מילים (2 גרסאות)

שׁוּרוּ נָא שׁוּרוּ נָא
הָאָבִיב הִנֵּה בָּא

הִנֵּה הַצִּפֳּרִים
הַמְּעוֹפְפִים הַשָּׁרִים
נָעוּ בָּאוּ עָטוּ
זָעוּ דָּאוּ שָׁטוּ

שׁוּרוּ נָא...

יָרִיעוּ יְרַנֵּנוּ
יֶהֱנָיוּ יְנַגֵּנוּ
כֻּלָּם מַה חָרָצוּ
מָה אָצוּ מָה דָּצוּ

שׁוּרוּ נָא...

יָשִׂישׂוּ יָעֹזּוּ
יָגִילוּ יַעֲלֹזוּ
אֶבְרָה נוֹצָה וְעָגוּר
בָּאוּ הֵנָּה לָגוּר

שׁוּרוּ נָא...

יַנְעִימוּ יְזַמֵּרוּ
הָאָבִיב יְבַשֵּׂרוּ
בְּנֹעַם יִשְׁתַּפֵּכוּ
אוֹתָנוּ יְבָרֵכוּ

שׁוּרוּ נָא...

אַף נַחְנוּ נָרִיעַ
וּרְנָנוֹת נַבִּיעַ
כְּצִפֳּרִים נִפְרָחָה
נָשִׁירָה נִשְׂמָחָה

שׁוּרוּ נָא...
זֶמֶר לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט

הִנֵּה הַצִּפֳּרִים
הַמְּעוֹפְפִים הַשָּׁרִים
נָעוּ בָּאוּ עָטוּ
זָעוּ דָּאוּ שָׁטוּ
בִּכְנָפֵיהֶם יְנַפְנֵפוּ
וּבְפִיהֶם יְצַפְצֵפוּ
יָרִיעוּ יְרַנֵּנוּ
יֶהֱגָיוּ יְנַגֵּנוּ
וּנְעִימוֹת יְזַמֵּרוּ
הָאָבִיב יְבַשֵּׂרוּ
שׁוּרוּ נָא שׁוּרוּ נָא
הָאָבִיב הִנֵּה בָּא

כֻּלָּם מַה חָרָצוּ
מָה אָצוּ מָה דָּצוּ
יָשִׂישׂוּ יָעֹזּוּ
יָגִילוּ יַעֲלֹזוּ
אֶבְרָה נוֹצָה וְעָגוּר
בָּאוּ הֵנָּה לָגוּר
כְּנַף רְנָנִים הַזָּמִיר
יִתְרוֹנֵן בְּרֹאשׁ אָמִיר
צִפֳּרִים נֶאֱמָנוֹת
בְּרֹאשׁ שָׁנָה לָאִילָנוֹת
בְּנֹעַם תִּשְׁתַּפֵּכְנָה
אוֹתָנוּ תְּבָרֵכְנָה

וּמִצּוּף האמרים (הָאֲמָרִים? הָאֳמָרִים?)
מִפִּי הַצִּפֳּרִים
מוּסַר הַשְׂכֵּל נַחְנוּ
לָקוֹחַ לָקַחְנוּ
כָּהֵמָּה נָרִיעַ
וּרְנָנוֹת נַבִּיעַ
כַּצִּפֳּרִים נִפְרָחָה
נָשִׁירָה נִשְׂמָחָה
הַשָּׂדֶה נָרוּצָה
בַּמֶּרְחָב נָפוּצָה
לְיָהּ נְבָרֵךְ נְבָרֵכָה
שֶׁבְּעוֹלָמוֹ כָּכָה
מקור: "השירה העברית בתקופת חיבת ציון [מילים בלבד]" , מוסד ביאליק , 1969 , 150 –151

הקלטות (2)

0:00 0:00
הקלטה: רות רובין
שנת הקלטה: 1964
הוקלט במסגרת: אוסף רות רובין
הקלטה: טלילה אלירם
שנת הקלטה: 18.5.1992
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:31:28)

, במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת בר אילן

על השיר

הנוסח הראשון נדפס, מלים ותווים, ב"עולם קטן" (שנה א', ורשה תרס"א 1901), גליון 5, טורים 54 - 56. ייתכן שהשיר כבר לא היה אז חדש. הנוסח לט"ו בשבט מתועד בשנת 1892 (ראו להלן).

עדות שהשיר זומר בפועל קיימת בספר "מינסק עיר ואם" כרך 1 (ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל, 1975), עמ' 543: 

המלמד החדיש הזה אברהם שחור הכניס באמת חידוש, כי העמיד בחור מזמר, שהיה מלמד את הדרדקים לזמר יפה שירי־ילדים ושירי־עם עבריים, כגון: ״מה נשמע לרגעים״ מאת מ. צ. מאנה [=עם עולם. זמרשת], ״שורו נא״ מאת זאב יעבץ, ״חושו, ילדים, וצאו אל הרחוב" [=השלג הראשון. זמרשת]

בנוסח לט"ו בשבט, לעומת הנוסח האחר, הציפורים במין נקבה. בנוסח זה יש שורות שזזו למקום אחר, הבית ארוך יותר ואין פזמון חוזר. ואף על פי כן, גם הנוסח הזה עשוי להתאים לאותה מנגינה כי בעצם המנגינה חוזרת על עצמה מדי שתי שורות. עדויות על זמרה בפועל של הנוסח לט"ו בשבט או לפחות של חלק ממנו יש בידינו מפי אוריאל אופק (ראו דבריו על "גשם נדבות") וכן בדברי זאב יעבץ עצמו ב"ראש השנה לאילנות" (1892).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם