מילים (8 גרסאות)

הַזּוֹרְעִים, הַזּוֹרְעִים
הַזּוֹרְעִים זוֹרְעִים בַּשָּׂדוֹת
בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת
מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
כֹּה יִזְרְעוּ הַדָּגָן בְּלִי הֶרֶף.

הַזּוֹרְעִים, הַזּוֹרְעִים
בַּמָּרוֹם יָאִיר הַיָּרֵחַ
טְרַקְטוֹר חוֹרֵשׁ, חוֹרֵשׁ וְגוֹנֵחַ
בֵּין הָרְגָבִים נִשְׁפָּכִים הַגַּרְעִינִים
עוֹד מְעַט יַמְטִירוּ, יַמְטִירוּ עֲנָנִים...
הַחוֹרְשִׁים חוֹרְשִׁים בַּשָּׂדוֹת
בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת
מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
כֹּה יַחְרְשׁוּ הַשָׂדוֹת בְּלִי הֶרֶף
הַחוֹרְשִׁים הַחוֹרְשִׁים

הַזּוֹרְעִים זוֹרְעִים בַּשָּׂדוֹת
בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת
מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
כֹּה יִזְרְעוּ הַדָּגָן בְּלִי הֶרֶף
הַזּוֹרְעִים הַזּוֹרְעִים
מקור: "זמר חן" , בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך , 1960 , 30
טְרַקְטוֹר חוֹרֵשׁ, חוֹרֵשׁ בַּשָּׂדוֹת
בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת
בֵּין הָרְגָבִים נִשְׁפָּכִים הַגַּרְעִינִים
עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ, יָבוֹאוּ עֲנָנִים...
הַזּוֹרְעִים הַזּוֹרְעִים
הַזּוֹרְעִים דָּגָן בַּשָּׂדוֹת
בַּיָּמִים וּבַלֵילוֹת
מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
כֹּה יִזְרְעוּ הַדָּגָן בְּלִי הֶרֶף
הַזּוֹרְעִים הַזּוֹרְעִים

וּבְלֵיל אֹפֶל יָאִיר הַיּוֹרֶה
טְרַקְטוֹר חוֹרֵשׁ חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ
מִבֵּין הַגַּלְגַּלִּים נִשְׁפָּכִים הַגָּרִיגִים [? אולי צ"ל הגרעינים]
עוֹד מְעַט [?] וְיַמְטִירוּ עֲנָנִים...
על הגרסה:  כנראה מתוך שירון מודפס בסטנסיל בשם "שירתנו". אותר במזוודה באילניה, שכללה חלקי שירונים ממחנה אלפדורן לניצולי שואה בהולנד. תודה ליאיר מיש על החומר.
[בית ראשון כרגיל]

[בית שני שורה 3 - 4]
טְרַקְטוֹר רוֹעֵשׁ, חוֹרֵק וְגוֹנֵחַ
לְבֵין הָרְגָבִים...

[בית נוסף]
כֹּה אֶזְרַע אֲנִי הַזּוֹרֵעַ
וּבְלִבִּי שִׁירָה שׁוֹפֵעַ
נוּחוּ נוּחוּ נוּחוּ הַזְּרָעִים
מִי יִתֵּן וְנִמְצָא מֵאָה שְׁעָרִים
על הגרסה:  על פי הקלטת סקר שהוקלטה ב23.9.1990. ההקלטה שמורה בארכיון הצליל הלאומי. יפה ויינשטיין שרה "ונקבל מאה שערים" אך מעידה שאינה בטוחה בנוסח.

 

הַחוֹרְשִׁים חוֹרְשִׁים בַּשָּׂדוֹת
בְּסוּסִים וּבִפְרֵדוֹת
בַּסְּתָו וּבַחֹרֶף מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
כֹּה נַחֲרֹשׁ הַשָּׂדֶה בְּלִי הֶרֶף
הַחוֹרְשִׁים הַחוֹרְשִׁים

הַזּוֹרְעִים זוֹרְעִים בַּשָּׂדוֹת
בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת
בַּסְּתָו וּבַחֹרֶף מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
כֹּה יִזְרְעוּ הַדָּגָן בְּלִי הֶרֶף
הַזּוֹרְעִים הַזּוֹרְעִים

כֹּה אֶזְרַע אֲנִי הַזּוֹרֵעַ
וְלִבִּי שִׂמְחָה שׁוֹפֵעַ
נוּחוּ נוּחוּ נוּחוּ הַזּוֹרְעִים
עוֹד מְעַט יַמְטִירוּ עֲנָנִים
עֲנָנִים עֲנָנִים
[שני בתים ראשונים כבגרסה ראשית]

וּבְלֵיל אֹפֶל אֵצֵא לֶעָמָל
אַדְלִיק הָאוֹר אוֹר הַחַשְׁמַל
רוֹעֶשֶׁת חוֹרֶקֶת הַמְּכוֹנָה
מֵהַר נַפְתָּלִי בַּת קוֹל עוֹנָה

כֹּה אֶזְרַע אֲנִי הַזּוֹרֵעַ
וְלָהּ שִׁירָה שׁוֹפֵעַ
נוּחוּ נוּחוּ הַזְּרָעִים
מִי יִתֵּן וּמָצָאנוּ מֵאָה שְׁעָרים
על הגרסה: נוסח זהה אותר בפנקס פרטי מס' 2 של שולה לביאל, עמ' 111 [במקרה מספר העמוד זהה].
[בתים 2-1 כמו ב"זמר חן"]

הַזּוֹרְעִים הַזּוֹרְעִים
טוֹב לִלְחֹשׁ אֵיךְ אֵצֵא לֶעָמָל
אַדְלִיק הָאוֹר, אוֹר הַחַשְׁמָל
רוֹעֶשֶׁת גּוֹעֶשֶׁת לוֹחֶשֶׁת הַמְּכוֹנָה
בְּהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ בַּת קוֹל הָעוֹנָה
בַּת קוֹל הָעוֹנָה

הקלטות (7)

0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 17.12.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.
0:00 0:00
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

יחד עם בעלה שייקה וקהל, במסיבת סיום של סדנת ראש פינה.

שנת הקלטה: 8.3.1993
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.
0:00 0:00
שנת הקלטה: 11.1.2021
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

שר בבית השני "ולבי שירה שופע" כמו יפה ויינשטיין, "מי יתן ומצאנו מאה שערים" כמו בפנקס הדסה ברלינסקי.

0:00 0:00
שנת הקלטה: 16.2.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
שנת הקלטה: 11.7.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
שנת הקלטה: 28.4.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

ב"ספר שירים ומנגינות" כרך א, מהדורת תשט"ז, מחבר השיר מזוהה כיהודה שרת, בעוד בשירונים משנות השישים "ברון יחד" ו"זמר חן" הוא אינו מזוהה והלחן רשום כ"לחן עם". נדפס כנראה לראשונה ב"מבחר שירי הארץ" של הסתדרות השומר הצעיר ברומניה וביוגוסלביה [כנראה משנות השלושים]. לפי הספר "כפר נולד: סיפורים מכפר יהושע - שלושים השנים הראשונות" (רינה פורת, הוצאת "מערכת", 2005).עמ' 290, "יש האומרים שהשיר נכתב במיוחד לכפר יהושע, בעת ביקור של יהודה שרתוק (שרת) בכפר"

גרסת המילים הראשית נלקחה מפנקסו של אביה של ציונה קיפניס, דב יזרעאלי.

בכרטסת מאיר נוי (עמ' 1066 במקבץ הסרוק) מתועד כי הלחן הותאם, כנראה בידי שרה לוי, גם לשירו של רפאל ספורטה "כך זורע האיכר". המקור המצוין שם - דל"מ ל"א - לא אותר; הקיצור דל"מ מציין אולי דפים למקהלה אך אינו שייך לסדרה העיקרית של דפים למקהלה שיצא בהוצאת ההסתדרות.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם