לחמישה-עשר בשבט (לחן עממי יידי) ♫

השיר העברי נדפס בניו יורק בעיתון "עדן: ירחון מצויר לבני הנעורים", שנה א', גליון 6 (אלול תרפ"ד, ספטמבר 1924), עמ' 179. מתחת לכותרת נדפסה ההערה "על פי שיר עם" ובתחתית העמוד "לזמר במנגינת השיר: 'אויף די הויכע בערגער כרמל, הר הזיתים שפאצירען, רארטען קינדערלאך ישראל עם הקדושים'".

השיר היידי נדפס ב"אוצר נגינות ישראל" שערך אברהם צבי אידלזון, כרך 9 (יצא ב-1932), שיר 225, אולם נדפס עוד קודם בשירון Jüdisches Liederbuch שנדפס בברלין ב-1930. (תודה ללייבל באָטוויניק שבמשפחתו נהוג לשיר את השיר וללמדו באמצעות הדף הזה שבו נדפס המקור היידי ותרגום לעברית ולאנגלית). כיוון שהשיר העברי נדפס עוד ב-1924, ברור שהשיר היידי היה מוכר עוד לפני ההדפסות האלה.

מאיר נוי מעיר ("מעייני הזמר" עמ' 20) כי הזמר היידי זכה לפופולריות רבה בביצועו של החזן יוסלה רוזנבלט וגם הודות ללחן, המשלב את לחני "האט א יידע א ווייבעלע" ו"התקווה". נוי אף מביא שלושה שירים עבריים נוספים על בסיס אותו לחן, כל אחד ושינוייו עמו: השירים האלמוניים "עלו לארץ אבות" ו"שירו נא המשוררים (אמרו נא 'לחיים')" ו"זה היום" מאת אלחנן אינדלמן.

לטקסט של השיר יש זיקה ברורה לשיר "ביהודה ובגליל", של אותו מחבר. השיר מופיע גם תחת הכותר: "על אדמת יהודה".

ראו גם לחמישה-עשר בשבט (לחן לא ידוע).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.