אליעזר ורבקה (לחן אדמון - הלחן המוכר) ♫

למנגינה של אדמון קדמה מנגינה של אידלזון (בהבדל קטן בנוסח הטקסט), וראו שם את פרטי הפרסום המקורי של הטקסט וכן את הסיפור "יצחק ורבקה" (פרפראזה של לוין קיפניס על הסיפור המקראי) בו שולב הטקסט.

נעמי אבלס למדה את השיר בלחן אדמון בבית הספר "אשכולי" בירושלים. הוא נלמד בכיתה ב' בשיעורי תורה, כאשר למדו את סיפור עבד אברהם ורבקה.

מרדכי סגל:

בשיר "אליעזר ורבקה" עושה המחבר שימוש בסיפור שחוזר על עצמו שלוש פעמים בבראשית כ"ד, והוא שוזר בצורה יפה קטעי פסוקים בתוך השיר שלו:

1. אליעזר עצמו אינו מופיע במקור התנ"כי של סיפור זה. התורה מדברת על עבדו של אברהם שהולך למצוא כלה ליצחק, וניתן להסיק שאכן מדובר באליעזר, אע"פ שזה לא כתוב במפורש. מי שמקשר ישירות בין הסיפור לאליעזר הוא תרגום יונתן – שם נאמר במפורש שהעבד שבו מדובר הוא אליעזר.
2. רבקה היא "טובת מראה" (בראשית כ"ד 16) – טוּב לִבה הוא כבר המסקנה של הסיפור
3. רבקה אכן מכבדת את העבד לא רק במים אלא גם במילות כבוד, כמו בשיר של לוין קיפניס: "שתה אדוני" (בראשית כ"ד 18). גם עניין הגמלים מצוטט במדויק רק בהיפוך מילים: "גם לגמליך אשאב" (בראשית כ"ד 19) לעומת "אשאב גם לגמליך" בשיר.
4. המתנות שמקבלת רבקה כוללות "נזם זהב ... ושני צמידים על ידה" (בראשית כ"ד 22) – לוין קיפניס משאיר את הצמידים כמות שהם, אבל את הנזם הוא תולה על אוזניה של הנערה – התורה אינה מפרטת מה נעשה בנזם, ולוין קיפניס כנראה לא סבר שבני דורו יאהבו שיר שכולל תליית נזם באפה של רבקה אמנו... בעצם גם התורה אינה מפרטת מה עשתה רבקה עם הנזם.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.