אזרה
העתקת מילות השיר

מִדֵּי עֶרֶב דּוֹם הוֹפִיעָה הַיָּפָה מִבְּנוֹת הַסֻּלְטַאן מִדֵּי עֶרֶב עַל יַד הָעַיִן הִיא טִיְּלָה, גַּלִּים שִׁכְשְׁכוּ מִדֵּי עֶרֶב שָׁם נִצַּב גַּם עֶבֶד רַךְ עַל יַד הָעַיִן הוּא עָמַד חִוֵּר כָּמָוֶת, מָוֶת. פַּעַם הַנְּסִיכָה אֵלָיו אַט נִגְּשָׁה וְכֹה דִּבֵּרָה: הֲתוּכַל הַגִּיד לִי שְׁמֶךָ, אֲבוֹתֶיךָ, מוֹלַדְתְּךָ? וְהָעֶבֶד שַׂח: שְׁמִי מֻחַמַּד, אַרְצִי תֵּימָן מִשְׁפַּחְתִּי מִשְׁפַּחַת אַזְרָה, שֶׁיָּמוּתוּ עַד שֶׁיֹּאהַב.מדי ערב דום הופיעה היפה מבנות סולטן מדי ערב על יד העין היא טיילה, גלים שכשכו מדי ערב שם ניצב גם עבד רך על יד העין הוא עמד חיוור כמוות, מוות. פעם הנסיכה אליו אט ניגשה וכה דיברה: התוכל הגיד לי שמך, אבותיך, מולדתך? והעבד שח: שמי מוחמד, ארצי תימן משפחתי משפחת אזרה, שימותו עד שיאהב.
מילים: היינריך היינה
תרגום: לא ידוע
לחן: אנטון רובינשטיין

מִדֵּי עֶרֶב דּוֹם הוֹפִיעָה הַיָּפָה מִבְּנוֹת הַסֻּלְטַאן
מִדֵּי עֶרֶב עַל יַד הָעַיִן הִיא טִיְּלָה, גַּלִּים שִׁכְשְׁכוּ
מִדֵּי עֶרֶב שָׁם נִצַּב גַּם עֶבֶד רַךְ עַל יַד הָעַיִן
הוּא עָמַד חִוֵּר כָּמָוֶת, מָוֶת.

פַּעַם הַנְּסִיכָה אֵלָיו אַט נִגְּשָׁה וְכֹה דִּבֵּרָה:
הֲתוּכַל הַגִּיד לִי שְׁמֶךָ, אֲבוֹתֶיךָ, מוֹלַדְתְּךָ?
וְהָעֶבֶד שַׂח: שְׁמִי מֻחַמַּד, אַרְצִי תֵּימָן
מִשְׁפַּחְתִּי מִשְׁפַּחַת אַזְרָה, שֶׁיָּמוּתוּ עַד שֶׁיֹּאהַב.
מדי ערב דום הופיעה היפה מבנות סולטן
מדי ערב על יד העין היא טיילה, גלים שכשכו
מדי ערב שם ניצב גם עבד רך על יד העין
הוא עמד חיוור כמוות, מוות.

פעם הנסיכה אליו אט ניגשה וכה דיברה:
התוכל הגיד לי שמך, אבותיך, מולדתך?
והעבד שח: שמי מוחמד, ארצי תימן
משפחתי משפחת אזרה, שימותו עד שיאהב.




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (גרמנית)   העתקת מילות השיר

 



der Asra (אזרה)

Täglich ging die wunderschöne
Sultantochter auf und nieder
um die Abendzeit am Springbrunn,
wo die weißen Wasser plätschern.

Täglich stand der junge Sklave
um die Abendzeit am Springbrunn,
wo die weißen Wasser plätschern,
täglich ward er bleich und bleicher.

Eines Abends trat die Fürstin
auf ihn zu mit raschen Worten:
"Deinen Namen will ich wissen,
deine Heimat, deine Sippschaft."

Und der Sklave sprach: "Ich heiße Mahomet
und bin aus Yemen,
und mein Stamm sind jene Asra,
welche sterben, wenn sie lieben.



 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)   העתקת מילות השיר

 



Вечерком гулять ходила
дочь султана молодая,
каждый день она к фонтану шла,
красою всех пленяя.

Каждый вечер ей навстречу
приходил невольник юный,
там, где воды шумно плешут,
он стоял бледнее смерти.

Раз к нему княжна подходит,
опуская очи, молвит:
,,Ты скажи своё мне имя
и откуда ты явился!``

Отвечал он ей: ,,Зовусь Магометом я,
из Иемена родом,
я из дома бедных Азров,
полюбив, мы умираем!


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

אנטון ואן רורי 
שנת הקלטה: 1908
מקור: תקליט מספר A5074 של חברת קולומביה

ביצוע השיר בשפת המקור (גרמנית)


על השיר

במקורות שונים היה מקובל הכתיב "עַזְרָה": כך הופיע בפנקס תלמיד הגימנסיה משנות העשרים וכן בתרגומו של יוסף פפרמן, אולם העיצור ע' אינו קיים בשפת המקור (גרמנית) וגם לא בשפת התווך (רוסית) שממנה כנראה תורגם השיר. ייתכן שלמתרגמי השיר היה מידע נוסף לגבי מקור השם ושעל-פיו קבעו "עַזְרָה". לשיר קיים תרגום עברי נוסף מאת חיים רבינוביץ. (תרגומיהם של יוסף פפרמן ושל חיים רבינוביץ שהוזכרו כאן מתועדים אצל מאיר נוי שקיבלם מאליהו הכהן).

את המידע על גלגולי השיר מסכם אלי סט:

השיר הוא תרגום שירו של היינריך היינה Der Asra ("אזרה") והוא שיר מס' 15 ב"הסטוריה" - הכרך הראשון של "רומנסרו", שהוא אוסף השירים השלישי והאחרון שהוציא היינה בחייו, בהוצאת הופמן וקמפה, המבורג, 1851.

לפי השיר, "אזרה" הוא שם שבט בדווי בתימן.

על פי האתר Lieder.net לשיר יש יותר מ- 40 לחנים שנכתבו למקור הגרמני ובהם לחנו של אנטון רובינשטיין - אופוס 32 מתוך 6 שירי היינה שפורסמו ב- 1856?  בנוסף, יש מספר לחנים שנכתבו לתרגומי השיר לאנגלית, לספרדית ולרוסית.

הטקסט העברי מעלה את האפשרות שהתרגום לעברית נעשה לא מהמקור הגרמני אלא מתרגום לרוסית (יש יותר מאחד), ששורתו הראשונה Вечерком гулять ходила ("בערב יצאה לטייל"). המתרגם לרוסית עוד לא זוהה, ובאינטרנט מופיעים שמות שונים: מיכאיל לרמונטוב, יבדוקיה ראסטופצ'ינה (סופרת, משוררת, מחזאית ומתרגמת רוסיה, 1812-1858) ואפילו המלחין פיוטר צ'ייקובסקי.

הנקודות הטקסטואליות שתומכות באפשרות שהתרגום העברי נעשה מרוסית: בבית השני בתרגום הרוסי נאמר שהעבד היה חיוור כמוות כמו בתרגום העברי, בעוד שהמוות נעדר מהמקור הגרמני; בבית השלישי במקור הגרמני בת השולטן פונה אל העבד בחיפזון, אין זה נעדר מהתרגום הרוסי ומזה העברי.

מלבד תרגום פפרמן הנזכר לעיל, ראו גם את תרגום חיים אריה חזן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תמונות  

שער החוברת בה הופיע השיר "אסרה": 6 שירים של היינה לשירה בלווי פסנתר ללחן של אנטון רובינשטיין, הוצ' פר' קיסטנר, לייפציג. ההוצאה הראשונה של החוברת ב- 1880. 



תגיות




עדכון אחרון: 18.10.2024 17:07:29


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: