מילים (4 גרסאות)
בַּסָּךְ, בַּשַּׁרְשֶׁרֶת אֶחֱזוּ חֲבֵרִים.
הַךְ בַּמַּקֶּבֶת, הַגְבֵּר הַשַּׁלְהֶבֶת
וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת גִּצֵּינוּ תָּרִים!
לֶהָבָה – עֲלִי לֶהָבָה, עֲלִי לֶהָבָה!
בַּמַּקֶּבֶת נַכֶּה כָּל הַיּוֹם.
לֶהָבָה – כָּמוֹךְ, כָּמוֹנוּ
כָּמוֹךְ, כָּמוֹנוּ – דִּגְלֵנוּ אָדֹם אָדֹם.
לָנוּ עוֹד טֶרֶם בַּיִת וָכֶרֶם
הַסּוֹצְיוֹטֶרְן זֶה כָּל הָרְכוּשׁ.
הַךְ בַּמַּקֶּבֶת, הַגְבֵּר הַשַּׁלְהֶבֶת
וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת דִּגְלֵנוּ תָּרִים!
בַּמַּקֶּבֶת נַכֶּה כָּל הַיּוֹם
לֶהָבָה, לֶהָבָה כָּמוֹךְ כָּמוֹנוּ
דִּגְלֵנוּ כָּחוֹל, כָּחוֹל וְלָבָן.
הקלטות (4)
על השיר
יהודה בכלר מספר כי אשתו של מרדכי זעירא שרה זעירא ובנו יובל העידו בפניו כי השיר נכתב לכינוס הרביעי של "הפועל" בשנת 1935. הוא אף מפנה לכתבה "אחד במאי בארץ" בעיתון "דבר", 3.5.1935, בה מסופר על טקס בראשון לציון משותף לתנועות שונות (השומר הצעיר, וכן הנוער העובד שרוב חברי סניף ראשון לציון שם היו נוער תימני) שבסופו "בשירת 'להבה עלי להבה' התפזר הקהל".
בתי השיר לא נקלטו בעם, אך אשר לפזמון – מספרת רותי פריד:
את הפזמון בלבד (להבה עלי להבה) נהגנו לשיר, בתנועת השומר הצעיר של שנות ה-50, כהמשך רצוף לשיר "על בריקדות".
מבאר מיכה נצר (נ' 1930, רחובות):
- סוֹצְיוֹטֶרְן = סוֹצִינְטֶרְן – האינטרנציונל הסוציאליסטי, הסוציאליזם הבינלאומי. בתקופת סטלין הפך להיות קומינטרן, האינטרנציונל הקומוניסטי, הקומוניזם הבינלאומי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (3)
מספר המעבד אהרן שפי: "במהלך שיטוטיי במגירת העיבודים נתקלתי בזכרון נעורים מימי הנוער העובד תנועות נוער חלוציות נוספות, שהיו צועדות באחד במאי בעיקר ברחובות תל-אביב וחיפה. היו שם תופים וחצוצרות ותרועות שאולות מצבאות זרים. והייתה שירה נלהבת שמילותיה הבטיחו תיקון עולם (חולצה כחולה, על בריקדות, ולהבה עלי להבה). את כל אלה חפנתי אל תוך עיבוד לתזמורת כלי נשיפה. אולי זו עוד הצדעה שלי לתום הנעורים, שנלוו אליו שירי מולדת ותנועות נוער משמאל ומימין."
העיבוד כולל את השירים:
- חולצה כחולה
- על בריקדות
- המנון ל"הפועל" (פזמון בלבד - "להבה, עלי להבה")
מתוך גיליון 3.5.1935 ל' ניסן תרצ"ה עמוד 1 וההמשך בעמוד 6, בו הקטע הרלוונטי מוקף באדום.
