תקוותנו (לחן ההמנון הלאומי) - ניצולי ברגן-בלזן

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה. כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה. כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת. כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפַעַת וַעֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת. כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ. כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה. כָּל עוֹד שָׁמָּה דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת מֵעֵין-עַמִּי נוֹזְלוֹת לִבְכּוֹת לְצִיּוֹן – בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת. כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם. שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ "כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".עוד לא אבדה תקוותנו התקווה הנושנה משוב לארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה. כל עוד בלבבו שם פנימה נפש יהודי הומייה ולפאתי מזרח קדימה עינו לציון צופייה. כל עוד דמעות מעינינו תרדנה כגשם נדבות ורבבות מבני עמנו עוד הולכים לקברי-אבות. כל עוד חומת-מחמדינו עוד לעינינו מיפעת ועלי חורבן מקדשנו עין אחת עוד דומעת. כל עוד הירדן בגאון גליו גדותיו יגולון ולים כינרת בשאון בקול המולה יפולון. כל עוד שם עלי דרכיים שם שער יוכת שאיה ובין חרבות ירושלים עוד בת-ציון בוכייה. כל עוד שמה דמעות טהורות מעין-עמי נוזלות לבכות לציון – ברואש אשמורות יקום בחצי הלילות. כל עוד רגש אהבת-הלאום בלב היהודי פועם עוד נוכל קווה גם היום כי ירחמנו אל זועם. שמעו אחי בארצות נודי את קול אחד חוזינו "כי רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו".

מילים: נפתלי הרץ אימבר (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי רומני (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה: 1878-1884~
הלחנה: התאמת הלחן 1887

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ

הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה

מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ

לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה

נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה

וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה

עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ

תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת

וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ

עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת.

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ

עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפַעַת

וַעֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ

עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן

מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ

וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן

בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם

שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה

וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

כָּל עוֹד שָׁמָּה דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת

מֵעֵין-עַמִּי נוֹזְלוֹת

לִבְכּוֹת לְצִיּוֹן – בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת

יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם

בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם

עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם

כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי

אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ

"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי

גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

"התקווה" של ימינו, כהמנון לאומי

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה

נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה

וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה

עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ

הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ

אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

נוסח "מבחר שירי ציון"

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה

נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה

וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה

עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ

הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה

מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ

לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ

יִזְּלוּ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת

וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ

עַל קִבְרֵי-אָבוֹת.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ

לְעֵינֵינוּ מוֹפַעַת

וְעַל חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ

עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן

מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ

וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן

בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם

שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה

וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם

עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת

מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת

וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת

עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל-עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ

רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ

וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ

עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ

עוֹד לֹא אָבְדָה...

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם

בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם

עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם

כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

עוֹד לֹא אָבְדָה...

שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי

אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ

"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי

גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".

עוֹד לֹא אָבְדָה...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסת שמעון יעקב קרילקר

כּל עוד בַּלֵּבָב פְּנִימָה

נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה

וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה

עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ

הַתִּקְוָה הנושנה

לשוב לארץ אבותינו

אֶרֶץ צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם

שמעו אחי בארצות נודִי

את קול אחד חוזינו

כי רק עם אחרון היהודִי

גם אחרית תקותנו

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ

הַתִּקְוָה הנושנה

לשוב לארץ אבותינו

אֶרֶץ צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם

[ההימנון הבריטי God Save the King]

אזכיר ודבר מלב

לעולם תהי תפארתנו

והאורה ממנו [?]

שהשלום ישרה

ועוז והדר תראו

לעד ירום משיחנו

ואת שם המלך

מילים בשפת המקור (רומנית)

CARUL CU BOI (עגלת שור)

Pân ce electricitate

Căi ferate şi vapori

Încă nu erau aflate

Mergeau toate fără zori

Căci bătrânii erau moi

Îşi mânau caruri cu boi

Hais-Cea, Hais- Cea ...

Azi zburam pe cai ferate

Prin vagoane indesate

Sau sunt cu capetele sparte

Nemancati si degerati

Decat cu atatea nevoi

Mai bine cu Car cu Boi..

Hais-Cea , Hais-Cea...

Hais-Cea, Hais- Cea ...

פרטים נוספים

תרגום מאיר נוי לטקסט הרומני

עַד שֶׁהֻמְצְאוּ חַשְׁמַל

וְרַכָּבוֹת וָאֳנִיּוֹת,

חָיוּ הַבְּרִיּוֹת בִּכְלָל

לְלֹא צָרוֹת וּבְעָיוֹת.

הַזְּקֵנִים הָיוּ אָז צְעִירִים

וְנָסְעוּ רַק בְּעֶגְלוֹת-שְׁוָרִים...

הַיְס – צְ'יָא! הַיְס – צְ'יָא!...

וְהַיּוֹם הָרַכָּבוֹת

פָּשְׁטוּ כְּמוֹ נֶגַע בָּעוֹלָם...

וּקְרוֹנוֹת לִרְבָבוֹת

מְמֻלָּאִים בִּבְנֵי-אָדָם.

אֵיפֹה הַיָּמִים הַמְּאֻשָּׁרִים,

כְּשֶׁנָּסַעְנוּ בְּעֶגְלוֹת-שְׁוָרִים?

וְנָסְעוּ רַק בְּעֶגְלוֹת-שְׁוָרִים...

הַיְס – צְ'יָא! הַיְס – צְ'יָא!...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

ניצולי ברגן-בלזן

שנת הקלטה: 5.1945

הקלטה זו נערכה ע"י כתב ה-BBC במאי 1945 סמוך לאחר שחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן אשר בצפון גרמניה. הצבא הבריטי אשר שחרר את המחנה מצא שם כמה אלפי ניצולים, כמחציתם יהודים, רבים היו במצב גסיסה. הרב הצבאי הבריטי אירגן תפילת קבלת שבת. עבור היהודים במקום היתה זו קבלת השבת הראשונה אחרי 6 שנות מלחמה, ואחרי יותר מ- 10 שנות רדיפת יהודים על אדמת גרמניה. במאמץ רב, התארגנו היהודים, וביודעם שמקליטים אותם - שרו את ההמנון, במילותיו המקוריות (שני בתים ראשונים, בסדר הפוך).

"תקוותנו", הגרסה בת תשעת הבתים, היא הגרסה המקורית של השיר. גרסת מאוחרת, הקרובה יותר לגרסה המקוצרת והמוכרת, אפשר לראות בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935).

אליהו הכהן ("חדשות בן-עזר", גליון 341):

את הטיוטה הראשונה של "התקווה" כתב נפתלי הרץ אימבר (1909-1856), כעדותו, בשנת תרל"ח בעיר יאסי ברומניה. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882 שִכלל את השיר והוסיף לו בתים תוך כדי סיוריו בערי הארץ ובמושבותיה הראשונות, עד שהשלימו בשנת 1884. מקץ שנתיים התפרסם השיר לראשונה בספר שיריו הראשון של אימבר: "ברקאי" (ירושלים תרמ"ו) תחת השם "תקוותנו". בנוסחו המקורי מנה השיר תשעה בתים המתלכדים למשפט מורכב אחד בן 132 מילים, המתאר את הוויית התקווה הלאומית.

מקור הלחן בשיר עממי רומני, Carul cu boi, עגלת השוורים. האזינו לשיר הרומני המקורי בהקלטה מקצועית וכן לביצוע נתן קוגן (אחיינו של שמואל כהן, ראו להלן) מתוך התוכנית השנייה, "האח ראשון לציון" בסדרה "שרתי לך ארצי". ראו את תרגום מאיר נוי לטקסט הרומני המקורי מותאם ללחן במחברת מס' 18 של מילים עם תווים, עמ' 1 (עמ' 2 בקובץ הסרוק).

על התאמת הלחן למילים קיימות גרסאות סותרות:

לפי גרסה אחת, שהביא אליהו הכהן (ראו להלן הפניות למאמריו), מי שהתאים את המילים ללחן הוא שמואל כהן בשנת 1887.
גרסה אחרת רשם הסופר שלמה הלל'ס במאמרו "סופרי ביסאראביה" בכתב העת התקופה, ל-לא, תש"ו (1946), עמ' 790, מובא אצל אליהו הכהן, "שובו, שובו ממרחקים: גלגוליו של השיר 'שאו ציונה נס ודגל' (א)" בבלוג "עונג שבת" של דוד אסף, 25.4.2020: "נח רוזנבלום [...] לימד אותנו לשיר את "התקווה" במנגינה בה שרים אותה עד היום, עוד טרם נתפרסמה ונתקבלה בעולם הציוני. לפי דבריו קיבל את המנגינה מהכנר הישיש למיש, שבילה את שארית ימיו בבילצי עירו, לאחר שבילה שנים רבות אחד הכנרים בתזמורת שניגנה בחצר הסולטאן בקונסטנטינופול. למיש היה מחבר מנגינות לשירים מולדוביים שונים, ביניהם גם את המניגנה [צ"ל למנגינה] ההיא. שמע אותה רוזנבלום והתאימה לשיר "התקווה".
אדווין סרוסי במאמרו Hatikvah: Conceptions, Receptions and Reflections (מתוך כתב העת Yuval כרך 9) מצטט את טענת דה סולה פול (De Sola Pool) משנת 1951 לפי הלחן הוא שיר רומני אחר, Cucuruz cu Pana’n sus. הגרסה שאנו מצאנו חולקת עם לחן "התקווה" רק חלק מן הבית. סרוסי, בעקבות אידלזון, חותר לכך שהלחן מתבסס על דגם משותף ללחנים רבים; ואולם נראה שהדבר נכון רק לגבי חלק הלחן של הבית ולא של השיר כולו.

דברי אליהו הכהן:

"עוד לא אבדה תקוותנו" - "התקווה" - משיר להמנון (בתוך "חדשות בן עזר", גליון 341, 8.5.2008)
כיצד הפכה "התקווה" להמנון באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית (1997) ובעיצוב מחודש באתר "תולדוט".
ראיון בתכנית "היו ימים" אצל תום שגב, שם הוא מסביר בין היתר כי השינוי ל"כל עוד בלבב" התבצע בראשון לציון וכי השורה "להיות עם חופשי בארצנו" היא מאת מנהל גימנסיה הרצליה יהודה לייב מטמון כהן, וכן כי השיר נדפס לראשונה בקובץ שירי אימבר "ברקאי". תחילה הלחין את השיר ליאון איגלי מראשון לציון בלחן ארוך, כל בית בלחן שונה. עוד לחנים שהותאמו לשיר לפני הלחן שנקלט היו תפילה יהודית ואז שיר רומני אחר "פרויא ורדה" (עלה ירוק).
"התקווה", סיפורו של המנון ("גיתית" דו ירחון למוסיקה, סיון תשכ"ח), ראו מודבק בכרטסת נוי, עמ' 1553 במקבץ הסרוק).
"כיצד הפכה התקווה להמנון" ("עתמול", נובמבר 1978)
"עוד לא אבדה תקוותנו" ("אריאל" 186, ינואר 2009, עמ' 101 עד 104, זמין מקוון במאגר "כותר ספרי עיון", במנוי בלבד)
"על הררי ציון – בחיפוש אחר המנון לאומי" (בתוך הספר "לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה" בעריכת יפה ברלוביץ ויוסף לנג, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 223-247., 2010, זמין במנוי במאגר "כותר ספרי עיון", במנוי בלבד)

העיבוד המוכר לתזמורת מיוחס בדרך כלל לברנרדינו מולינארי, אך כפי שחשפו מרדכי רכטמן ואורי טפליץ בכתבה "מי באמת עיבד את 'התקוה'", מגזין "מוסיקה" גליון 1 (מרץ 1987), עמ' 23 - 24, מולינארי רק שינה מעט את העיבוד מאת מלקולם סרג'נט.

ראו גם:

לחן נוסף לטקסט של אימבר מאת דוד נובקובסקי
שירים נוספים שהותאמו ללחן: קדימה (שיר ציון) ו(לחלק הבית בלבד) שירי הרחוב בחצות הלילה והמורה לטבע.
מנשה רבינא: "התקווה": מקורו של ההמנון, תולדותיו ותכונותיו בהשוואה להמנונים של אומות אחרות (הוצאת המחבר, תשכ"ט, 1968)
אסתרית בלצן, "התקווה": עבר, הווה, עתיד (משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, תשס"ט)
Edwin Seroussi, Hatikvah: Conceptions, Receptions and Reflections, Yuval Online, 9.9.2015

בעיתון "המליץ" מיום 21.11.1898 מתואר ביקורו של הרצל במושבה רחובות. מתוך התיאור (הכתיב כבמקור):

[...] וישובו אל בית ה' לוין-אפשטין, אשר היה מלא אנשים פה לפה. שמה אכלו את ארוחת הצהרים, ובעת האכל הביע הד"ר הירצל בדברים מעטים וברגש עז את שמחתו הרבה למראה המאכלים והיין, אשר הם פרי עמל אחינו האכרים העברים על אדמת א"י. אחרי האכילה שרו כל הנאספים את השיר: "עוד לא אבדה תקותנו" וכו' ואחרי כן הלך הד"ר הרצל וחבריו לבקר את בתי חברי ועד המושבה.

ביצועים נוספים:

המקהלה הקאמרית תל אביב בעיבוד גיל אלדמע ובניצוח מיכאל שני
מקהלת לחן (Lachan)
סרטון על יהודי מונקאץ' ב-1933. בתזמון 2:46 ניתן לראות ביצוע מרגש להמנון.
מתוך אירוע זמרשת (וידיאו, כולל דברי הסבר)
איילה דותן (שירה) ויעל אילת (גיטרה) (וידיאו)
גרסת מטאל מאת אלי דאלי
להקת טיפקס
יוסי אזולאי
רוני דלומי (סרטון מתוך טקס)
עומר אדם ונועה קירל (2021, עם טקסט נוסף)
לוסיה אבלאר (מתוך Uruguay Got Talent 2021)
התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח להב שני בעיבוד ברנרדו מולינרי לפי מלקולם סרג'נט (2020).

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תקוותנו (לחן נובקובסקי)

עיבוד מאת: זולי פרנק

עיבוד למקהלה לארבעה קולות (עם פיצול לשמונה) על-פי ההרמוניה של מולינרי.

מקור: "זמירות ותפילות ישראל Z'miroth ut'filoth Ysroel: A Synagogue Hymnal", Boston Music Company, 1915

עיבוד מאת: ס. ט. ו. פרידלנד

זה פרסום הדפוס המוקדם ביותר של "התקווה" עם המנגינה.

מקור: "Vier Lieder mit Benutzung syrischer Melodien ("ארבעה שירים למנגינות סוריות")", הוצאת המחבר (המעבד), 1895, עמוד 10-11

מתוך: "קובץ שירי ציון ושירי עם בעריכת יוסף בן יהודה מאגילניצקי", פילדלפיה 1914.

"התקווה" של ימינו, כהמנון לאומי.

תיווי: יואב בלינסקי

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד כד

עיבודו של אהרן שפי להמנון הלאומי בגרסה לפסנתר.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

העיבוד נושא את השם "תוחלת לאום". המעבד אהרן שפי: "את המרש המצורף כאן חיברתי בהשראת המרש האמריקני National Emblem הבנוי מציטטות מתוך שירים לאומיים ראשוניים. ב"תוחלת לאום" מופיעות ציטטות מתוך 'ציון תמתי', 'התקווה', 'אני מאמין' (שחקי שחקי) והחלק האחרון (טריו) על 'דרכו נא עוז' של אידלסון בשלמותו ובפיתוחו."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד לפילהרמונית שנעשה ע"י המנצח האיטלקי המהולל ברנרדינו מולינארי, הוא פאר היצירה הסימפונית לנעימה הזו. שלום רונלי-ריקליס הֶעֱרָה את העיבוד למתכונת של תזמורת צבאית, ומאז זו הגרסה הרשמית. אני הצטנעתי בגרסה לחמישיית מתכת עם "פעימות לב" של תוף גדול, כי חשתי שיש מקום גם למשהו שעבר בדמיוני כהולם (תרתי משמע)."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

מתוך: "קובץ שירי ציון ושירי עם בעריכת יוסף בן יהודה מאגילניצקי", פילדלפיה 1914.

העלייה הראשונה ירושלים יום הזיכרון יום העצמאות שואה וגבורה העלייה השנייה שירים קאנוניים הימנונות שידוכי טקסט ולחן

עדכון אחרון: 08.10.2024 22:54:49