מילים (5 גרסאות)

אֶתְמוֹל פָּתַחְתִּי דַּלְתֵי סֹהַר
לִשְׁבוּיָה קְטַנָּה בַּת אֲוִיר,
הֶחֱזַרְתִּי לָהּ אֶת דְּרוֹר הַיַּעַר
לַצִּפּוֹר נְעִימַת שִׁיר.

וְהִיא הִתְעוֹפְפָה, הִשְׁתַּקְּעָה
תּוֹךְ זֹהַר תְּכֵלֶת רוֹם,
וּבְעוּפָהּ שָׁרָה שִׁירָה נָאָה
כְּקוֹרְאָה לִי שָׁלוֹם.
מקור: "חנינא קרצ'בסקי: צלילי חנינא" , הגימנסיה העברית "הרצליה", תל-אביב , 1927 , נד
אֶתְמוֹל פָּתַחְתִּי דַּלְתֵי סֹהַר
לִשְׁבוּיָה קְטַנָּה בַּת אָוִיר,
הֶחֱזַרְתִּי לָהּ אֶת דְּרוֹר הַיַּעַר
לַיַּעַר - צִפּוֹר נְעִימַת שִׁיר.
בית שני]
וְהִיא הִסְתּוֹבְבָה הִתְרוֹמְמָה
בית שני]
הִתְעוֹפְפָה, הִשְתַּקְּעָה
בִּתְכֵלֶת שְׁמֵי הָרוֹם
וּבְעוּפָהּ פָּצְחָה שִׁירָה
בְּקָרְאָהּ לִי שָׁלוֹם

וְהִיא הִתְעוֹפְפָה, הִשְׁתַּקְּעָה
בְּתוֹךְ זַהֲרוּרֵי תְּכֵלֶת רוֹם,
וּבְעוּפָהּ פָּצְחָה שִׁירָה נָאָה
כְּאִלּוּ קָרְאָה לִי שָׁלוֹם.
Вчера я растворил темницу
Воздушной пленницы моей
Я рощам возвратил певицу,
Я возвратил свободу ей.
Она исчезла, утопая
В сиянье голубого дня,
И так запела, улетая,
Как бы молилась за меня.
על הגרסה: מתוך ב"שירי משוררים רוסיים", כרך 1, עמוד 358. תודה לאורי יעקובוביץ' על האיתור. שתי השורות הראשונות בטקסט אותרו גם בווריאנט.

הקלטות (6)

0:00 0:00
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
שנת הקלטה: 2006
מקור: ערב לחנינא קרצ'בסקי

סולנית: אורלי אפרת

באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.

0:00 0:00
שנת הקלטה: 10.7.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
שנת הקלטה: 6.12.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.

0:00 0:00
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
שנת הקלטה: 2008

סולנית: אורלי אפרת

מתוך קונצרט של המקהלה שנערך ב-14.5.2008 והוקלט על-ידי רגב איילון.

ההקלטה מובאת באדיבותו ובאדיבות המקהלה.

שנת הקלטה: 4.5.1993
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

האחיות ילידות תל אביב, ציונה, 1907 וצפירה 1919 שרות את השיר. ציונה ציינה שהייתה תלמידתו של קרצ'בסקי ולמדה את השיר ממנו.

0:00 0:00
שנת הקלטה: 5.10.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

שולמית רוזנפלד, ילידת ראש פינה 1907, שרה ואחר כך מנגנת במנדולינה.

על השיר

תרגום מרוסית שחובר תחילה ללחן המקורי בטרם הלחין אותו קרצ'בסקי מחדש. פסח קפלן בתוכן העניינים מזהה את המשורר המקורי בשוגג כפושקין. לפי "שירי משוררים רוסיים" (עמ' 616), במקור הרוסי היו לשיר מעל עשרה לחנים שונים, מאת מ' ו' בֵּגִיצֵ'בָה, ברנארד, קיואי, ל' פטרוב, רביקוב ואחרים. לא ברור לאיזו מנגינה התכוון פסח קפלן להתאים את תרגומו.

לדברי יודקה בן-דוד את השיר הוא למד ממורתו, שרה לבית ברוורמן שהייתה אמו של יורם קניוק (לא מדובר בשוריקה הצנחנית שנשאה את אותו שם) בהיותו תלמיד בבית הספר (העממי) "לדוגמא" שליד סמינר לוינסקי. הסמינר עבר למיקום הזה (רחוב בן-יהודה 195) בשנת 1938, עת היה יודקה כבן 11, ומכאן שאת השיר למד בסוף שנות ה-30. (תודה לפרופ' רינה שפירא על מסירת שמה של שרה ברוורמן)

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם