הקושיא ♫

המילים היידיות תומללו על-פי ביצוע של חבורת רננים.

על פי "שירי מקהלה" הלחן מאת אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', ואולם הוא כנראה רק המעבד למקהלה בשיר זה.

לפי השירון היידי "לידער פון דור צו דור", השיר היידי נדפס לראשונה בעיבוד אפרים שקליאר בשנת 1909, ושוב בידי הנרי לפקוביץ בארצות הברית בשנת 1915.

האזינו לביצוע השיר היידי בפי מרתה שלמה.

המשורר היידי אברהם רייזען כתב לפי האתחלתא שיר ארוך בארבעה בתים "די אלטע קשיא".

המלחין הצרפתי מוריס רוול הירמן את השיר היידי (בלחן זה, תוך שינויים) בהירמון מודרני דיסוננטי, כשיר השני מתוך Deux Melodies Hebraiques ["עברי" = יהודי בהקשר זה]. השיר מושר ביידיש אך מופיע תחת הכותרת הצרפתית L'enigme eternelle [החידה הנצחית]. צפו כאן בביצועה של זמרת האופרה מונסרט קבייה [Montserrat Caballe].

מספר ירחמיאל וינגרטן בספרו "יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה", הוצאת ברונפמן, תל אביב, 1979, עמ' 126 - 127, בתארו מפגש עם יאנוש קורצ'ק, כנראה ב1924 או 1925.

"ינוש קורצ'ק פיזם את השיר הזה ביידיש כמובן. 
שואל העולם
הקושיה הישנה
בים בום? בים בום?
לכך עונים
ביום בום ביום בום
בידי בידי בום

מניין לך דוקטור השיר הזה?
-[דברי קורצ'ק] את השיר הזה שמעתי כמה פעמים בבתיהם של פרץ ושל סוקולוב. זה היה כמעט ההמנון של הצעירים, כי לכולנו היו שאלות-שאלות-שאלות. זה היה לפני שנת 1906: סוקולוב מצא תשובה - היה לציוני, נסע לגרמניה וערך את "די וועלט" של הציונים; גרינבוים והארטגלאס, שבאו אל ביתו, היו לציונים;
אחרים - היו לבונדאים. ואני עד היום מפזם את השיר ועוד שואל שאלות... אפילו בין חבריי הפולנים הייתי שר את המנגינה, לפעמים בצירוף מלים פולניות, כי גם הם היו שואלים שאלות..."

תרגומים נוספים:

• תרגום בן-ציון אילון-ברניק: הקושיא הנושנה (אתחלתא: שואל עולם קושיא נושנה)
• תרגום לא ידוע (אתחלתא: הכל מקשים קושיה נושנה)
• תרגום א. נ. פרלברג (אתחלתא: הכל מקשים קושיה נצחית).
• תרגום נתן מארק (אתחלתא: שואלים קושיא עתיקה)

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.