מילים: מן המקורות, מן התפילה
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: מסורתי עממי
|
בנימין אוּנְגַר, מקהלת מוסד עליה פתח תקווה 
ניצוח: חיים קירש
ליווי: להקת רון-עמי שנת הקלטה: 9.5.1957 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
מקהלת בית הספר הממלכתי דתי יבנה רמת גן 
שנת הקלטה: 9.7.1956
השיר בתזמון 1:18, האחרון במחרוזת "כי מציון תצא תורה". המחרוזת כולה נדפסה בספר "לצוערים תווים", עמ' 17.
הביצוע כולל את החלק "השיבנו" בלחן ששרה גם משפחת מלבסקי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאהרון לירון 
המילים הן רצף ליטורגי מהסידור בעת הכנסת ספר תורה להיכל.
הפסוקים המקוריים:
משלי ג', י"ח; משלי ג', י"ז, איכה ה', כ"א
ללחן שני חלקים.
לחלק הראשון שני נוסחים - נוסח אחד כפי שנדפס ב"ספר שירת ישראל" מתאים בערך לנוסחים בביצועי משפחת מלבסקי, מקהלת בי"ס יבנה והמקהלה המלווה את בנימין אונגר כשהיא חוזרת אחריו; נוסח שני כפי ששר בנימין אונגר בחלק הסולני בביצועו עם המקהלה, וזהו גם הנוסח ששר אהרון לירון.
לחלק השני בידינו ארבע גרסאות שהם בעצם קטעי לחן נפרדים: הלחן המקורי כפי שנדפס ב"ספר שירת ישראל"; הלחן ששרים בנימין אונגר ומקהלת מוסד עלייה פתח תקווה, הלחן ששר אהרון לירון ולחן שהיה עצמאי מלכתחילה ל"השיבנו" ואותו שידכה ל"עץ חיים" לראשונה משפחת מלבסקי ((האזינו כאן) ובעקבותיה גם מקהלת בית הספר יבנה.
הלחן מיוחס לחזן מאודסה ניסן בלומנטל (1805 - 1903), שאולי חיבר אותו ואולי רק הנחיל אותו, כנראה בנוסח שב"ספר שירת ישראל", אף כי במקור ההוא שמו לא נזכר.
ראו את השיר גם מותאם למנגינה של מוצרט. הפסוק הפותח נכלל גם בנוסח הזה.
האזינו גם ללחן של לואי לבנדובסקי לקטע זה.
ראו תווים של המחרוזת, הכוללת גם את "כי מציון תצא תורה" ואת "כי לקח טוב נתתי לכם".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.