מילים (3 גרסאות)

תִּשְׁרֵי סַבָּא פָּנָה עֹרֶף
אֶל הָרֵי הָאֶלֶף.
מִשְׁתַּעֵל פֹּה כְּבָר הַחֹרֶף
וּבְעֵינוֹ הַדֶּלֶף.

יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ
לָמָּה וּמַדּוּעַ
לֹא נָתַתְּ לִי בְּזֶה הַחֹדֶשׁ
יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ?

וּבַצְּרִיף בּוֹכֶה הַיֶּלֶד
צוֹמְחוֹת לוֹ שִׁנַּיִם.
גַּלְמוּד הוּא בְּכָל הַחֶלֶד
כִּי הוֹרִים לוֹ אַיִן.

יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ...

אַל תִּבְכֶּה, בְּנִי, בְּלִי הֶרֶף,
אַל תִּבְכֶּה לָעַד, דַּע:
אִמְּךָ כּוֹבֶסֶת, וּבָעֶרֶב
תָּבִיא לְךָ שׁוֹקוֹלָדָה.

יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ
לָמָּה וּמַדּוּעַ
לֹא נָתַתְּ לִי בְּזֶה הַחֹדֶשׁ
יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ?

בַּמַּחְצָבָה נָפַל אָבִיךָ
וְנִשְׁמָתוֹ בַּתֹּהוּ.
אֵין דָּבָר, סְגֹר אֶת פִּיךָ
תְּהִי חוֹצֵב כָּמוֹהוּ.

יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ...

תְּהִי חוֹצֵב, תַּחֲצֹב בַּסֶּלַע
תִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם!
אִם הַבֶּכִי הוּא בְּסֶלַע –
הַשְּׁתִיקָה בִּשְׁנַיִם.

יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ
לָמָּה וּמַדּוּעַ
לֹא נָתַתְּ לִי בְּזֶה הַחֹדֶשׁ
יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ?
וְאִם תְּהִי חוֹלָה אִמָּא
תָּנוּח בַּ"הֲדַסָּה"
גַּם אָז קוֹלְךָ נָא אַל תָּרִימָה
סְגֹר אֶת פִּיךְ, הַסָּה!
על הגרסה: הבית אותר בתצלום של דף שעמנואל הרוסי הקידש לתלמידה בשם גאולה במקווה ישראל כשנה אחרי שחיבר את השיר (ראו בפייסבוק של חנוך ליבנה). הנכד של  אמתי עירון, איתר וזיהה שהשיר מוקדש לסבתו, גאולה לבית פרדקין (לימים בחיי נישואיה גאולה לישנסקי, ולאחר מכן גאולה עמיר), שהייתה תלמידה יחידה במקווה ישראל בין כ80 תלמידים, משום שהיתה בתם של האגרונום והאחות של בית הספר. 
[בבית 1]
עַד לְהַרְרֵי אֶלֶף

[בבית 2]
צוֹמְחוֹת לוֹ הַשִּנַּיִם
גַּלְמוּד הוּא וִיחִידִי בַּחֶלֶד

[בית 3 חסר]

[בבית 4]
אַל תִּבְכֶּה לַתֹּהוּ
על הגרסה: ראו את סריקת הפרסום בתחתית דף זה.

הקלטות (11)

הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 7
יד בן-צבי, ירושלים, 01.08.08

ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת "שבת אחים"
שנת הקלטה: 13.4.1969

הוקלט בבנייני האומה בירושלים במופע "לירושלים מזמור" שהיה הקלטה פומבית במסגרת סדרת תוכניות הרדיו "שבת אחים". העיבוד שונה מהעיבוד בביצוע אסנת פז, שאף הוא מאת שמעון כהן והוקלט באותו יום.

0:00 0:00
עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני
ניצוח: יצחק (זיקו) גרציאני
ליווי: תזמורת המופע "קונגרס הצחוק הציוני"
שנת הקלטה: 22.7.1972

מתוך המופע "קונגרס הצחוק הציוני". במופע נקראו "שלישיית גושפנקא" ורק לאחר מכן בעקבות המופע הותאם להן השם "שוקולד מנטה מסטיק".

ביצוע כלי
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
מקור: תקליט "ירושלים עיר הנצח" בחברת Visart

גרסת התקליטור יצאה בשנת 1991. ההקלטה המקורית משנות השבעים. אפשר שזו ההקלטה שנכללה בתקליט "אנחנו שרים לך ירושלים" בשנת 1979 בליווי "להקת ירושלים". עם זאת, נשמע שההרכב הקולי המלווה הוא שלישיית שוקולד מנטה מסטיק.

הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אריה לבנון
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 13.10.1965

בליווי להקה כלית.

0:00 0:00
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 9.7.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

אתה השיר למדה הרצליה רז בילדותה מאביה. היא מבצעת את השיר ללא הבית שבו האם נותנת לילד הבוכה שוקולדה (ר' דבריה ב"על השיר").

0:00 0:00
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

על השיר

המקור החסידי מקובל ללא מלים, וגם במלים "ימים על ימי מלך תוסיף, שנותיו כמו דור ודור" (תהלים ס"א ז). המקור מופיע ב"101 ניגונים חסידיים" בעריכת אנדרה היידו ויעקב מזור (מס' 50 באנתולוגיה) [1974, מהדורה שניה 1988]. צפו בביצוע הקהל לנאום הרב שך בשנת תש"ן. לחן "ימים על ימי מלך" מיוחס בחוגים חרדיים לרב אליעזר זוסיא פורטוגל, על סמך עדות בנו הרב ישראל אברהם פורטוגל, לפיה הוא זכר כיצד אביו הביא את הניגון במתנה לכבוד טיש ט"ו בשבט של האדמו"ר מפשקאן, שם הושר הניגון לראשונה. ואולם, העד היה בן פחות משש עת כתב עמנואל הרוסי את הטקסט העברי ללחן זה. ספק אם אמנם זכר העד את האירוע מגיל כה צעיר, ואם הניגון זכה לתפוצה כה מהר. 

מספר יריב שיזף:

שיר זה הוא שירה של הפלוגה הירושלמית של גדוד העבודה שחבריה עבדו בחציבה, בסיתות ובבנייה בעיר-הקודש, ואחר-כך הקימו את קיבוץ רמת-רחל.

האבטלה הייתה אז (ב-1927, כמדומני) כה עמוקה כך שהפלוגה חילקה בין אנשיה את ימי העבודה – כך שכל אחד עבד יום אחד בלבד בשבוע (ולפיכך "לא נתת לי בזה החודש יומיים בשבוע").

אליהו הכהן, בתכניתו "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" מספר:

השיר מתעד את שנת 1928 בירושלים. הוא משקף תמונת מצב אופיינית: ימים של חוסר עבודה, שבהם בנאים וחוצבים יכולים להסתפק בשני ימי עבודה בשבוע.

הרצליה רז סיפרה בעת הקלטתה:

לטענתה הבית שבו האם נותנת לילד הבוכה שוקולדה אינו מהשיר המקורי שמספר על מצוקת ימי עבודה. היא שוחחה על זה עם עמנואל הרוסי. לדבריה הבית הזה לא הושר.

ביצועים נוספים: 

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם