מכתב מאמא

א. ‏שָׁלוֹם לְךָ, יַלְדִּי, שָׁלוֹם מֵאִמָּא, אֶת מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי, בְּנִי הַטּוֹב, וְלוּ יָדַעְתָּ מַה שָּׂמְחָה בּוֹ אִמָּא, הָיִיתָ קְצָת יוֹתֵר מַרְבֶּה לִכְתֹּב. וְשׁוּב אֲנִי חוֹבֶשֶׁת מִשְׁקָפַיִם וְשָׁבָה בּוֹ לִקְרֹא, גַּם לְשַׁנֵּן. חֲבָל רַק שֶׁכָּהוּ קְצָת הָעֵינַיִם וְהַדִּמְעָה קְצָת מַפְרִיעָה גַּם כֵּן. ‏ אַתָּה כּוֹתֵב לִי שֶׁקִּבַּלְתָּ סֶרֶט וְשֶׁלְּקוֹרְפּוֹרָל אַתָּה מַתְאִים; אֵינֶנִּי מְבִינָה מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת אַךְ אִם זֶה טוֹב אֶשְׁלַח לְךָ סְרָטִים – סְרָטִים לְךָ שׁוֹלַחַת אִמָּא, בַּחֲבִילָה אוֹתָם אָשִׂימָה. צְמַח וּגְדַל, קוֹרְפּוֹרָל, אֲבָל זְכֹר אֶת אִמָּא. גַּם קְצָת רִבָּה הִכְנַסְתִּי פְּנִימָה, מִתַּפּוּזִים הֵכִינָה אִמָּא, שֶׁתֹּאכַל, קוֹרְפּוֹרָל, וְאֶת הַצְּלוֹחִית תָּשִׁיב לְאִמָּא. ב. חֲשֹׁב נָא גַּם עַל זֹאת, גַּם עַל הַיֶּתֶר אֶצְלֵנוּ כְּבָר קָרִיר, הַיָּם סוֹעֵר שֶׁלֹּא תֵּצֵא לַהַתְקָפָה בְּלִי סְוֶדֶר בַּחֹרֶף, בְּנִי, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר. וְאִם בַּשֶּׁבִי טַנְקִים יֵשׁ לָקַחַת, אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת בְּבַת אַחַת אַל תִּתְאַמֵּץ לִסְחֹב שְׁנֵי טַנְקִים יַחַד; מוּטָב תִּסְחֹב אוֹתָם אֶחָד אֶחָד. אַתֶּם שָׁם מִתְקַדְּמִים לְפִי הַלּוּחַ אֲבָל אֲנִי אֶתֵּן לְךָ תָּכְנִית: קְצָת תִּתְקַדֵּם, יַלְדִּי, וּקְצָת תָּנוּחַ וּכְשֶׁתָּנוּחַ תִּתְקַדֵּם שֵׁנִית. תָּכְנִית לְךָ שׁוֹלַחַת אִמָּא בַּחֲבִילָה אוֹתָהּ אָשִׂימָה אַל נָא, אַל, רַב-סַמָּל אַל תִּלְעַג לְאִמָּא לֹא פַּעַם אֶל לִבִּי אָשִׂימָה בָּעֲרִיסָה צָרַחְתָּ פְּנִימָה וְגָדַל רַב-סַמָּל וְעַכְשָׁו עַכְשָׁו לוֹעֵג לְאִמָּא ג. וְאִם בְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה נִדַּחַת תַּקִּיף אֶת הָאוֹיֵב בְּהַצְלָחָה, תַּקִּיף אוֹתוֹ עִם מִישֶׁהוּ בְּיַחַד וְאַל תַּקִּיף אוֹתוֹ בְּעַצְמְךָ. תְּפַסְתֶּם שָׁם אֶת הַשְּׁטָאבּ הַגֵּנֵרָלִי, אֲבָל, יַלְדִּי ,הַקְשִׁיבָה לִדְבָרַי: ‏מוּטָב אַל תִּתְנַפֵּל עַל גֵּנֵרָלִים, תִּתְפֹּס דִּיבִיזְיַת חַיָּלִים וְדַי! לֹא אַאֲרִיךְ יוֹתֵר, אֲנִי שׁוֹתֶקֶת, אֲבָל אֶת זֹאת, יַלְדִּי, אַזְכִּיר לְךָ: שֶׁאִם תִּתְפֹּס אֵיזוֹ עֶמְדָּה סְטְרָטֶגִית תִּתְלֶה מִיָּד פִּתְקָה שֶׁהִיא שֶׁלְּךָ! שָׁלוֹם לְךָ יַלְדִּי מֵאִמָּא, לִבָּהּ לְךָ הוֹמֶה בָּהּ פְּנִימָה. אִם תּוּכַל, קוֹרְפּוֹרָל, כְּתֹב יוֹתֵר לְאִמָּא. וְאַל תִּשְׁכַּח וְלֵב תָּשִׂימָה שֶׁגַּם צְלוֹחִית רִבָּה יֵשׁ פְּנִימָה שֶׁתֹּאכַל, קוֹרְפּוֹרָל, וְתָשׁוּב, תָּשׁוּב בָּרִיא לְאִמָּא!א. ‏שלום לך ילדי שלום מאמא את מכתבך קיבלתי בני הטוב ולו ידעת מה שמחה בו אימא היית קצת יותר מרבה לכתוב ושוב אני חובשת משקפיים ושבה בו לקרוא גם לשנן חבל רק שכהו קצת העיניים והדמעה קצת מפריעה גם כן ‏ אתה כותב לי שקיבלת סרט ושלקורפורל אתה מתאים אינני מבינה מה זאת אומרת אך אם זה טוב אשלח לך סרטים סרטים לך שולחת אמא בחבילה אותם אשימה צמח וגדל קורפורל אבל זכור את אמא גם קצת ריבה הכנסתי פנימה מתפוזים הכינה אמא שתאכל קורפורל ואת הצלוחית תשיב לאמא ב. חשוב נא גם על זאת גם על היתר אצלנו כבר קריר הים סוער שלא תצא להתקפה בלי סודר בחורף בני צרך להיזהר ואם בשבי טנקים יש לקחת אל תעשה זאת בבת אחת אל תתאמץ לסחוב שני טנקים יחד מוטב תסחוב אותם אחד אחד אתם שם מתקדמים לפי הלוח אבל אני אתן לך תכנית קצת תתקדם ילדי וקצת תנוח וכשתנוח תתקדם שנית תכנית לך שולחת אימא בחבילה אותה אשימה אל נא אל רב סמל אל תלעג לאימא לא פעם אל ליבי אשימה בעריסה צרחת פנימה וגדל רב סמל ועכשיו עכשיו לועג לאימא ג. ואים באיזו נקודה נידחת תקיף את האויב בהצלחה תקיף אותו עם מישהו ביחד ואל תקיף אותו בעצמך תפסתם שם את השטאב הגנרלי אבל ילדי הקשיבה לדברי ‏מוטב אל תתנפל על גנרלים תתפוס דיביזיית חיילים ודי לא אאריך יותר אני שותקת אבל את זאת ילדי אזכיר לך שאם תתפוס איזו עמדה סטרטגית תתלה מייד פתקה שהיא שלך שלום לך ילדי מאמא ליבה לך הומה בה פנימה אם תוכל קורפורל כתוב יותר לאימא ואל תשכח ולב תשימה שגם צלוחית ריבה יש פנימה שתאכל קורפורל ותשוב תשוב בריא לאמא

בנוסח המוכר בתיבות 1 ו-3 לה #. כמו בתיבה השניה שבעמוד השני.

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 142-143 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 3