מילים (2 גרסאות)
בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת
וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה –
מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?
מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?
הקלטות (13)
ביצוע
שנת הקלטה: 12.7.1965
השיר הוקלט תחילה עבור קול ישראל ולאחר מכן נטבע בתקליט הראשון של חבורת רננים.
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 5.6.1959
ביצוע כלי. ההקלטה הועתקה מתקליט שידור לסליל וכך נשמרה באיכות שמע טובה.
ניצוח: יקותיאל שור
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 1963/1964
שנת הקלטה: 23.3.1964
בהקלטה זו ממשיך הביצוע בלחן נוסף, אולי מאת אפי נצר עצמו. ההקלטה נמצאת גם בסליל קול ישראל ומשם התאריך המדויק, ואם לא הועתקה אליו ממקור מסחרי מוקדם יותר שטרם אותר, נראה שהוקלטה תחילה לקול ישראל ולאחר מכן הוטבעה בתקליט מסחרי.
ניצוח: יוחנן בוהם
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 29.10.1952
המקהלה הקליטה את השיר גם בעיבוד משה לב.
על השיר
- לפי "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דויד זהבי" מאת מוטי זעירא (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ' 73:
בחג סוכות תרצ"ג, אוקטובר 1932, התקיים כינוס של התנועה [הנוער העובד] בבן שמן [המחנה הארצי הראשון של הנוער העובד. ראו כתבה בעיתון "דבר" מיום 17.10.1932], ומן המזכירות המארגנת פנו אל פנחס לנדר (אלעד), מורה וסופר שעלה שנה קודם לכן מגליציה, שם ערך את ביטאון "החלוץ". לנדר היה אז פועל חקלאי במקווה ישראל, ואנשי "הנוער העובד", שהכירוהו ככותב עברית וכמקורב להשקפת עולמם החלוצית, פנו אליו בהצעה שיכתוב "מסכת לחג האסיף" שתועלה באופן חגיגי בכינוס. לנדר נענה למשימה וכתב כמה מאות שורות מחורזות ושְׁלָחָן למרכז התנועה בתל אביב, משם הועברו לנענה [השם הקודם של נען] אל דוד [זהבי] על מנת שיחבר להן לחן. הוא עמד באתגר, ובכינוס בוצעה המסכת [ובתוכה "מלאו אסמינו בר"]. [...] שנים אחר כך סיפר דוד [זהבי] לאליהו הכהן כי השיר בקע מתוכו לפתע ובמקשה אחת. [...] חמש שנים אחר כך, בשנת 1937, נחנך בנען האסם הראשון, והשיר בוצע שם שנית.
עדות על הפצת השיר לפני 1937 איתר מיכה כרמון בעיתון "בדרך" מפולין, 11.5.1934, בכתבתו של י. ל. מייזל "על סיפון 'פולוניה' לארץ-ישראל":
בערבים מקבלת האוניה עוד יותר צביון ארצישראלי . השירה החלוצית בוקעת ועולה מכל התאים ומכל המחלקות , וקנאת משוררים תרבה התלהבות . ה"מזרחיים" [חברי תנועת "המזרחי". זמרשת] שרים את "אמר רבי עקיבא" ו"ישמחו במלכותך" ולעומתם פוצחים חלוצים ב"קומה אחא" ו"אין זה פלא" , ולרקודי ההורה אין סוף ואין גבול . ועל חרטום האוניה עומד לו יצחק קצנלסון ושר עם חלוציו-תלמידיו את שיר השפע "מלאו אסמינו בר". [יצחק קצנלסון ביקר אז בפעם השנייה בארץ ישראל].
ר' השיר בביצועים נוספים:
- גלי עטרי
- דקלון (שיר שני במחרוזת "הורה ממטרה")
- שלמה גרוניך בליווי יתר משתתפי "זמרת הארץ" משירי דוד זהבי
- עפרה חזה וקבוצת זמרים (לא מזוהה) - כאן
- שלנה עליך בעיבוד עילי בוטנר
- אורי שמיר (וידיאו)
- שישיית יובל כהן - ביצוע כלי (וידיאו)
- חבורת הזמר "חן" (מועצה אזורית גזר)
- דפנה זהבי והלל זהבי בעיבוד ערן זהבי - בצירוף "ישושום" ו"והטיפו" (באתר "שירה עובדת"; יש ללחוץ על כפתור ההשמעה)
- עיבוד כלי ברקע ריקוד מעגל מתוך הסרט דובר האנגלית "מחר יהיה יום נפלא" על קליטת ילדים ניצולי שואה בכפר הנוער בן שמן (תזמון 14:18)
- אברהם הרצפלד ולהקת הנח"ל
- דודו זכאי
- צלילי שבזי - שיר מס' 11 במחרוזת רועים
- ישראל דיין - שיר שלישי במחרוזת הורה 2022
- במסגרת הפרויקט של תמרי הולחן השיר בהשראת לחנו של זהבי ובוצע על-ידי טליה דנציג ואלעד רומם
- בנות חווה
- זהבית
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (2)
