מילים: מן ההגדה
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: אהרן הגדול מקרלין
|
הילל לנדסמן 
שנת הקלטה: 1967
מקור: הקלטה ביתית דיגיטציה: איציק ואילון אורן
על סדרי הפסח באיילת-השחר קראו את מאמרה של נילי לנדסמן, נכדתו של הילַל. |
יהורם גאון 
שנת הקלטה: 3.1972
מתוך הקלטה משולבת הממשיכה בלחן המוכר יותר של "והיא שעמדה".
נכלל בתקליט: פסחחבורת רננים  ביצוע:
בנימין אוּנְגַר 
שנת הקלטה: 29.3.1955
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
עמנואל רוזנברג  ביצוע:
אנסמבל [שלמה] זילברמינץ, שלמה זילברמינץ 
שנת הקלטה: 1950
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה
נכלל בתקליטון: Pesach Holiday Songsכרמלה בר-נץ, דב (ברל'ה) צפרוני 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
אורי לוי, כוכבה שחר 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
עזריה אלון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הניגון הוא ככל הנראה ניגון מסורתי בחסידות קרלין, עוד מהמאה ה-18. באתר חב"ד כתוב כי הרבי שניאורסון הביא את הניגון לחסידות חב"ד בפסח תשט"ו, ומובאים בו תווי הניגון וביצוע. עדות יחידה, שאמינותה מוטלת בספק, מצביעה על כך שהחזן ישראל שטיינפערס (1939-1852) הלחין את הניגון.
ביצועים נוספים:
- ביצוע מהתקליט "ניגוני חג הפסח: אדיר במלוכה" - חצר הקודש פינסק קרלין
- יאן פירס (Jan peerce)
- ביצוע מתוך סדר יגור 2007 (תזמון 1:10:06, אחרי שולחן עורך כמקובל בסדר יגור).
אהרון שפי מספר:
סדרי פסח של קיבוץ יגור (ואח"כ בנווה-ים), שבהם השתתפתי כנגן, נערכו ע"י יהודה שרת, ובניצוחו. השיר "והיא שעמדה" הושר בנעימה הזו של הרבי מקרלין. בעיבוד של יהודה שרת, נשמע השיר כהימנון מלא עוצמה, בעיקר כאשר הוא מושר לסירוגין ע"י יחיד, דואט, מקהלה וכל הציבור, ובליווי של קבוצת נגנים. השיר נכלל בחוברת "סדר פסח נוסח יגור", שבהוצאת המרכז לתרבות.
ראו את השיר גם בלחן נוסף המיוחס לאהרון הגדול מקרלין ובלחן המסורתי המוכר, שיש לו זיקה ללחן אחר זה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מספר אהרן שפי:
בשנת 1952 הוזמנתי ע"י יהודה שרת להצטרף כנגן חצוצרה לצוות הנגנים שליווה את סדר הפסח ביגור. היינו אז חבורת נוגנים מתזמורת צה"ל, שכללה גם את המנצח שלום רונלי-ריקליס שניגן בקרן-יער.
החזרות בניצוחו של יהודה התקיימו בחדר האוכל הגדול, והשתתפו בהן מקהלה בוגרת וכן ילדים ומבוגרים כקריינים שגם שרו קטעי סולו. יהודה היה גם היוצר של רוב החומר המוסיקלי והתאים לו טקסטים מן המקורות. החזרות (המתישות) שנערכו בקפדנות רבה נתנו גם תוצאות מדהימות. יהודה שלט בעמקות וביד רמה בכל תג ותו. כל הסדרים היפים בקיבוצים שבהם נכחתי לא התעלו לרמה שהושגה בסדר ביגור. מוסיקאים נודעים כיוסף טל ואלכסנדר בוסקוביץ', עמדו נפעמים אל נוכח התוצאה.
עם יהודה ניגנתי בסדרים של יגור ונווה-ים ובנוסח קונצרטי בפסטיבל עין-גב. אני נותרתי עם ה"גֶּנים" של האירועים הללו והקשר עם יהודה, וערכתי סדרי פסח בביצוע של ילדים בבתי הספר שלימדתי בהם בארץ ובארצות הברית ובקונסרבטוריון גבעתיים בניצוחו של מוטי שחר, ובשיתוף עם הילה שרת. בחלק מן האירועים נתכבדנו בנוכחותו של יהודה.
העיבוד מכיל מבחר נכבד של קטעים שעיבדתי על פי עיבודיו של יהודה להרכב של להקת נושפים עם עוגב וכלי-נקישה.
העיבוד כולל את הקטעים הבאים:
- ליל שימורים
- וכאשר יענו אותו
- עבדים היינו
- היום אתם
- זכור את היום הזה
- לקושש קש לתבן
- מה זאת כי עשית
- שירת הים (הליווי הוא מנגינת "הן דמה בדמי זורם")
- והיא שעמדה
- אליהו הנביא
- חד גדיא (גדי אחד קנה אבא בשני זוזים)
- אחד מי יודע
- עתידות
"כנגד שלושה לחנים", מאמרה של של יפעת גלבר שהתפרסם במוסף "שבת" של "מקור ראשון" ב-3.4.2015, ערב פסח תשס"ה.