מילים (8 גרסאות)

פַּעַם אַחַת בָּחוּר נָסַע אֶל הַכְּבִישׁ,
פַּעַם אַחַת בָּחוּר נָסַע;
בַּחוּרָה הוּא שָׁם מָצָא...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

שִׁמְעִי נָא חֲבִיבָתִי – הוּא אָמַר,
שִׁמְעִי נָא חֲבִיבָתִי
מַה דּוֹפֶקֶת לִבָּתִי...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

מָה אִכְפַּת לִי, עֶלֶם טוֹב! הִיא אָמְרָה,
מָה אִכְפַּת לִי, עֶלֶם טוֹב,
תֵּן לִי פִּרְחֵי חֵן לִקְטֹף...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

יֵשׁ וַדַּאי חָלָב בַּכַּד, הוּא אָמַר,
יֵשׁ וַדַּאי חָלָב בַּכַּד,
אָנָּא תְּנִי לִשְׁתּוֹת מְעַט...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

הֶחָלָב לֹא בִּשְׁבִילְךָ! הִיא אָמְרָה,
הֶחָלָב לֹא בִּשְׁבִילְךָ,
גַּס אַתָּה וְלֵךְ לְךָ!...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

בְּעֵינַי מָצָאת אַתְּ חֵן, הוּא אָמַר,
בְּעֵינַי מָצָאת אַתְּ חֵן;
בְּעַד חָלָב הַכֹּל אֶתֵּן...!
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

מַה שֶּׁבְּחַיַּי נָחוּץ, – הִיא אָמְרָה,
מַה שֶּׁבְּחַיַּי נָחוּץ,
לֹא יוּכַל לָתֵת חָלוּץ...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

לְאָבִי יֵשׁ כֶּסֶף רַב! – הוּא אָמַר,
לְאָבִי יֵשׁ כֶּסֶף רַב,
נִתְחַתֵּן, נִסַּע אֵלָיו...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

זֶה עִנְיָן אַחֵר בָּחוּר! – הִיא אָמְרָה,
זֶה עִנְיָן אַחֵר בָּחוּר –
אַךְ עַכְשָׁו לִשְׁתּוֹת אָסוּר...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

בַּיִת לָךְ אֶבְנֶה לָבָן, - הוּא אָמַר,
בַּיִת לָךְ אֶבְנֶה לָבָן
בְּתֵל-אָבִיב עַל שְׂפַת הַיָם...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...

תַּחַת שִׂיחַ רַב קוֹצִים – בַּשָּׂדֶה...
תַּחַת שִׂיחַ רַב קוֹצִים
הוּא וְהִיא חָלָב שׁוֹתִים...
עַל יַד הַמַּחֲנֶה,
הָיָה זֶה בַשָּׂדֶה...
מקור: "יוסף אוקסנברג : מיניאטורות אמנותיות [מילים בלבד]" , יוסף אוקסנברג , תמוז תרפ"ב יולי 1922 , 13 –14
על הגרסה: אליהו הכהן קיבל את הנוסח המקורי מאלמנתו של אוקסנברג, עזובה אוקסנברג, ומסרוֹ לנו.

הכהן מסביר: אוקסנברג הקדים את "על יד המחנה" ל"היה זה בשדה", כנראה כדי שהמשפט יישמע כהמשך ישיר בחלק מהבתים, כלומר: "בחורה הוא שם מצא על יד המחנה", או "תן לי פרחי חן לקטוף על יד המחנה" (ולא "תן לי פרחי חן לקטוף היה זה בשדה"). כדאי לשים לב שבמקור כתב אוקסנברג שהבחור נסע אל הכביש.

פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָצָא אֶל הַכְּבִישׁ
פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָצָא *וְבַּחוּרָה הוּא שָׁם מָצָא,
לְיַד הַמַּחֲנֶה, הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה.

שִׁמְעִי נָא חֲבִיבָתִי, הוּא אָמַר,
שִׁמְעִי נָא חֲבִיבָתִי, מַה דּוֹפֶקֶת לִבָּתִי,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

מָה אִכְפַּת לִי עֶלֶם טוֹב, הִיא אָמְרָה,
מָה אִכְפַּת לִי עֶלֶם טוֹב, תֵּן לִי פִּרְחֵי-חֵן לִקְטֹף,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

יֵשׁ וַדַּאי חָלָב בַּכַּד, הוּא אָמַר,
יֵשׁ וַדַּאי חָלָב בַּכַּד, תְּנִי נָא לִי לִשְׁתּוֹת מְעַט,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

הֶחָלָב לֹא בִּשְׁבִילְךָ, הִיא אָמְרָה,
הֶחָלָב לֹא בִּשְׁבִילְךָ, גַּס אַתָּה וְלֵךְ לְךָ,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

תְּנִי נָא לִי כַּמָּה טִפּוֹת, הוּא אָמַר,
תְּנִי נָא לִי כַּמָּה טִפּוֹת, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לִשְׁתּוֹת,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

מַה שֶּׁלְּחַיַּי נָחוּץ, הִיא אָמְרָה,
מַה שֶּׁלְּחַיַּי נָחוּץ לֹא יוּכַל לָתֵת חָלוּץ,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

לְאָבִי יֵשׁ כֶּסֶף רַב, הוּא אָמַר,
לְאָבִי יֵשׁ כֶּסֶף רַב, נִתְחַתֵּן נִסַּע אֵלָיו,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

זֶה עִנְיָן אַחֵר בָּחוּר, הִיא אָמְרָה,
זֶה עִנְיָן אַחֵר בָּחוּר, אַךְ לִשְׁתּוֹת עַתָּה – אָסוּר!
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

בִּגְרוֹנִי הַכֹּל יָבֵשׁ, הוּא אָמַר,
בִּגְרוֹנִי הַכֹּל יָבֵשׁ, אֶת בְּשָׂרִי אוֹכֶלֶת אֵשׁ,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

אֶתֵּן לְךָ כַּמָּה טִפּוֹת, הִיא אָמְרָה,
אֶתֵּן לְךָ כַּמָּה טִפּוֹת, אַךְ מִישֶׁהוּ יָכוֹל לִרְאוֹת,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...

תַּחַת שִׂיחַ רַב קוֹצִים הֵם יוֹשְׁבִים,
תַּחַת שִׂיחַ רַב קוֹצִים הוּא וְהִיא חָלָב שׁוֹתִים,
לְיַד הַמַּחֲנֶה...
מקור: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" , כתר , 1990 , 159
על הגרסה: נתיבה כותבת בספרה כי את הנוסח שלה העתיקה מחברה של הוריה, שהייתה ילידת הארץ, בת לעלייה הראשונה.
פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָצָא אֶל הַכְּבִישׁ
פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָצָא, בַּחוּרָה הוּא שָׁם מָצָא
עַל יַד הַמַּחֲנֶה הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה

שִׁמְעִי נָא חֲבִיבָתִי, הוּא אָמַר
שִׁמְעִי נָא חֲבִיבָתִי מָה דּוֹפֶקֶת לִבָּתִי
עַל יַד הַמַּחֲנֶה הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה

מָה אִכְפַּת לִי עֶלֶם טוֹב הִיא אָמְרָה
מָה אִכְפַּת לִי עֶלֶם טוֹב, תֵּן לִי פִּרְחֵי-חֵן לִקְטֹף
עַל יַד הַמַּחֲנֶה הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה

בְּעֵינַי מָצָאת רַק אַתְּ חֵן, הוּא אָמַר
בְּעֵינַי מָצָאת רַק אַתְּ חֵן, בַּעֲדֵךְ הַכֹּל אֶתֵּן
עַל יַד הַמַּחֲנֶה הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה

מַה שֶּׁבְּחַיַּי נָחוּץ, הִיא אָמְרָה
מַה שֶּׁבְּחַיַּי נָחוּץ לֹא יוּכַל לָתֵת חָלוּץ
עַל יַד הַמַּחֲנֶה הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה

[אין המשך]
פַּעַם אַחַת בָּחוּר יָצָא אֶל הַכְּבִישׁ
פַּעַם אַחַת בָּחוּר נָסַע
בַּחוּרָה יָפָה הוּא שָׁם מָצָא
הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה עַל יַד הַמַּחֲנֶה

אִמְרִי נָא חֲבִיבָתִי, הוּא אָמַר
אִמְרִי נָא חֲבִיבָתִי,
מָה דּוֹפֵק בַּארְק [?] לִבָּתִי
הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה עַל יַד הַמַּחֲנֶה

בִּגְרוֹנִי כָּל כָּךְ יָבֵשׁ הוּא אָמַר,
בִּגְרוֹנִי כָּל כָּךְ יָבֵשׁ,
אֶת בְּשָׂרִי אָכְלָה הָאֵשׁ
הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה עַל יַד הַמַּחֲנֶה

וַדַּאי יֵשׁ חָלָב בַּכַּד, הוּא אָמַר
וַדַּאי יֵשׁ חָלָב בַּכַּד,
נְטִי נָא, תְּנִי מְעַט
הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה עַל יַד הַמַּחֲנֶה

הֶחָלָב לֹא בִּשְׁבִילְךָ...
לֹא בַּיָּי"שׁ כֶּסֶף רָב...
זֶה עִנְיָן אַחֵר...

תַּחַת שִׂיחַ רָב קוֹצִים הוּא וְהִיא
תַּחַת שִׂיחַ רָב קוֹצִים
הֵם שְׁנֵיהֶם [אין המשך לשורה]
על הגרסה:  שיר קפ"ד מפנקסו של גרשון גורביץ (יליד 1912). הפנקס מפולין משנת 1934.
[פזמון חוזר]
עַל יַד הַמַּחֲנֶה
הָיָה זֶה בַּשָּׂדֶה

[בית לפני אחרון]
בַּיִת לָךְ אֶבְנֶה לָבָן, הוּא אָמַר
בַּיִת לָךְ אֶבְנֶה לָבָן
בְּתֵל אָבִיב עַל שְׂפַת הַיָּם
מִי נִרְדָּם כָּאן בַּשְּׁמִירָה? מַנְדֶּלְבְּלִיט!
מִי נִרְדָּם כָּאן בַּשְּׁמִירָה
וְלֹא רוֹאֶה דְּבַר-עֲבֵרָה?
קוֹרְאִים לוֹ מַנְדֶּלְבְּלִיט
הַהוּא שֶׁלֹּא מַחְלִיט!

מי מְקֹרָב לַמִּשְׁפָּחָה? מַנְדֶּלְבְּלִיט!
מי מְקֹרָב לַמִּשְׁפָּחָה
וְלֹא מְחַפֵּשׂ שׁוּם הוֹכָחָה?
קוֹרְאִים לוֹ מַנְדֶּלְבְּלִיט
הַהוּא שֶׁלֹּא מַחְלִיט!

מִי סוֹגֵר כָּאן תַּ'תִּיקִים? מַנְדֶּלְבְּלִיט!
מִי סוֹגֵר כָּאן תַּ'תִּיקִים
לַחֲבֵרִים וּמְקֹרָבִים?
קוֹרְאִים לוֹ מַנְדֶּלְבְּלִיט
הַהוּא שֶׁלֹּא מַחְלִיט!

מִי הוֹרֵס שִׁלְטוֹן הַחֹק? מַנְדֶּלְבְּלִיט!
מִי הוֹרֵס שִׁלְטוֹן הַחֹק
וּמֵהַחֹק עוֹשֶׂה הוּא צְחוֹק?
קוֹרְאִים לוֹ מַנְדֶּלְבְּלִיט
הַהוּא שֶׁלֹּא מַחְלִיט!
- װאָס טוט דאָס מיידל אין װאַלד אַליין? - אַזוי זאָגט ער -
װאָס טוט דאָס מיידל אין װאַלד אַליין,
און װער דאָרט איז און װאָס דאָרט איז?
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן

- איך בין געקומען בלומען קלײַבן, - אַזוי זאָגט זי -
איך בין געקומען בלומען קלײַבן,
זאָל דער הער מיט מיר פֿאַרבלײַבן.
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן

- איך קען דאָס פֿאַר מײַן פֿערד נישט טאָן, - אַזוי זאָגט ער -
איך קען דאָס פֿאַר מײַן פֿערד נישט טאָן,
און װער דאָרט איז און װאָס דאָרט איז.
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן

נעם דײַן פֿערד בײַ דעם צוים - אַזוי זאָגט זי
נעם דײַן פֿערד בײַ דעם צוים
און בינד דאָס צו צום עפעלבוים
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן

- איך קען דאָס פֿאַר מײַן הונט נישט טאָן, - אַזוי זאָגט ער -
איך קען דאָס פֿאַר מײַן הונט נישט טאָן,
און װער דאָרט איז און װאָס דאָרט איז.
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן

- לאָז דײַן הונט בילען, - אַזוי זאָגט זי -
לאָז דײַן הונט בילען,
מיר װעלן ביידע שפּילען.
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן

איך קען דאָס פאַר מײַן שװערד נישט טאָן, - אַזוי זאָגט ער -
איך קען דאס פאר מײַן שװערד נישט טאָן
און װער דאָרט איז און װאָס דאָרט איז
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן

נעם דײַן שװערד און האָק אין דער ערד, - אַזוי זאָגט זי -
נעם דײַן שװערד און האָק אין דער ערד
אַ יונגעס מיידל איז אַלעס װערט
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן

אַך, מיידל, מיידל, צי ביסטו בלינד, - אַזוי זאָגט ער -
אַך, מיידל, מיידל, צי ביסטו בלינד?
איך דײַן טאַטע און דו מײַן קינד!
אין װילדען װאַלד אַליין
װאָו קיינער טוט נישט געהן
על הגרסה: מספר יעקב מזור: "זה כנראה הנוסח הראשון שפורסם. הוא נלקח מהחוברת 'אפולערסטע פאלק-לידער פון ז. זעליגפעלד און מ. קיפניס'עס רעפערטואר' [שירי-עם פופולריים מאת ז. זֶלִיגְפֶלְד והמרפרטואר של מ. קיפניס - זֶמֶרֶשֶׁת], חוברת מס' 2, שיר מס' 15. בראש החוברת מצוין כי השירים הם מאוסף שירי העם של אותו קיפניס. מצוין כי את הנוסח הזה מסרה מירל רייזען.

בהערות מוסיף קיפניס (הנוסח המקוצר שלי): 'לבלדה הזאת יש להקדים סיפור קצר: בת מלכה (ובנוסח אחר - בת של איש פשוט) נשלחת ליער. האב מתחפש לצייד ומגיע ליער לבחון את בתו. בגרסאות אחרות הנערה מבקשת את אביה שידקור אותה בחרבו ויסיר החרפה מעליה ואז הוא מתגלה לפניה. את הלחן שמעתי (כך קיפניס) מפי הגב' מירל רייזען בווילנה בשנת 1918. את הטקסט הרשום כאן בשלמות/כולו אני חותם בוורשה, והוא אחד מהשירים הפופולריים ביותר בקרב יהודים.'"

נוסח יידי נוסף

- װאָס טוט דאָס מיידל אין װאַלד אַליין? - אַזוי זאָגט ער -
װאָס טוט דאָס מיידל אין װאַלד אַליין,
און װער דאָרט איז און װאָס דאָרט איז?
אין װילדן װאַלד אַליין,
אין װילדן װאַלד אַליין.

- איך בין געקומען רויזן קלײַבן, - אַזוי זאָגט זי -
איך בין געקומען רויזן קלײַבן,
זאָל דער הער מיט מיר פֿאַרבלײַבן.
אין װילדן װאַלד אַליין,
אין װילדן װאַלד אַליין

- איך קען דאָס פֿאַר מײַן פֿערד נישט טאָן, - אַזוי זאָגט ער -
איך קען דאָס פֿאַר מײַן פֿערד נישט טאָן,
און װער דאָרט איז און װאָס דאָרט איז.
אין װילדן װאַלד אַליין,
אין װילדן װאַלד אַליין.

- לאָז דײַן פֿערד לויפֿן, - אַזוי זאָגט זי -
לאָז דײַן פֿערד לויפֿן,
װעסט אַן אַנדער קויפֿן.
אין װילדן װאַלד אַליין,
אין װילדן װאַלד אַליין.

- איך קען דאָס פֿאַר מײַן הונט נישט טאָן, - אַזוי זאָגט ער -
איך קען דאָס פֿאַר מײַן הונט ניט טאָן,
און װער דאָרט איז און װאָס דאָרט איז.
אין װילדן װאַלד אַליין,
אין װילדן װאַלד אַליין.

- לאָז דײַן הונט בילן, - אַזוי זאָגט זי -
לאָז דײַן הונט בילן,
מיר װעלן ביידע שפּילן.
אין װילדן װאַלד אַליין,
אין װילדן װאַלד אַליין.

- אוי, דו מיידל, דו ביסט בלינד, - אַזוי זאָגט ער -
אוי, דו מיידל, דו ביסט בלינד:
איך דײַן פֿאָטער, דו מײַן קינד!
אין װילדן װאַלד אַליין,
אין װילדן װאַלד אַליין.
מקור: "מעייני הזמר : השפעת לחנים יהודיים ממזרח אירופה על הזמר העברי" , הוצאת המחבר , [שנות התשעים, ללא תאריך]

הקלטות (8)

הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 4 (חגיגת פורים)
צוותא ת"א, 21.3.08
 

הובלת שירה: אפי נצר
שנת הקלטה: 1965
עיבוד: מרק לברי
ניצוח: מרק לברי
שנת הקלטה: 5.2.1960

מתוך עותק שהועבר מתקליט שידור לסליל וכך נשמר באיכות שמע טובה.

ביצוע כלי

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: נחום היימן
ניצוח: נחום היימן
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 8.1.1965

ההקלטה הוקלטה בקיבוץ גבע עבור קול ישראל ולאחר מכן נכללה גם בתקליט מסחרי.

שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: המופע "היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב"
0:00 0:00
עיבוד: אפי נצר
שנת הקלטה: 1981
מקור: תקליט "שירים שגם אבא ואמר שרו"

באדיבות דב זעירא וחברת "התקליט".

נכלל בתקליטור: שירי תנועות הנוער
שנת הקלטה: 27.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

על השיר

אליהו הכהן:

שמו המקורי של השיר, כפי שניתן לו ע"י מחברו אוקסנברג, היה "על יד המחנה", ומתחת לזה בסוגריים, "שיר כביש".

מילות השיר פורסמו בשנת תרפ"ה בקובץ שירי "החלוצים" שהוציא נרקיס. שלוש שנים לפני כן הוא נדפס בתכנייה של נשף שנערך בתל אביב בהשתתפות ברוך אגדתי, יהודה הר מלח, אריה פרידמן לבוב ומרים ברנשטין-כהן.

השמעת הבכורה של השיר הייתה בהופעות שערך אוקסנברג במחנות האוהלים של סוללי הכבישים בעמק.

[הערות נוספות מפי הכהן ניתן לקרוא תחת גרסת המילים הראשית]

במקור היידי, הדיאלוג הוא בין אב לבתו.

רחבעם זאבי (גנדי) נהג לספר שהשיר חובר לכבוד נישואי הוריו, שלמה ומינה זאבי (וולקוביץ).

על הבית השישי ("בעיניי מצאת את חן..."), שאינו שגור בביצועי השיר, כותב מאיר צמח:

אמי, ילידת 1898, עלתה ארצה בשנת 1921, ולמדה הרבה שירים מהחלוצים. שמעתי ממנה שיר זה לא פעם, אבל בנוסח שלה היה לשיר בית נוסף, לפני הבית "מה שבחיי נחוץ" [ר' במילות השיר – זֶמֶרֶשֶׁת]. זה נשמע הגיוני, כי בשאר הנוסחים הנערה מדברת פעמיים ברציפות, וזה לא כ"כ מתקבל על הדעת.


ביצועים נוספים:

וריאנטים נוספים:

  •  פרסומת (ג'ינגל) לשוקולד מתוצרת צ-ד (1969)
  • פעם אחת בחור יצא לקבוצה, גרסת עזריה [אלון] מבית השיטה, אתחלתא מתועדת בכרטסת מאיר נוי
  • גרסת סטודנטים משנות השלושים, מתועדת מפי אוריאל עקביא וגב' יעקבי במחברת מס' 6 של מאיר נוי בלי תווים, עמ' 169 (עמ' 173 בקובץ הסרוק)
  • קטע מתוך "הבגדדי"
  • עוד לאותו לחן: "כתב אשמה", משירי המחנות העולים

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם