בְּחֹרֶשׁ קָבוּעַ יֵשׁ וֶבֶּל צָנוּעַ
עוֹמֵד הוּא בָּדָד וְשׁוֹמֵם.
בֵּינוֹת הָעֵצִים רִנְנַת צִפֳּרִים
בַּקַּיִץ הוּא לֹא יְחַמֵּם.
הַרְחֵק מֵחָצֵר, הַרְחֵק מִגָּדֵר
הַרְחֵק מִוַּעֲדַת הַדִּירוֹת
בְּקֶרֶב הַוֶּבֶּל נִשְׁכַּח אֶת הַתֵּבֵל
נִחְיֶה כָּאן כְּזוּג אַרְנָבוֹת.
הָאֹכֶל בָּטוּחַ, יֵשׁ מִשְׁמִישׁ, תַּפּוּחַ
וְגַם פִּטְרִיּוֹת כָּאן לָרֹב.
אֶרְצֶה כָּאן לִקְבֹּעַ מָקוֹם לְמַרְגּוֹעַ
וְאֶת הַקִּבּוּץ לַעֲזֹב.בחורש קבוע יש וובל צנוע
עומד הוא בדד ושומם.
בינות העצים רננת ציפורים
בקיץ הוא לא יחמם.
הרחק מחצר, הרחק מגדר
הרחק מוועדת הדירות
בקרב הוובל נשכח את התבל
נחיה כאן כזוג ארנבות.
האוכל בטוח, יש מישמיש, תפוח
וגם פטריות כאן לרוב.
ארצה כאן לקבוע מקום למרגוע
ואת הקיבוץ לעזוב.
מילים: עמנואל לין (לינקובסקי)
לחן: עממי יידי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1928 - 1927
|
דינה כספי  |
על השיר
שיר מקומי ממשמר העמק, מושר במנגינת "מרגניות" /"הרקפת". זהו חצי ראשון של טקסט, המושר בפי בחורה. המשך הטקסט, בפי הבחור, כתוב במשקל שונה ומותאם ללחן שונה.
לפי שלמה עומר (בן קיבוץ משמר העמק) וֶבֶּל הוא משהו בין אוהל לצריף הבנוי מפחים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
תגיות
עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:12
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם