידוע לשיר.
ביאליק החל לחבר את "אל הציפור" כשהיה בן 17, אולם כתיבתו ושכתובו ארכו כשנתיים נוספות. המילים נדפסו לראשונה בביטאון "פרדס" בעריכת י"ח רבניצקי באביב של שנת 1892. בשיר המלא כפי שפורסם 16 בתים. ראו את מילות הגרסה המודפסת המלאה והאזינו למוטי ברכאן מקריא את השיר המלא.
זהו הלחן הידוע לשיר, והוא מבוסס (בשינויים) על לחן השיר היידי "טיף אין וועלדעלע", השיר המקורי תורגם כ"שם בחורש עב" וראו שם גם את המקור. ככל הידוע ההקלטה המוקדמת ביותר של לחן זה היא משנת 1963.
כך נכתב על השיר בספר "השירים: חיים נחמן ביאליק, המהדורה המלאה והמעודכנת" בעריכת אבנר הולצמן (עמ' 18):
"לנוסח שפורסם קדמו כמה גרסאות גנוזות, המגלות כי לקראת גיבושו הסופי של השיר הושמטו ממנו ארבעים וארבע שורות [כלומר 11 בתים - זמרשת], שבהן מציג המשורר את עצמו כיהודי כבד ייסורים, מאריך בקינה ובתלונה ושופך דמעות רבות על הדלות, המצוקה והאסונות שפקדו אותו בצינת החורף [...] זהו שירו הראשון של ביאליק שפורסם בדפוס. קדמו לו לפחות שמונה שירים שנשארו גנוזים במחברותיו של המשורר".
מאיר נוי מתמלל בכרטסתו את דברי ברוך בן יהודה בתכנית הרדיו "יפים הלילות בכנען" (פסח תשל"ב, 30.3.1972):
ב1916 נערך בדגניה נשף לכבוד ביאליק [לרגל] 25 שנה לשירו הראשון "אל הציפור". הובאה מתל אביב תערוכה מגימנסיה הרצליה שאורגנה על ידי המורה לציור אייזנשטיין (הוא אביו של גיל אלדמע).
ביצועים נוספים:
לצפייה:
- נגה אשד (1974)
- אבי טולדנו
- שי גבסו
- חני דינור
- מיכל טל
- זמרי קאמרן בניצוח אבנר איתי ובעיבוד גיל אלדמע (תזמון 10:45)
להאזנה:
- דינה גולן
- הראל חדד (2014)
- יעקב ברקין במקור היידי
- נחמה הנדל (עיבוד מאוחר, 1979)
- בספרייה הלאומית יש הקלטה של השיר בביצוע מקהלת האיחוד, אך היא מוגנת בזכויות יוצרים ואפשר להאזין לה רק בבניין הספרייה.
לשיר לחנים נוספים:
- לחן מילנר;
- לחן גדליה רבינוביץ'
- לחן לא ידוע 1
- לחן לא ידוע 2
- לחן לא ידוע 3
- לחן יצחק לוי
- וכן לחנים שאינם באתר מאת משה איווקער, אברהם צבי אידלזון, ה. ארליך, יוסף ביאלסקי, דובובי, שמואל לוסקין, יששכר מירון, דוד מערבי, ברנרד פאייער, שלמה רביץ, שני לחנים שונים שתועדו בידי אוכמא שפרן בעמק יזרעאל - ולחנים מאוחרים מאת רוני אחיאל ומאת ובביצוע להקת הדג-נחש (2018).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "ספר המועדים, כרך ה: ימי מועד וזיכרון - ראש חודש, חנוכה, חמישה עשר בשבט", אגודת עונג שבת (אוהל שם) בתל אביב ע"י דביר, תשי"ז 1957
אהרן שפי עיבד את אחד הלחנים העממיים (וריאציה של הלחן ששרות לאה, עמליה וחנה) לחמישיית כלי נשיפה עץ, עם גיטרה. הוא מספר: "השיר נלמד ע"י אחותי, כשלמדה בביה"ס יבנה בת"א. היא וחברותיה היו יושבות על אדן החלון בביתנו, ושרות כזמירים בקולותיים."
לצפייה בתווי העיבוד לחצו כאן (קובץ XPS)
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.