הקטן
גופן
הגדל
גופן
בדרך לאילת (לחן מאיר נוי)
קְצָת דָּרוֹמָה לִבְאֵר-שֶׁבַע רוּחַ בַּמִּדְבָּר נוֹשֶׁבֶת, שְׁבִיל לָעֲרָבָה יָרַד. לָרַדְיָאן, אִם אַךְ מִהַרְתָּ – אֶל אֶל-עַ'מְר חִישׁ עָבַרְתָּ וְהִנֵּה הוּא חוֹף אֵילַת. הֵי דָּרוֹמָה, הֵי דָּרוֹמָה, הֵי, דָּרוֹמָה לְאֵילַת! הַסּוּפָה הִנֵּה עוֹבֶרֶת, עַל הַדֶּרֶךְ הִיא דּוֹהֶרֶת, לַמִּדְבָּר הַגְּדוּד שָׁעַט. גִ'יפִּים כָּאן טָסִים כָּרוּחַ, הַלּוֹחֵם, רֹאשׁוֹ פָּרוּעַ – כָּאן בַּדֶּרֶךְ לְאֵילַת. הֵי דָּרוֹמָה... הַלּוֹחֵם, עָיֵף, יָגֵעַ, עַל הָאָרֶץ הִשְׂתָּרֵעַ וְחָשַב, הֵן כָּךְ כָּתוּב: אֶת הָאָרֶץ, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, רַק לָכֶם כֻּלָּהּ נָתַתִּי – מִנִּי דָּן וְעַד יַם-סוּף! הֵי דָּרוֹמָה...קצת דרומה לבאר-שבע רוח במדבר נושבת, שביל לערבה ירד, לרדיאן, אם אך מיהרת - אל אל-ע'מר חיש עברת, והנה הוא חוף אילת. הי דרומה, הי דרומה, הי, דרומה, לאילת! הסופה הנה עוברת, על הדרך היא דוהרת, למדבר הגדוד שעט. ג'יפים כאן טסים כרוח, הלוחם, ראשו פרוע - כאן בדרך לאילת. הי, דרומה... הלוחם, עייף, יגע, על הארץ השתרע וחשב, הן כך כתוב: את הארץ, בי נשבעתי, רק לכם כולה נתתי - מני דן ועד ים-סוף! הי, דרומה...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: מאיר נוי (נוימן)
כתיבה: 1949

קְצָת דָּרוֹמָה לִבְאֵר-שֶׁבַע
רוּחַ בַּמִּדְבָּר נוֹשֶׁבֶת,
שְׁבִיל לָעֲרָבָה יָרַד.
לָרַדְיָאן, אִם אַךְ מִהַרְתָּ –
אֶל אֶל-עַ'מְר חִישׁ עָבַרְתָּ
וְהִנֵּה הוּא חוֹף אֵילַת.

הֵי דָּרוֹמָה, הֵי דָּרוֹמָה,
הֵי, דָּרוֹמָה לְאֵילַת!

הַסּוּפָה הִנֵּה עוֹבֶרֶת,
עַל הַדֶּרֶךְ הִיא דּוֹהֶרֶת,
לַמִּדְבָּר הַגְּדוּד שָׁעַט.
גִ'יפִּים כָּאן טָסִים כָּרוּחַ,
הַלּוֹחֵם, רֹאשׁוֹ פָּרוּעַ –
כָּאן בַּדֶּרֶךְ לְאֵילַת.

הֵי דָּרוֹמָה...

הַלּוֹחֵם, עָיֵף, יָגֵעַ,
עַל הָאָרֶץ הִשְׂתָּרֵעַ
וְחָשַב, הֵן כָּךְ כָּתוּב:
אֶת הָאָרֶץ, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי,
רַק לָכֶם כֻּלָּהּ נָתַתִּי –
מִנִּי דָּן וְעַד יַם-סוּף!

הֵי דָּרוֹמָה...
קצת דרומה לבאר-שבע
רוח במדבר נושבת,
שביל לערבה ירד,
לרדיאן, אם אך מיהרת -
אל אל-ע'מר חיש עברת,
והנה הוא חוף אילת.

הי דרומה, הי דרומה,
הי, דרומה, לאילת!

הסופה הנה עוברת,
על הדרך היא דוהרת,
למדבר הגדוד שעט.
ג'יפים כאן טסים כרוח,
הלוחם, ראשו פרוע -
כאן בדרך לאילת.

הי, דרומה...

הלוחם, עייף, יגע,
על הארץ השתרע
וחשב, הן כך כתוב:
את הארץ, בי נשבעתי,
רק לכם כולה נתתי -
מני דן ועד ים-סוף!

הי, דרומה...


 פרטים נוספים


גרסה היתולית מסוף שנות ה-50 תוכן רגיש

קְצָת דָּרוֹמָה לִבְאֵר שֶׁבַע
בֵּית זוֹנוֹת נִצָּב עַל גֶּבַע
וּמְחַכֶּה לְפַרְנָסָה
הַלּוֹחֵם עָיֵף יָגֵעַ
עַל זוֹנָה הוּא מִשְׂתָּרֵעַ
וְחוֹשֵׁב עַל חֲמִשָּׁה.
קצת דרומה לבאר שבע
בית זונות ניצב על גבע
ומחכה לפרנסה,
הלוחם עייף יגע
על זונה הוא משתרע
וחושב על חמישה.


 פרטים נוספים
ביצוע: בני אמדורסקי
עיבוד: אריה לבנון
שנת הקלטה: 1966
מקור: אח, פגישה שכזאת תקליט משירי חיים חפר


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קול-ישראל לנוער

 ניצוח: צבי בן פורת



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הצ'יזבטרון
שנת הקלטה: 1949
מקור: תקליט לא-מסחרי של קול ישראל

סולן: גדעון זינגר
אקורדיון: מאיר; גיטרה: איזי

 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: יפה ירקוני
שנת הקלטה: 19.10.1952
על השיר

מתוך התכנית הרביעית של הצ'יזבטרון, "הטרמפ" (הופעת בכורה: 7.4.1949, מחנה קסטינה).

ביצועים נוספים:


מתוך הספר "משפחת הפלמ"ח":

עוד החברה שועטים מצוקי ראס-אל-נאקב לעקב אום-רשרש, להניף בה את "דגל הדיו", וכבר דהרו בדרך הערבה דרומה - בעקבות חטיבת 'גולני' - מפקד החזית, יגאל אלון, ובעקבותיו להקת הצ'יזבטרון, בתוך הניע-וניד על גבי הקומנדקאר נולדה השורה "הי, דרומה - עקבה".

בהגיע הצ'יזבטרון לאילת, כשבתי השיר נוצרים אגב מסע, דרך אל-ע'מר ועין רדיאן, הושר "הי דרומה" ליד מדורה, על חוף הים, לפני לוחמי 'חטיבת הנגב' ו'גולני'. כל זה קרה בי"א באדר תש"ט. 'דבר' ציין את החדשה בדבר כיבוש אילת בכותרת: "הצ'יזבטרון הופיע בעקבה".

ומוסיף חיים אנלין, גולנצ'יק בדימוס:

השיר אמנם נכתב ע"י משורר הפלמ"ח חיים חפר ואף בוצע לראשונה ע"י הצ'יזבטרון (הלהקה של הפלמ"ח), אך הוא מתאר דווקא את תוואי הדרך שעשתה חטיבת "גולני" במבצע "עובדה" דרך הערבה ("...שביל לערבה ירד. לרדיאן אם אך מיהרת, את אל-עמר חיש עברת, והנה הוא חוף אילת"), ולא את הדרך שעשתה חטיבת הנגב של הפלמ"ח, דרך גב ההר. הסיבה לכך פשוטה: החבר'ה של הצ'יזבטרון נעו דרומה דווקא בשיירה של "גולני" דרך הערבה, וחיים חפר נאלץ להשתמש בחומר שעמד אז לרשותו...

יתרה מזאת: במברק המפורסם ששלחו כובשי אילת לממשלת ישראל נאמר: "...מגישות חטיבת הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל". סיפר לי על כך מאיר פעיל, שהיה אז קצין אג"ם של חטיבת הנגב: "אנחנו בפלמ"ח לא היינו חולמים להזכיר את "גולני" באותו מברק, אלא שמכשיר הקשר שלנו התקלקל ולכן נאלצנו לשלוח את המברק באמצעות המכשיר של "גולני", אז לא נותרה לנו ברירה..."


על פי עדותו של חיים חפר באזני אורי יעקובוביץ', השיר חובר ביום כיבוש אילת (ט' באדר תש"ט, 10.3.1949).


המידע להלן נמסר ע"י יעקב מזור, ולוקט מהרשום בספרו האחרון של נוי "מעיני הזמר" ובראיון עם חיים חפר אודות השיר:

מאיר נוי עלה בעלייה בלתי לגלית. הוא נתפס ע"י הבריטים ונשלח יחד עם עולים בלתי לגליים אחרים לקפריסין. להקת הצ'יזבטרון שנוסדה בפברואר 1948 הגיעה לאחר זמן ברשות הבריטים לקפריסין לנגן בפני העצורים. שם פגשו את נוי כשהוא מבדר את העצורים בנגינתו. בספרו, בהערה לשיר, רשם נוי כי שר את השיר "אז מען פאָרט קיין סעוואַסטאָפאָל" גם בגרסתו העברית לפני חיילי הגח"ל דוברי היידיש. כשהשתחרר ועלה ארצה צרפו את נוי ללהקה. נוי, שר אותו בלהקה כנראה יחד עם יודעי יידיש. חיים חפר שהכיר את השיר היידי בין שאר שירי הלהקה בחר לחבר את שירו "הי דרומה - עקבה" לצלילי הלחן של השיר היידי. אחרי ששונה שם המקום מעקבה לאילת שינה חפר את הפזמון ל"הי דרומה לאילת" ואת השורה השלישית והשישית שבכל בית באופן שיתאימו לחריזה "אילת" תוך שמירה קפדנית על המקצב של הלחן.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מסע ונדודים   ערים, יישובים ואזורים בארץ   הנגב, המדבר והערבה   פלמ"ח   אירועים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם