והיא שעמדה (לחן אהרן הגדול מקרלין 1)
העתקת מילות השיר

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֵלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
מילים: מן ההגדה (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: אהרן הגדול מקרלין

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ,
אֵלָא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
והיא שעמדה לאבותינו ולנו
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו,
אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו
והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

הילל לנדסמן 
שנת הקלטה: 1967
מקור: הקלטה ביתית

דיגיטציה: איציק ואילון אורן

על סדרי הפסח באיילת-השחר קראו את מאמרה של נילי לנדסמן, נכדתו של הילַל.


על השיר

הניגון הוא ככל הנראה ניגון מסורתי בחסידות קרלין, עוד מהמאה ה-18. באתר חב"ד כתוב כי הרבי שניאורסון הביא את הניגון לחסידות חב"ד בפסח תשט"ו, ומובאים בו תווי הניגון וביצוע. עדות יחידה, שאמינותה מוטלת בספק, מצביעה על כך שהחזן ישראל שטיינפערס (1939-1852) הלחין את הניגון.

ביצועים נוספים:


אהרון שפי מספר:

סדרי פסח של קיבוץ יגור (ואח"כ בנווה-ים), שבהם השתתפתי כנגן, נערכו ע"י יהודה שרת, ובניצוחו. השיר  "והיא שעמדה" הושר בנעימה הזו של הרבי מקרלין. בעיבוד של יהודה שרת, נשמע השיר כהימנון מלא עוצמה, בעיקר כאשר הוא מושר לסירוגין ע"י יחיד, דואט, מקהלה וכל הציבור, ובליווי של קבוצת נגנים. השיר נכלל בחוברת "סדר פסח נוסח יגור", שבהוצאת המרכז לתרבות.

ראו את השיר גם בלחן נוסף המיוחס לאהרון הגדול מקרלין ובלחן המסורתי המוכר, שיש לו זיקה ללחן אחר זה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר

תווים  

מקור: "שירי עמי (Songs of my People)", Anshe Emet Synagoogue, 1938, עמוד 197




תווים  

מקור: "ספר המועדים כרך ב: פסח", דביר, תש"ח, עמוד ח




הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

מספר אהרן שפי:

בשנת 1952 הוזמנתי ע"י יהודה שרת להצטרף כנגן חצוצרה לצוות הנגנים שליווה את סדר הפסח ביגור. היינו אז חבורת נוגנים מתזמורת צה"ל, שכללה גם את המנצח שלום רונלי-ריקליס שניגן בקרן-יער.

החזרות בניצוחו של יהודה התקיימו בחדר האוכל הגדול, והשתתפו בהן מקהלה בוגרת וכן ילדים ומבוגרים כקריינים שגם שרו קטעי סולו. יהודה היה גם היוצר של רוב החומר המוסיקלי והתאים לו טקסטים מן המקורות. החזרות (המתישות) שנערכו בקפדנות רבה נתנו גם תוצאות מדהימות. יהודה שלט בעמקות וביד רמה בכל תג ותו. כל הסדרים היפים בקיבוצים שבהם נכחתי לא התעלו לרמה שהושגה בסדר ביגור. מוסיקאים נודעים כיוסף טל ואלכסנדר בוסקוביץ', עמדו נפעמים אל נוכח התוצאה.

עם יהודה ניגנתי בסדרים של יגור ונווה-ים ובנוסח קונצרטי בפסטיבל עין-גב. אני נותרתי עם ה"גֶּנים" של האירועים הללו והקשר עם יהודה, וערכתי סדרי פסח בביצוע של ילדים בבתי הספר שלימדתי בהם בארץ ובארצות הברית ובקונסרבטוריון גבעתיים בניצוחו של מוטי שחר, ובשיתוף עם הילה שרת. בחלק מן האירועים נתכבדנו בנוכחותו של יהודה.

העיבוד מכיל מבחר נכבד של קטעים שעיבדתי על פי עיבודיו של יהודה להרכב של להקת נושפים עם עוגב וכלי-נקישה.

העיבוד כולל את הקטעים הבאים:

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

מאמר  

"כנגד שלושה לחנים", מאמרה של של יפעת גלבר שהתפרסם במוסף "שבת" של "מקור ראשון" ב-3.4.2015, ערב פסח תשס"ה.

תגיות




עדכון אחרון: 30.08.2024 11:33:23


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: