מילים (3 גרסאות)
אֶל הָרֵי הָאֶלֶף.
מִשְׁתַּעֵל פֹּה כְּבָר הַחֹרֶף
וּבְעֵינוֹ הַדֶּלֶף.
יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ
לָמָּה וּמַדּוּעַ
לֹא נָתַתְּ לִי בְּזֶה הַחֹדֶשׁ
יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ?
וּבַצְּרִיף בּוֹכֶה הַיֶּלֶד
צוֹמְחוֹת לוֹ שִׁנַּיִם.
גַּלְמוּד הוּא בְּכָל הַחֶלֶד
כִּי הוֹרִים לוֹ אַיִן.
יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ...
אַל תִּבְכֶּה, בְּנִי, בְּלִי הֶרֶף,
אַל תִּבְכֶּה לָעַד, דַּע:
אִמְּךָ כּוֹבֶסֶת, וּבָעֶרֶב
תָּבִיא לְךָ שׁוֹקוֹלָדָה.
יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ
לָמָּה וּמַדּוּעַ
לֹא נָתַתְּ לִי בְּזֶה הַחֹדֶשׁ
יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ?
בַּמַּחְצָבָה נָפַל אָבִיךָ
וְנִשְׁמָתוֹ בַּתֹּהוּ.
אֵין דָּבָר, סְגֹר אֶת פִּיךָ
תְּהִי חוֹצֵב כָּמוֹהוּ.
יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ...
תְּהִי חוֹצֵב, תַּחֲצֹב בַּסֶּלַע
תִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם!
אִם הַבֶּכִי הוּא בְּסֶלַע –
הַשְּׁתִיקָה בִּשְׁנַיִם.
יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ
לָמָּה וּמַדּוּעַ
לֹא נָתַתְּ לִי בְּזֶה הַחֹדֶשׁ
יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ?
תָּנוּח בַּ"הֲדַסָּה"
גַּם אָז קוֹלְךָ נָא אַל תָּרִימָה
סְגֹר אֶת פִּיךְ, הַסָּה!
הקלטות (11)
על השיר
המקור החסידי מקובל ללא מלים, וגם במלים "ימים על ימי מלך תוסיף, שנותיו כמו דור ודור" (תהלים ס"א ז). המקור מופיע ב"101 ניגונים חסידיים" בעריכת אנדרה היידו ויעקב מזור (מס' 50 באנתולוגיה) [1974, מהדורה שניה 1988]. צפו בביצוע הקהל לנאום הרב שך בשנת תש"ן. לחן "ימים על ימי מלך" מיוחס בחוגים חרדיים לרב אליעזר זוסיא פורטוגל, על סמך עדות בנו הרב ישראל אברהם פורטוגל, לפיה הוא זכר כיצד אביו הביא את הניגון במתנה לכבוד טיש ט"ו בשבט של האדמו"ר מפשקאן, שם הושר הניגון לראשונה. ואולם, העד היה בן פחות משש עת כתב עמנואל הרוסי את הטקסט העברי ללחן זה. ספק אם אמנם זכר העד את האירוע מגיל כה צעיר, ואם הניגון זכה לתפוצה כה מהר.
מספר יריב שיזף:
שיר זה הוא שירה של הפלוגה הירושלמית של גדוד העבודה שחבריה עבדו בחציבה, בסיתות ובבנייה בעיר-הקודש, ואחר-כך הקימו את קיבוץ רמת-רחל.
האבטלה הייתה אז (ב-1927, כמדומני) כה עמוקה כך שהפלוגה חילקה בין אנשיה את ימי העבודה – כך שכל אחד עבד יום אחד בלבד בשבוע (ולפיכך "לא נתת לי בזה החודש יומיים בשבוע").
אליהו הכהן, בתכניתו "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" מספר:
השיר מתעד את שנת 1928 בירושלים. הוא משקף תמונת מצב אופיינית: ימים של חוסר עבודה, שבהם בנאים וחוצבים יכולים להסתפק בשני ימי עבודה בשבוע.
הרצליה רז סיפרה בעת הקלטתה:
לטענתה הבית שבו האם נותנת לילד הבוכה שוקולדה אינו מהשיר המקורי שמספר על מצוקת ימי עבודה. היא שוחחה על זה עם עמנואל הרוסי. לדבריה הבית הזה לא הושר.
ביצועים נוספים:
- שוקולד מנטה מסטיק
- אברהם פררה (1969)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
מתוך "המצפה - עיתון הנוער השומרי" גליון ד', ורשה, שבט תרפ"ט, עמוד 32
ביצוע

ביצוע