מילים (3 גרסאות)

כְּשֶׁהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ
הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ
הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ
אֱלִימֶלֶךְ!

מִיָּד חָלַץ אֶת הַתְּפִלַּיָּא
וְחָבַשׁ מִשְׁקָפַיָּא
וְקָרָא לַכַּנָּרַיָּא:
כַּנֵּר!

אָז כִּנֵּרוּ כַּנָּרַיָּא,
כַּנָּרַיָּא כֹּה כִּנֵּרוּ
כֹּה כִּנֵּרוּ כַּנָּרַיָּא
כַּנָּרַיָּא!

כְּשֶׁהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ
הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ
הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ
אֱלִימֶלֶךְ!

מִיָּד שָׁכַח מִלֵּי דִּישְׁמַיָּא
וְיָצָא בְּרִקּוּדַיָּא
וְקָרָא לַמְּצִלְּתַיָּא:
צַלְצֵל!

אָז צִלְצֵלוּ מְצִלְּתַיָּא
מְצִלְּתַיָּא כֹּה צִלְצֵלוּ
כֹּה צִלְצֵלוּ מְצִלְּתַיָּא
מְצִלְּתַיָּא!
אַז דער רבי אלימלך
איז געװאָרן זייער פֿריילעך,
איז געװאָרן זייער פֿריילעך אלימלך,
האָט ער אויסגעטאָן די תּפֿילין
און האָט אָנגעטאָן די ברילן
און געשיקט נאָך די פֿידלערס די צװיי.

און די פֿידלדיקע פֿידלערס
האָבן פֿידלדיק געפֿידלט,
האָבן פֿידלדיק געפֿידלט האָבן זיי. (צװיי מאָל)

און אַז דער רבי אלימלך
איז געװאָרן נאָך מער פֿריילעך,
איז געװאָרן נאָך מער פֿריילעך אלימלך,
האָט ער אָפגעמאָכט הבֿדלה
מיטן שמשׂ ר' נפֿתּלי
און געשיקט נאָך די פײַקלערס די צװיי.

און די פײַקלדיקע פײַקלערס
האָבן פײַקלדיק געפײַקלט,
האָבן פײַקלדיק געפײַקלט האָבן זײַ. (צװײַ מאָל)

און אַז דער רבי אלימלך
איז געװאָרן גאָר שטאַרק פֿריילעך,
איז געװאָרן גאָר שטאַרק פֿריילעך אלימלך,
האָט ער אויסגעטאָן דעם קיטל
און האָט אָנגעטאָן דאָס היטל
און געשיקט נאָך די צימבלערס די צװיי.

און די צימבלדיקע צימבלערס
האָבן צימבלדיק געצימבלט,
האָבן צימבלדיק געצימבלט האָבן זיי. (צװיי מאָל)

און אַז דער רבי אלימלך
איז געװאָרן גאָר שטאַרק פֿריילעך,
איז געװאָרן גאָר שטאַרק פֿריילעך אלימלך,
האָט ער געטאָן אַ גוטן גענעץ
און געזאָגט: מע דאַרף שוין מיין נישט!
און געשיקט די קאַפעליע אַהיים.

די שיכּורע קאַפעליע פֿון רבין מלך–אליה,
האָט אויסגעשטעלט דעם דלוּת אַ פֿײַג.
די פֿריילעכע קאַפעליע
האָט געהאָפקעט ביז דער סטעליע
און זיך פֿאַרביטן מיטן קלאַפער–געצײַג:

די פֿידלדיקע פויקער
האָבן צימבלדיק געפֿידלט,
און בראָנפֿנדיק געגאָסן זיך מיט װײַן.
די לוסטיקע קלעזמאָרים
מיט פֿלעשער אונטערן אָרעם,
האָבן געהוליעט ביז אין העלן טאָג אַרײַן.
[בית ראשון חלק שני שורה 1:]
מִיָּד חָלַץ אֶת תְּפִלַּיָּא

[בית נוסף אחרי בית 1:]
כְּשֶהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ
הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ
הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ אֱלִימֶלֶךְ

מִיָּד כִּפְלֵל קַפּוֹטַיָּא
וְהִפְשִׁיל פּוּזְמְקַיָּא
וְקָרָא לְכָל תֻּפַּיָּא: תַּפְתֵּף!

אָז תִּפְתֵּפוּ כָּל תֻּפַּיָּא
כָּל תֻּפַּיָּא כֹּה תִּפְתֵּפוּ
כֹּה תִּפְתֵּפוּ כָּל תֻּפַּיָּא
כֹּה תִּפְתֵּפוּ כָּל תֻּפַּיָּא כָּל תֻּפַּיָּא

[בית נוסף בסוף:]
כְּשֶהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ
הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ
הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ אֱלִימֶלֶךְ

מִיָּד שָׁתָה כּוֹסוֹת לְחַיָּא
וְכֻלּוֹ בְּגִלּוּפַיָּא
וקרא לְקַשְׁקְשַׁיָּא: קַשְׁקֵשׁ!

אָז קִשְׁקֵשׁוּ קַשְׁקְשַׁיָּא
קַשְׁקְשַׁיָּא כֹּה קִשְׁקֵשׁוּ
כֹּה קִשְׁקֵשׁוּ קַשְׁקְשַׁיָּא
קַשְׁקְשַׁיָּא
מקור: "קדיש יהודה סילמן: לכו נרננה" , [הוצאת המחבר], דפוס איתן ושושני , תרפ"ח , לו

הקלטות (3)

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: אמצע שנות השמונים
מקור: קלטת ביתית

בית ראשון בלבד. ללא ליווי.

0:00 0:00
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
0:00 0:00

שיר מס' 16 בתקליטור מס' 3 במארז

נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938

על השיר

שיר לגלוג על רבנים מאת המחבר הקומוניסט יצחק רייז (הידוע כמוישה נאדיר).

הרבי אלימלך מליז'נסק הוא מייסד החסידות הפולנית בליז'נסק, ותלמידו של המגיד ממזריץ'. תלמידיו של הרבי אלימלך התפשטו על פני פולין והקימו חצרות חסידים.

השיר העברי הוא תרגום מיידיש, והשיר היידי המקורי הוא עיבוד של השיר האנגלי Old King Cole.  בשיר האנגלי מככב מלך עליז המבקש את מקטרתו, את קערתו, ומזמן כַּנָּרִים שלושה. גם מבחינת המנגינה, הנוסח בעברית עוקב בדיוק אחר הנוסח ביידיש, שהוא דומה באופן מובהק אך לא זהה לאחד הלחנים של השיר באנגלית. האזינו לשיר האנגלי בלחן הדומה ל"רבי אלימלך".

ביצועים נוספים לטקסט הזה:

תרגומים נוספים ושירים נוספים באותו לחן, מלבד אלה שבאתר (אשר מקושרים בהמשך):

  • המנון לאלימלך, נוסח יעקב אורלנד לתוכנית "מלך אביון" בתיאטרון "המטאטא" (אתחלתא: כשהרבי אלימלך יהיה עלינו מלך), לפי עדות אורלנד בפני דן אלמגור, 20.7.1975, כמתוד בכרטסת מאיר נוי
  • "הרבי אלימלך" בנוסח עמוס אטינגר (בביצוע שמעון בר)
  • הלחן מופיע גם במבוא הכלי ל"נגן לי הכינור"
  • "מוכרח להיות טוב" (הוקלט בפי ישראל יצחקי)
  • פרקים ממגילת חיינו. נכלל במארז התקליטורים "באור ובסתר" בביצוע דודו פישר.
  • בכרם (אתחלתא: פה אצלנו המפקדים למספוא לא דואגים), מתועד בכרטסת מאיר נוי מתוך פרסום שכינויו המקוצר "הגנה 1".
  • "רבנו גורן" (נוסח יורם טהרלב ממלחמת ששת הימים, הוקלט בביצועי אריק לביא ומייק בורשטיין)
  • "דפי יומן" (נוסח מסוף שנות השישים ששרו אילן ואילנית)
  • חלק מהלחן חופף גם בשיר "עוד אשיר ואנגן" (אהובה עוזרי, 1976)
  • "כשמורתנו שרתנו" - שיר היתולי, נדפס ב"הארץ שלנו", 30.6.1964, ראו מועתק במחברת נוי מס' 3 של שירים עבריים במילים בלי תווים, עמ' 199 (עמ' 220 בקובץ הסרוק)

על "הדוד איליה", גרסת השיר ברוסית, מספר אלי סט:

ליאוניד אוטיוסוב בלווי תזמורת הג'ז שלו ביצעו את הגרסה הרוסית שאינה תרגום של השיר היידי, אך יש לה זיקה אליו. גרסה זו נכתבה קרוב לוודאי בידי אליזבטה פולונסקיה לבית מובשנזון (1890-1969), משוררת, מתרגמת ועיתונאית רוסיה. הסרטון נוצר ב-1995 על בסיס הקלטה של ליאוניד אוטיוסוב מ-1940. (תודה לאבי תדמור)

על גלגול הלחן לטורקיה ולצרפת מספרת לזֶמֶרֶשֶׁת (מרץ 2017) האנתרופולגית ד"ר אורית אבוהב (הדברים נערכו בידי זֶמֶרֶשֶׁת):

בטורקיה הלחן זכה למלים בעלות תוכן לאומני ביותר, המדברות באהבת המולדת (הרפובליקה). נהוג להשמיע את השיר בגרסתו הקצבית בחתונות. האזינו לשיר בגרסתו הקלאסית מפי אייטן אלפמן (Ayten Alpman).

בגרסה דו לשונית של השיר (תורכית וצרפתית) הטקסט הטורקי הוא הקלאסי (בטורקיה מייחסים את השיר למקור צרפתי), ואילו הבתים בצרפתית נלקחו משירה של מיריי מתיה (Mireille mathieu) "העיוור" (L'Aveugle).

במשחקי כדורגל של הקבוצה הטורקית גלטסריי שרים אותו האוהדים על רקע גרסתו הקלאסית.

המידע נמסר לי על ידי עיישה אקרסו מטורקיה, לאחר שנודע לי שהלחן מושמע תדירות בחתונה טורקית.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (5)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם