בת זקוניי השאתי

מִי יִדְמֶה לִי, נוֹגְנִים הַכּוּ בַּכֶּלִי! הוֹי, אֵל צוּרִי וְנִסִּי, אֵל בָּרֵךְ דַּרְכִּי וּמַעֲשִׂי, בַּת-זְקוּנַי אֲנִי מַשִּׂיא, אֶת בַּת-זְקוּנַי הִשֵּׂאתִי. שִׂישׂוּ, גִּילוּ! הַמַּעְגָּל הַגְדִּילוּ. בְּכָל טוּב בֵּרְכַנִי אֵל, אֶת בֵּיתִי נִשָּׂא וְגִדֵּל, יְלָדִים, רִקְדוּ כָּל הַלֵּיל, אֶת בַּת-זְקוּנַי הִשֵּׂאתִי. אַיְזִיק! חֹזֶק! רוֹקֶדֶת סָבְתָא קוֹזַק! רְאוּ נָא, רְאוּ בְּלִי עַיִן רָעָה, כֵּיצַד הִיא רוֹקַעַת בְּרַגְלָהּ, הוֹי, מַה שִּׂמְחָתִי גְּדוֹלָה! אֶת בַּת-זְקוּנַי הִשֵּׂאתִי. אִיצִיק, גֶּשׁ הֵנָּה, עַל כִּנּוֹרְךָ נַגֵּנָה; גְּעַר בָּהֶם בַּכְּלֵי-זְמָרִים! הַיְשֵׁנִים הֵם אוֹ עֵרִים? תְּנוּ נִגּוּן, קִרְעוּ מֵיתָרִים, אֶת בַּת-זְקוּנַי הִשֵּׂאתִי.מי ידמה לי, נוגנים הכו בכלי! הוי, אל צורי ונסי, אל ברך דרכי ומעשי, בת-זקוניי אני משיא, את בת-זקוניי השאתי. שישו, גילו! המעגל הגדילו. בכל טוב ברכני אל, את ביתי נישא וגידל, ילדים, רקדו כל הליל, את בת-זקוניי השאתי. אייזיק! חוזק! רוקדת סבתא קוזק! ראו נא, ראו בלי עין רעה, כיצד היא רוקעת ברגלה, הו, מה שמחתי גדולה! את בת-זקוניי השאתי. איציק, גש הנה, על כינורך נגנה; גער בהם בכלי-זמרים! הישנים הם או ערים? תנו ניגון, קרעו מיתרים, את בת-זקוניי השאתי.

מקור: "לידער-זאמעלבוך פאר דער יידישער שול און פאמיליע: מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת", Leo Winz, Berlin, 1912, עמוד 49