הקטן
גופן
הגדל
גופן
ושאבתם מים (לחן עמירן - לחן מוקדם)
וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.ושאבתם-מים בששון ממעיני הישועה.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב)
הלחנה: 1933

וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן
מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.
ושאבתם-מים בששון
ממעיני הישועה.




 פרטים נוספים
ביצוע: נגה אשד, צוות זמרשת
שנת הקלטה: 2009

 בוצע בשידור חי ברשת גימ"ל, מוצאי ראש השנה תש"ע.



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מרים אביגל (ליאון)
שנת הקלטה: 1960
מקור: תקליט מסחרי "שירי ילדים לגן ילדים וכיתות א-ב" AN43-48 בחברת הד ארצי


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת רינת
עיבוד: קראל שלמון

ניצוח: גארי ברתיני



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת עולי עדן
עיבוד: קראל שלמון
שנת הקלטה: 2.11.1955


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת הקיבוץ המאוחד
עיבוד: קראל שלמון
שנת הקלטה: 24.1.1956


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מרדכי בן-שחר, רות שרון
עיבוד: משה לוסטיג
שנת הקלטה: 24.6.1956

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: יוסף גולנד
על השיר

המילים מתוך ישעיה י"ב, ג'.

בתוכנית רדיו מ-1984, שבה ראיין אהוד מנור את עמנואל עמירן, סיפר האחרון כי את הלחן הזה חיבר בשנת 1933 להצגה [למעשה מסכת] שהועלתה בירושלים לכבוד שמחת בית השואבה בבימוי זאב ברבן. לחן זה נדפס בשירון "שאו זמרה" (תרצ"ח), עמ' 28.

עמנואל עמירן כתב לטקסט זה לחן נוסף, מוכר יותר. ראו להלן "סיפור שיר" על נסיבות חיבור שני הלחנים.

רבקה שטורמן חיברה לשיר ריקוד.

בחוברת "הבה נרקודה" א' משנת תש"ט מותאם הלחן למילים של "תל אביביה" (ימינה ימינה שמאלה שמאל).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

מחרוזת משירי עמנואל עמירן שעיבד אהרן שפי. המחרוזת מכילה עיבודים לשירים הבאים:

  • גולו אבן גלל
  • ושאבתם מים (בשני הלחנים של עמירן)
  • כי מציון תצא תורה
הערה: העיבוד הוא הדגמת מחשב שהועברה אלינו בפורמט midi והומרה לפורמט mp3 לצורך האזנה נוחה באתר. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת ashefi@012.net.il.

סיפור שיר

מדוע הלחין עמירן פעמיים את הטקסט "ושאבתם מים"?

בתוכנית הרדיו "פגישה עם המלחין עמנואל עמירן" בהנחיית אהוד מנור ובעריכתו סיפר המלחין על נסיבות חיבור לחניו לטקסט. להלן דברי המלחין במלואם. התוכנית שודרה בתאריך 24.11.1984. (תודה לרותי פריד)

"ושאבתם מים" הראשון, הקצר, נכתב ב-1933 לשמחת בית השואבה בירושלים, אחרי שנתקנאה העיר ירושלים בחיפה, שעשתה חגיגות הביכורים ב-1932 והתקנאה בתל אביב, שעשתה את העדלאידות עוד קודם לכן... אז ברבן, חבר האוהל, הציג בירושלים שמחת בית השואבה וזה היה בבקעה בבית הכרם, במקום שהאוניברסיטה חונה עכשיו ושם הקימו בית מקדש ויצאו כל הטקס של שמחת בית השואבה שהסתיים ב"ושאבתם מים בששון" הראשון. ואז חשבתי: הולכים עולי רגל, עולים מירושלים לבית המקדש, תהלוכה, ובאמת שמחתי מאוד שלאור המשואות של הזפת דולקים על הרי ירושלים... הציבור יצא בתהלוכה גדולה ועלו לירושלים וזה באמת הייתה הרגשה מצוינת, קמאית. הרגשתי משהו קמאי.

בה בשעה ש"ושאבתם מים" השני, שנעשה כביכול פופולרי יותר, הוא בנוי למחזה "האדמה הזאת" של אשמן לחמישים שנה לחדרה ולייבוש הביצות וכל הצרות והיהודים שסבלו שם ו[?] היה במקורה בהצגה. וכאן חשבתי כבר על הטיפוסים המיוחדים. אלו היו יהודי רוסיה בעיקר... שרוצים להיות כבר במזרח אבל הנפש שלהם עוד בתוך אוקרינה. אז יצאה לי הסינתזה, מפני שאם אתה כותב להצגה זה לא חשוב מהרהורי לבך. אתה צריך להיכנס להצגה ולכן זה לגמרי סגנון אחר.


תווים


תווים: הלל אילת
תגיות

מקהלות   מן המקורות   סוכות, שמחת תורה, שמחת בית השואבה   תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם