מילים (7 גרסאות)

שָׁמַעְתִּי מַעֲשִׂיָּה בְּלֵיל לְבָנָה
סִפֵּר עַל הַגֹּרֶן בָּחוּר לְבַחוּרָה
לְאוֹר הַכּוֹכָבִים
הִתְלַחֲשׁוּ הַצְּעִירִים
עַל הַגֹּרֶן בְּלֵיל לְבָנָה.

הַבָּחוּר אָמַר לָהּ "תַּעֲלִי!" (טוּלוּלוּ)
וְהִיא עָנְתָה לוֹ: "טוּלִילִי"
נִצְנְצוּ עֵינַיִם וְנִצְמְדוּ שְׂפָתַיִם
עַל הַגֹּרֶן בְּלֵיל לְבָנָה.

אֶסְתֶּרְ'קָה הַחֲמוּדָה (חֲמוּדָה)
מַה נָּאָה וַחֲצוּפָה
לְמִרְיָם גִּזְרָה נָאָה,
מַחְלָפוֹת שְׁחֹרוֹת נוֹרָא
עַל הַגֹּרֶן בְּלֵיל לְבָנָה.

שָׁמַעְתִּי מַעֲשִׂיָּה...

מָה הוֹמָה לָךְ לִבָּתִי
בּוֹאִי וְאוֹתִי חַבְּקִי
שְׁבִי אִתִּי עַל הַמּוֹרַג
וַאֲסַפֵּר לָךְ אֵיךְ הוּא חָג
עַל הַגֹּרֶן בְּלֵיל לְבָנָה.

שָׁמַעְתִּי מַעֲשִׂיָּה...

לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן
שׁוֹמֵר בַּגֹּרֶן וּבַגַּן
קָרַבִּינְקָה עַל הַגַּב
וְהַשִּׁיבְּרִיָּה בַּנִּצָּב
עַל הַגֹּרֶן בְּלֵיל לְבָנָה.

שָׁמַעְתִּי מַעֲשִׂיָּה...
הַשְׁמַעְתֶּם מַעֲשִׂיָּה בְּעֵז לְבָנָה
שֶׁסִּפֵּר בַּגֹּרֶן בָּחוּר לְבַחוּרָה
[המשך כרגיל עד סוף פזמון ראשון]
על הגרסה:  שיר קע"א מפנקסו של גרשון גורביץ (יליד 1912) משנת 1934 מפולין, כפי ששמע משליחים מארץ ישראל. ככל הנראה, שיבוש שמקורו בשמיעה.
שְׁמַעְתֶּם מַעֲשִׂיָּה לְאוֹר הַלְּבָנָה
סִפֵּר עַל הַגֹּרֶן בָּחוּר לְבַחוּרָה
לְאוֹר הַכּוֹכָבִים
הִתְנַשְּׁקוּ הַצְּעִירִים
בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַלְּבָנָה
על הגרסה:  על פי הקלטה השמורה בארכיון הצליל הלאומי
שָׁמַעְתִּי מַעֲשִׂיָּה בְּלֵיל לְבָנָה
יָשְׁבוּ עַל הַגֹּרֶן בָּחוּר עִם בַּחוּרָה
לְאוֹר הַכּוֹכָבִים
הִתְמַזְמְזוּ הַצְּעִירִים
עַל הַגֹּרֶן בְּלֵיל לְבָנָה

אָמַר הַבָּחוּר טְרִי-לִי-לִי
אָמְרָה הַבַּחוּרָה טְרָה-לָה-לָה
נִצְנְצוּ עֵינַיִם...
הַשְׁמַעְתֶּם מַעֲשִׂיָּה בְּלֵיל לְבָנָה
סִפֵּר עַל הַגֹּרֶן בָּחוּר לְבַחוּרָה
[ללא המשך]
על הגרסה:  מתוך עמ' 17 בפנקסה של הדסה ברלינסקי (לבית רבינוביץ), ילידת 1913. קראו על פנקסיה באתר המשפחתי "הכרמונים כותבים".
מפי שרגא שפייזר

האסטו געהערט א מעשה
האסטו געהערט א מעשה
האסטו געהערט א מעשה

האסטו געהערט א מעשה
פון א קו א װייסע
האסטו געהערט א מעשה
על הגרסה: תודה לאבישי ליוביץ
הַשְׁמַעְתֶּם מַעֲשִׂיָּה בְּעֵז לְבָנָה
סִפֵּר עַל הַגֹּרֶן בָּחוּר לְבַחוּרָה
בִּרְמֹז הַכּוֹכָבִים
לָחֲשׁוּ הַבַּחוּרִים
עַל הַגֹּרֶן בְּלֵיל לְבָנָה

אָמְרָה הַבַּחוּרָה: "הוֹי לוּ לוּ"
אָמַר לָהּ הַבָּחוּר: "הוֹי לוּ לוּ"
נוֹצְצוּ עֵינַיִם, נִצְמְדוּ שְׂפָתַיִם
עַל הַגֹּרֶן בְּלֵיל לְבָנָה
מקור: "שירון מחלקה שמינית ג.ע.ה [גימנסיה עברית הרצליה]" , צלומים ב"פוטוסקופ"; נדפס בגסטטנר , תש"כ 1959 , 125

הקלטות (6)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הקליטה מירי שמואלי.

0:00 0:00
הרמוניקה (מפוחית יד): ירמיהו רוזנצויג
שנת הקלטה: 29.3.1990

בליווי עצמי.

הלילות בכנען
נכלל בתקליטור: הלילות בכנען
0:00 0:00
עיבוד: אפי נצר

 באדיבות דב זעירא וחברת "התקליט".

נכלל בתקליטור: שירי תנועות הנוער
הקלטה: רותי פריד
שנת הקלטה: 15.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:35:57)
0:00 0:00
הקלטה: אליהו הכהן
שנת הקלטה: אמצע שנות השבעים
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:24:46)
הקלטת זמרדע ביצוע בשפת המקור (יידיש)
0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 16.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:15:50)

הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן.

על השיר

דברי יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור הלילות בכנען:

הגורן במושבות הייתה מקום מיועד לאוהבים, אך גם להתכנסות של שומרים ובני תשחורת לשירה ולשיחות בלילות חמים. המחבר העיד כי כתב את השיר בשנת 1929, בהיותו עם קבוצת נערים ונערות מן המושבה מנחמיה שבעמק הירדן במסיבה שהתקיימה בקבוצת גשר הסמוכה. במסיבה זו שרו בלחן הזה שיר ברוסית, חלק מהלחן קלט ירמיהו וחלק שחזר, כיד דמיונו הטובה, תוך כדי כתיבת השיר. ללחן סממנים חסידיים מובהקים. הפתיחה, למשל, זהה לפתיחה של ניגון של בדחנים, ובחלקה היא זהה לפתיחה של הריקוד הישראלי "הסתובבו". השיר נפוץ ברחבי הארץ עד שנות הארבעים והתחדש בשנות ה-80.

מוסיף יעקב מזור (בדברים ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת בתאריך 14.12.2014) כי עדותו של רוזנצווייג מופיעה בספרו "מלחמיה - מנחמיה, על חוף הירדן", ת"א 1989, עמ' 38.

מספר גונן כספין:

את השיר כתב רוזנצוויג, מראשוני מנחמיה וממקימי יבניאל על שתי בנות: האחת – בתו אסתרקה, היא אסתר גרשון, רעייתו של שלום גרשון, בנם של נעמי ושמעון גרשון, מראשוני וממקימי רמתיים; השנייה – מירה, רעייתו של אמנון רוזנצווייג, הוא ג'ומי, נהג המשאית "הכי הכי" בארץ.

לעומת זאת, יש עדויות שלא ירמיהו רוזנצוייג חיבר את השיר:

חיים לבקוב (יליד 1916, גדל ביבנאל) כאן (ארכיון הצליל הלאומי, תזמון 33:21):

בגימנסיה הרצליה היו עושים כל שנה מסע רגלי למושבות הגליל וכל שנה היו מביאים שיר. המורה שהוביל היה צבי נשרי. באחת השנים הביאו את "על הגורן בליל לבנה", וה[חבר'ה מ]גימנסיה הרצליה לימדו אותנו את השיר הזה [בערך בשנת 1930 - 1931 - 1932]. השיר נקלט. במשך השנים, אימץ ירמיהו רוזנצוייג את השיר ואמר שהוא חיבר את המילים ואת המנגינה.

שולמית רוזנפלד (ילידת 1907, ראש פינה) כאן (ארכיון הצליל הלאומי, תזמון 1:44:26):

השיר הזה של ירמיהו שרו שם. שרו את זה עוד בזמנו. שר[נ]ו עוד כשהיינו קטנים. אחר כך הוא אימץ אותו לעצמו.

מספר צבי (גרימי) גלעד:

את השורה הראשונה בשיר לא בדה רונצווייג מלבו, אלא לקח את השורה הראשונה משיר יידי: "האסטו געהערט א מעשה... מיט א ציג א ווייסע", כלומר "שמעתָ מעשייה בעז לבנה", והכניס בה שינויים קלים. ואמנם אצל גרשון גורביץ [ר' גרסת מילים לעיל] וגם אצל אבא שלי חוזרת העז ומרימה ראש.  [לעניין זה ראו גם את גרסת המקור של "שיר ערש" מאת זישה ויינפער. זמרשת]

על פי האזנה לשיר ביידיש בביצוע שרגא שפייזר (בדף זה - עם "פרה לבנה" במקום עז לבנה] וכן בספרייה הלאומית ובביצוע אברהם סטופ באוסף רות רובין (Dr. A. Stupp, השם הפרטי מזוהה בקטלוג הספרייה הלאומית, שם קובץ הקול אינו מונגש להאזנה מרחוק). השיר היידי הוא בבירור המקור לחלק הראשון של הלחן אך לא באופן מדויק. המשך הלחן כנראה מאת רוזנצוייג.


ביצועים נוספים לשיר:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם