מילים (2 גרסאות)
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.
שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,
שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.
אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָד
רֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.
אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן
מִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.
אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,
אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת
שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים
וְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,
שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.
לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,
בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.
לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,
לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,
מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?
לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.
Ki ʙar man mekunad gavƣo
Ci surrat surrati dilʹʙar,
Ci dilʹʙar dilʹʙari zeʙo
Agar az ʙoƣ xaʙar ojad
Ba sad gul gul ʙaron dilʹʙar
Ci gul gul gul guli ʙulʹʙul
Ci ʙulʹʙul ʙulʹʙuli şajdo
Nigori man ʙa sad xuʙi
Ki zulʹfaş naƣate dorad
Ci nagat nagati amʙar
Ci amaʙar amʙari soro
הקלטות (31)
ביצוע
ביצוע
ניצוח: שבתי פטרושקה
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 195X
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה. באותו תקליט שידור נכללים גם שיר שרשום לגביו במפורש שפטרושקה מעבד וכן שיר בעיבוד מעבד אחר (חנן שלזינגר). שם המעבד לביצוע שיר זה אינו מתועד.
באדיבות רן אלירן. כולל קול שני בביצוע אלירן עצמו, חלקית בקנון. בליווי שומעים רוב הזמן רק גיטרה, אולי בליווי עצמי. עותק נוסף נמצא באוסף סלילי קול ישראל ומשם התאריך המדויק.
ליווי: להקת רון-עמי
הביצוע אותר גם (באיכות שמע ירודה) בתקליט שידור של קול ישראל. לא ברור אם לתקליטור נלקח מעותק שנשמר כבר בפורמט אחר.
שנת הקלטה: 1959/1960
זהו ביצועה השני של אהרוני לשיר זה (ראו ביצוע נוסף).
על השיר
החלק הראשון של השיר ע"פ נעימה עממית בוכרית. ברכה צפירה, ב"קולות רבים" (מסדה, 1979, עמ' 183) זיהתה את המקור כ"שודם דר סורטט אושוק". האזינו לביצוע פולינה קלנטרובה לשיר הבוכרי המקורי מתוך סדר פסח תשמ"ג 1983. החלק השני של הלחן מקורי מאת אדמון. בעצם אורך הלחן המקורי הוא כאורך השיר העברי המלא, כשכל חצי ממנו חוזר פעמיים.
יעקב אורלנד העיד על חיבור השיר עדויות שונות, ותואמות באופן חלקי בלבד:
בריאיון לציפי פליישר, 10.2.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 376):
"הייתי באיזו חתונה של צעירה בוכרית בירושלים ושם שרו את הנעימה [שר את החלק הראשון] ולא ידעתי מה זה בבוכרית. שאלתי מישהו והוא אמר לי שזה שיר אהבה: "אני אוהב אותך, את אוהבת אותי". מצאה חן בעיניי המנגינה וחיברתי את המילים "עץ הרימון", לפי המנגינה ולא לפי העיבוד שידוע היום. זה היה קצת מונוטוני ואחר-כך כעבור שבוע ימים נפוץ השיר בכל הארץ . . . אחר-כך, כשהשיר כבר היה ידוע מאוד הפיצו אותו רבים, חנה רובינא שהפיצה אותו בין החיילים בתקופת הבריגדה. אחר-כך לקח את זה אדמון (גורוכוב) והוא הוסיף לזה כדי שלא יהיה מונוטוני עוד משהו, זה היה לאחר מספר שנים. זה היה בסוף שנות השלושים 1937-1938 [מתייחס לכתיבת החלק הראשון]. בשנות המלחמה, כשחנה רובינא שרה את השיר בין החיילים באיטליה, היא עוד שרה אותו לפי הנוסח הראשון. רק אחר-כך אדמון חיבר לזה [קטע] שני . . . השיר כמו שהוא ידוע היום . . . הוא השיר השלם, ולכן הוא כבר יותר קצר, ובמקום שישה בתים (כל הזמן אותה המנגינה, כפי שהיה בהתחלה) יש עכשיו כאילו שלושה בתים, והשיר יוצא יותר קצר.
בספר "היו לילות - שירי הזמר של יעקב אורלנד" (1985, עמ' 150) מובאת העדות הבאה:
זמן קצר לאחר גיוסי לצבא הבריטי בראשית שנות הארבעים, הגעתי לחופשת מולדת בירושלים. בשעות אחר הצהרים הלכתי לבקר זוג ידידים שלי ברחוב החבשים. היה זה בית אבן ישן מוקף חצר גדולה. הבית היה מלא שמחה וזמר שלא כרגיל. כלי נגינה אכזוטיים, כלי הקשה וכלי מיתר הדהדו בו. תלבושות ססגוניות וקהל רב. מסתבר שנערכה שם חתונה של בת עדת הבוכרים עם אברך אשכנזי ממקורבי הבית.
שיר אחד ויחיד הדהד כל אותה שעה בכל חדרי הבית. היה זה זמר מונוטוני בעל ארבעה טורי-שיר, שצליליו מתוקים מדבש, אף כי רחוקים ולא מכאן. שאלתי את הכלה מה פשר המילים החוזרות על עצמן בלי הרף, והשיבה: "שיר אהבה – אוהבת אותך, אוהב אותך, אתה יודע".
כל חדרי הבית היו מלאים וההמולה כבדה מנשוא. ברחתי לחדר האמבטיה, הסתתרתי שם וכתבתי בשטף-רצף אחד את מילות 'עץ הרימון' לצליליו המונוטוניים עד אין-מנוס של זמר העם הבוכרי.
השיר 'תפס' מיד. בו בערב כבר שרה אותו רובינא בנוסחו זה בתל אביב. כעבור כמה שבועות פגשתי את ידידי, המלחין ידידיה אדמון-גורוכוב, שאמר לי: " שמע, 'עץ הרימון' נחמד מאוד אבל מונוטוני. ניסיתי להפקיע אותו מחדגוניותו והוספתי לו 'בית מלודי בנוסח הבית הראשון".
אכן הפליא אדמון לקלוע אל השערה ויצר כעין תאומים שנולדו יחדיו.
רובינא ראתה ב'עץ הרימון' שיר שנכתב למענה בלבד ולא בכדי.
כשיצאה יחד עם משה שרת למסע בין היחידות העבריות של הצבא הבריטי, נשאה עמה את 'עץ הרימון' אל החיילים בחפירותיהם על פני כל אטליה, ושובבה בו את נפשם.
כתבים מאוחרים של אורלנד טוענים כי "עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן לֵחוֹ".
לביצועים נוספים:
- משה אוישר (Moishe Oysher)
- עפרה חזה (סרטון)
- רוחמה רז (סרטון)
- לירון לב (סרטון מערב שירי אורלנד וזעירא בפסטיבל עין-גב 2009)
- רוזה וול (Rosa Wol) (סרטון)
- אריק לביא
- אריק איינשטיין
- צלילי שבזי (שיר שני במחרוזת ולס)
- יזהר כהן
- זהבה בן
- גלית גיאת
- אורי שבח (סרטון, מתוך החלק הלא תחרותי בפסטיבל הזמר המזרחי 1975)
- רביעיית הדר נויברג (סרטון)
- ליאת יצחקי ותזמורת נתניה
- לירון לב ורבקה זוהר - לצפייה ולהאזנה באיכות אולפן
- שי טרי (במסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, אפריל 2015)
- שושנה דמארי
- מקהלת "שורשים"
- רינת גבאי
- ויקטוריה מאקארסקאיה (2018)
ראו גם:
- ביאור לשיר מאת משה פלאם במאגר ויקיטקסט
- "פעם אחת תקעתי נאד", גרסה היתולית לשיר
- בזמן מלחמת המפרץ, כתב דב ליכטנברג לפי הלחן את השיר "טילי הסקאד" (מתועד בכרטסת מאיר נוי)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (1)
מספר המעבד אהרן שפי: "בשנות הארבעים היו אנשי הכפר הפרסי עדאסייה שבעבר הירדן חוצים את הירמוק (הירמוך) עם עגלה עמוסת רימונים כשי לשכנים באשדות יעקב. כל רימון בגודל של אשכולית, וכל גרגר מתוק מדבש. הטעם עדיין שמור בחיך. לראשונה שמעתי את השיר "עץ הרימון" מפיה של הזמרת הדגולה נתניה דברת בקונצרט בניצוחו של מרק לברי שבו ניגנתי. הוקסמתי ועיבדתי."