אליהו הנביא (לחן עממי חסידי) ♫

אהרן שפי מעיד כי שר את הלחן במילים אלה במקהלת החזן שלמה רביץ בקונצרט שנערך לפני טקס ההבדלה ב"אהל-שם".

נחמיה וינבר תיעד את הלחן (בווריאנט קל) כפריט מס' 86 [בעמ' 268] בAnthology of Jewish Music בשנת 1955. שם הוא כותב ששמע את הלחן בשנת 1928 מחסידים בירושלים בשעת שלוש סעודות. נוסח הלחן שרשם וינבר מוקלד מחדש וניתן להאזנה במאגר ניגונים בים בום בעריכת מיכאל לוקין. תודה למיכאל לוקין על ההפניה. בעמ' 276 (בהערות לפריט 96) באנתולוגיה מונה וינבר את פריט 86 בין הלחנים שתיעד כבר בכתב העת "יודישע רונדשאו" (Jüdische Rundschau) בשנים 1935 עד 1937 במדור Singblatt. עם זאת, חיפוש בעיתון הסרוק במלואו באתר אוניברסיטת גיתה בפרנקפורט מעלה 22 מופעים בסך הכל של תווים שהביא וינבר (בכתיב גרמני Winawer), אך ללא הניגון הזה.

מייק ויינטראוב ששר את השיר בארצות הברית לבן סטונהיל (ראו בדף זה) אומר ביידיש לפני הניגון:

די ליד איז געשריבן געוואָרן אין ארץ, בשעת ס'איז אויפֿגעשטאַנען אַ קאָלאָניע. חלוצים האָבן געבויט אַ קאָלאָניע, איבער איין נאַכט האָבן זיי אויפֿגעבויט אַ קאָלאָניע. און דאָס איז אַ ליד דאָך לכּבֿוד די קאָלאָניע, אָנע ווערטער. [השיר נכתב בארץ לכבוד איזו מושבה שנבנתה בן לילה על ידי חלוצים, בלי מילים]

לא ברור כיצד הגיע ידיעה זו לויינטראוב, והמקור החסידי שמביא וינבר אינו תואם אותה. עם זאת, הלחן אכן היה נפוץ בלי מילים בעיקר מחוץ לחוגים חסידיים, ובין היתר נדפס במקורות הבאים:

• כמס' 12 בחטיבת "ניגונים וריקודים" בשירון "שירי ארץ ישראל" בעריכת יעקב שנברג (1935)
• "ניגון מס' 5" בשירון "בשירת הדורות" ("דורות זינגען") (עמ' 155)
• "ניגון חסידי" ב"שירון לכיתה ו'" (עמ' 57)
• "ניגון" ב"ספר שירים ומנגינות" חלק ג, שיר נ"ה.

צפו בביצוע הניגון בלי מילים מתוך "על הדשא" עם אליהו הכהן בקיבוץ מעברות (ניגון ראשון מתוך מחרוזת ניגונים חסידיים). כמו כן, בחוגים מסוימים מוכר הניגון כ"יה בה בם מוישה".

עוד באותו לחן:

• "יה ריבון עלם" כפי שהתאים צבי טלמון
• "שירו שיר חדש", כפי שנדפס בזמרון התפילות "ולשוננו רינה" וכן ב"שירי עמי".

ראו את "אליהו הנביא" בלחן המוכר ביותר בנוסח טקסט מעט שונה, ושם עוד פרטים והפניות.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.