מילים (2 גרסאות)

הַשֶּׁמֶשׁ זֶה יָבוֹא
וְיוֹם שַׁבָּת אָז יֵעָלֵם
עוֹד מְמַשְׁמֵשׁ בַּבַּיִת
כְּבָר מִתְכַּסֶּה בְּצֵל
וְאִמָּא שָׁם בִּדְמָמָה
תְּפִלָּה תִּלְחַשׁ בְּרִנָּה
וּבְדִמְעָה תִּשָּׂא תְּחִנָּה
בִּשְׁעַת מִנְחָה הַזּוֹ:

הָאֵל אֱלוֹהֵי אַבְרָהָם
אֱלוֹהֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב
רְאֵה אֶת עַנְוָתֵנוּ
בָּנֶיךָ נָא רַחֵם
תִּכָּנֵס תְּפִלָּתִי
בְּשַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם
בִּשְׁעַת מִנְחָה שֶׁל שַׁבַּתְךָ
לְךָ פּוֹנֶה הַלֵּב
ער גייט שוין אװעק זיך
דער הייליגער שַׁבָּת;
אין שטיבעל װערט פינסטער,
אין שטיבעל װערט שטיל.
עס שעפטשעט די מאמע:
"אך, גאָט פון אברהם"-
זי שעפטשעט די תפילה
מיט הארץ און געפיהל.

"אך, גאָט פון אברהם,
פון יצחק, פון יעקב!
פארנעם דאָך מיין תפילה
אין הימעלס געצעלט.
און שיק מיר פרנסה,
און ריכט אויף מיין מזל
און ליכטיג זאָל װערן
מיין פינסטערע װעלט."
על הגרסה: הערות המקליד אבישי ליוביץ': המלה "געפיהל" (רגש) נכתבה בתוספת האות "ה" שאינה הגויה. זה מנהג שאומץ על ידי יהודים בהשפעת הכתיב של הגרמנית שהשתמשה באות h שלא נהגתה, בתור סמן של הארכת התנועה. כיום הכתיב התקני הוא "געפיל", אך את התקן קבעה ייוו"א קבעה רק ב1925.

 

הקלטות (1)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1.8.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

ביצוע משולב של "שבת בין השמשות" ו"במוצאי יום מנוחה". המבצע הכיר את הטקסטים השונים כשיר אחד.

על השיר

ראו את "שבת בין השמשות" גם בתרגום אילון-ברניק בלחן עממי יידי ובתרגום יהודה קרני בלחן מיכאל דוד לוי

לשיר המקורי גם לחן נוסף, שנחשב זמן רב עממי אך התברר שהוא מאת נחום שטרנהיים. לחן רביעי זה בוצע ביידיש והוקלט במופע "אנו עולים ושרים" בשנת 1963.

עוד באותו לחן: במוצאי יום מנוחה.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (4)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם