מילים (6 גרסאות)

יָבוֹא אַדִּיר וְיִגְאָלֵנוּ
יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וִיבַשְּׂרֵנוּ
וּמַה יְּבַשֵּׂר לָנוּ
כִּי יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ
אַלְלַי מָתַי יָבוֹאָה
הוּא בּוֹא יָבוֹאָה
עַד אָנָּא עַד מָתַי
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ

וּמַה יִּהְיֶה אֲזַי?
יוֹם גִּילָה, יוֹם רִנָּה
יוֹם דִּיצָה, יוֹם חֶדְוָה
גִּילָה, רִנָּה, דִּיצָה, חֶדְוָה
הַלְלוּיָהּ!
יָבוֹא בָּרוּךְ ...
יָבוֹא גִבּוֹר...
יָבוֹא דָּגוּל...
יָבוֹא הָדוּר...
יָבוֹא וָתִיק...
יָבוֹא זַכַּאי...
יָבוֹא חָסִיד...
יָבוֹא טָהוֹר...
יָבוֹא יָחִיד...
יָבוֹא כַּבִּיר...
יָבוֹא לָמוּד...
יָבוֹא מֶלֶךְ...
יָבוֹא נוֹרָא...
יָבוֹא סוֹמֵךְ...
יָבוֹא עוֹזֵר...
יָבוֹא פּוֹדֶה...
יָבוֹא צַדִּיק...
יָבוֹא קָדוֹשׁ...
יָבוֹא רָחוּם...
יָבוֹא שַׂגִּיב...
יָבוֹא תָּמִים...,
יָבוֹא אַדִּיר וְיִגְאַלֵנוּ
יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ

אַלְלַי, מָתַי יָבוֹא?
הַלְוַאי שֶׁכְּבָר יָבוֹא!
וְאָנוּ נְקַדְּמוֹ

וּמַה יְּבַשֵּׂר לָנוּ?
יוֹם גִּילָה, יוֹם רִנָּה
יוֹם דִּיצָה, יוֹם חֶדְוָה
גִּילָה רִנָּה דִּיצָה חֶדְוָה
הַלְלוּיָהּ
יָבוֹא אַדִּיר וְיִגְאַלֵנוּ
יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וִיבַשְּׂרֵנוּ
אוּן װאָס װעט ער מבשר זיין?
כִּי יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ
גװאַלד! גװאַלד!
װען װער ער קומען?
שאַט! ניט שרייט!
ער װעט שוין קומען!
װען זשע, װען זשע װעט דאָס דיין?
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ
אוּן װאָס פֿאַר אַ טאָג װעט דאָס זיין?
יוֹם גִּילָה יוֹם רִנָּה
יוֹם דִּיצָה יוֹם חֶדְוָה
גִּילָה רִנָּה דִּיצָה חֶדְוָה
הַלְלוּיָהּ!
נוסח הפזמון ביידיש בתעתיק לטיני

Gvald gvald ven vet er kumen
Sha! nit shrei, er vet shon kumen
ven zshe ven zshe vet dos sein
במהירה [ב]ימינו
Un vos far a tog vet da mols sein
על הגרסה: מצוטט ונדון אצל Philip Bohlman, Folk Song of Ashkenaz, פריט 9b, עמ' 65.
אַדִּיר אֱלֹהֵינוּ, אַדִּירָה הַתּוֹרָה,
אַדִּירָה הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל,
שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל מִפִּי הַגְּבוּרָה
עוּרוּ נָא, עוּרוּ נָא, אַחֵינוּ,
שִׂמְחַת הַתּוֹרָה מֵאֲדוֹנֵנוּ!
עַל זֹאת אָנוּ מְחַכִּים,
וְעַל זֹאת אָנוּ מְצַפִּים,
וְעַל זֹאת אָנוּ מְקַוִּים,
װֶען זְשֶׁע װֶעט דָאס זַיין?
בִּמְהֵרָה בֶּיָמֵינוּ!
דוּרְךְ װֶעמֶען װֶעט דָאס זַיין?
דוּרְךְ מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ!
װָאס װֶעט עֶר אוּנְז מְבַשֵׂר זַיין?
יָבוֹא בֶּן דָּוִד גֹּאֲלֵנוּ!
װָאס װֶעט דַאמָאלְס זַיין?
וְנָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֵׁנוּ!
הַיינְט װָאס װֶעט דַאמָאלְס זַיין?
יוֹם גִילָה, יוֹם דִיצָה, יוֹם רִנָה!
טָא שְׁרַייט זְשֶׁע, בְּרִידֶערְלֶעךְ:
גִילָה, דִיצָה, חֶדְוָה, רִנָה,
הַלְלוּיָה!
מקור: "יידישע פאלקסלידער אין רוסלאנד [מילים בלבד]" , פטרבורג , 1901 , לא ממוספר בעותק המקוון, פריט 18

הקלטות (5)

ניצוח: שלמה זילברמינץ
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 7.8.1953

ביצוע של הנוסח הדו-לשוני המקורי עברי/יידי.

פסנתר: יעקב דימנט
שנת הקלטה: 1922
מקור: תקליטון: H 70068
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2003
מקור: המופע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" בעריכת אליהו הכהן ובהגשתו
0:00 0:00
שנת הקלטה: 22.7.2018
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

 רמי בן יוסף למד את השיר בילדותו המוקדמת בקיבוץ גבע.

על השיר

הנוסח העברי נדפס ב"ספר השירים" בעריכת אידלזון קובץ חדש (תרפ"ב 1922) ואף הוקלט בפיו בליווי מקהלת גברים. עדות לכך שנקלט והושר באופן עממי היא הכללתו בפנקס השירים הפרטי של עליזה פרידלנד (נפתח 1919).

אידלזון כלל גם נוסח מעורב עברי-יידי (התחלה עברית והמשך יידי) בכרך 9 של האנתולוגיה "אוצר נגינות ישראל" (שיר 465, עמ' 132 - 133 במפתח 171 בקובץ הסרוק, וראו תווים להלן בדף הנוכחי). האסמכתא לשיר שם היא ב"ספר השירים" של אידלזון עצמו, אך נוסח המילים ב"אוצר נגינות ישראל" הוא דו-לשוני עברי-יידי וזהו אכן המקור.

מוסיף אליעזר ניבורסקי:

גרסה של הטקסט נדפסה כבר בשנת 1901 באוסף של גינזבורג ומארק "יידישע פאלקסלידער אין רוסלאנד". נוסח אחר נדפס בספר "ביים קוואל" בשנת 1923. יש הקלטה היסטורית [בלחן אחר. זמרשת] משנת 1913 (ראו העתק בספרייה הלאומית בתזמון 24:37; ההקלטה יצאה גם בתקליטור Treasure of Jewish culture in Ukraine). שלום עליכם במכתב ללווינסקי, ביאליק ורבניצקי מיום 20.3.1906 מצטט כמה מילים מהשיר ומרמז שרבניצקי אמור לזכור את הגרסה ששמעו [אולי ביחד] מפיה של "ממזל" קופּערשטיין [לא ברור אם בלחן, ואם כן באיזה לחן. זמרשת]. כמו כן, ברומן שלו „בלאָנדזשענדע שטערן“ (בפרק 32, שהודפס לראשונה ב-"די נײַע וועלט", 9.2.1910), מביא שלום עליכם את הטקסט בגרסה מיוחדת שמשלבת לא שתיים אלא שלוש שפות: אחרי הבדלה. רייזעלע הצעירה, שהתאהבה באיזה מישהו ועומדת לעזוב את הוריה, נזכרת שהיא נהגה לשיר את השיר הזה בשני קולות (שאלות ותשובות) יחד עם אבא שלה החזן, כמעט כל מוצאי שבת כשהוא היה במצב רוח טוב. השאלות הן ביידיש, והתשובות בערבוב של עברית ורוסית.

חלק מהטקסט, שכלול בכל הגרסאות, מושתת על הפיוט הקיים בנוסח אחר כ"יום גילה יבוא".

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם