מילים (3 גרסאות)
כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי.
וַאֲנִי כַּמַּיִם –
אִם תְּלָאָה רָשֶׁף;
כַּמַּיִם –
אִם תְּלָאָה רָשֶׁף.
לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק
כִּי הוּא כְמוֹ סַהַר:
מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף.
וַאְנִי כְמַיִם – אִם-תְּלָאָה רָשֶׁף;
לִבִּי בְּבוֹאָהּ יֶחֱזַק, כִּי הוּא כְמוֹ-
סַהַר, מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנָּשֶׁף.
הקלטות (11)
ביצוע
על השיר
המילים מתוך ספר "המבקש" (עמ' כ"ז), שם מובא הטקסט ללא ניקוד.
מקור הלחן הוא הניגון החסידי "ותיגלה ותיראה מלכותך עלינו", לפי יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", קתדרה 115, עמ' 101. מזור גם דן באופן השוואתי בשינויים שעבר לחן זה בנוסח שהתאים שמואל נבון לשיר "עץ נטעתי" (דיון בעמ' 115, השוואה בתווים בעמ' 117).
את דברי אליהו הכהן, מתוך חוברת התקליטור ליוסף שפינדל, מביא מיכאל קוכמן:
את השיר שיבץ המחבר בתחילת "ספר המבקש" שלו, שעלילתו עוסקת באיש צעיר המבקש לגלות מהי החכמה האמיתית שכדאי להתמסר לה. בחיפושיו הוא נודד ממקום למקום ומראיין שישה-עשר אנשים בעלי תחומי עניין שונים במטרה ללמוד מהם ולהשתלם במקצועם. מסעו מסתיים אצל הפילוסוף. הספר הבנוי כמקאמה נדפס לראשונה כשלוש מאות שנה לאחר חיבורו (קראקה, 1606) ומאז יצא במהדורות אחדות. מנגינת השיר היא חסידית.
שיר זה היה מושר במסיבות "עֹנג שבת" שנערכו בבית "אהל שם" בתל אביב בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים. מי שהביא את המנגינה לידיעת הציבור בארץ הוא מנשה רבינא שהיה מורה ומלחין, וערך את הערבים הללו. בשנת 1930 הוא כלל שיר זה בשירון "זמירות לעם" שהוצא לתועלת משתתפי מפגשים אלה.
אריה אורי העיד ב-2.7.1991 בפני יעקב מזור (כאן, תזמון 23:38) כי שמע את השיר מבן דודו פנחס ביבנאל ב1929 עת היה בן חמש.
עוד באותו לחן (לפחות בתחילתו): ספרי נא לי ריבה (ומקורו היידי).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.