העפרוני (מתרגם טשרניחובסקי)

מנשה רבינא, "צ'רניחובסקי במוסיקה" (מאזניים, סדרה ד, כרך י"ז [תשכ"ג]), עמ' 448: "אותו גורל [כמו של "ברכת שלום"] נפל בחלקו של השיר "העפרוני" [...] צ'רניחובסקי בחר לשיר זה מילילם בנות הברה אחת, ומשום כך לא היה הכרח להבליע הברות, והזימרה שטפה בעליצות [...] המדקדק אשר חש, שהנה תור ההברה הספרדית יגיע גם לעולם הזימרה ושאין מפלט ממנה ויש לסגל את המילילם המושרות לאופן השגור בפי הילדים בשיחם, תיקן קצת את צ'רניחובסקי, והוא הכתיב לשיר "נפשי בשירה הטהורה שא". על ידי כך פרח לו החרוזשל צ'רניחובסקי "הטהורה - אורה".

ראו את השיר בתרגומים נוספים: העפרוני (מתרגם יוסף אחאי); החוגא (נוח פינס), זמרת החוגא (פסח קפלן).

במקור שיר למקהלה מעורבת אופוס 48 מס' 4 מאת מנדלסון. מחבר המלים המקוריות אכן אינו ידוע.

לצפיה בביצוע מקהלתי של השיר - לחצו כאן (החל מדקה 2:00, השיר השני).

חשוד כמקור לשיר נחליאלי קטן, לאור הדמיון בהתחלת המנגינה ובנושא המלים.

ב"ספר השירים" שערך אידלסון (תרפ"ב), עמ' 124 - 128, הותאם ללחן זה שיר אחר מאת טשרניחובסקי: "לקראת אביב" (נצאה נגורה שאננים), שכעבור זמן הולחן בידי נחום נרדי. עוד באותו לחן: לכבוד האביב.

• החוגא (באותו לחן)
• העפרוני (תרגום יוסף אחאי) (באותו לחן)
• זמרת חוגא (באותו לחן)

• לכבוד האביב

בעלי חיים - כללי   שירים מתורגמים   לחנים קלאסיים