|
מילים: נח שפירא
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי ערבי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: תרנ"ה
|
ביצוע:
יפה ויינשטיין
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. התחלת הפרודיה ביידיש. הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה |
פרטים נוספים
דני אומנסקי, מקהלת הקיבוץ הארצי
ניצוח: אורי גבעון
ליווי: תזמורת הקיבוץ הארצי
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
ההקלטה נשמרה גם בסליל מיום 29.12.1963, אליו הועתקה מהתקליט המסחרי או אולי ישירות מהקלטת המופע.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נכלל בתקליטור: אנו עולים ושרים - שירי תנועות הנוער
נכלל בתקליט: אנו עולים ושרים: יובל השומר הצעיר בשיר ובזמר, חלק 1
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב, הלל (אילקה) רוה
ניצוח: יצחק (זיקו) גרציאני
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 28.4.1963
מתוך המופע "אנו נהיה הראשונים - משירי העליות הראשונות" שנערך ביום העצמאות תשכ"ג (1963) או סמוך לאחר מכן. התאריך המדויק שהיה רשום על הסליל חל ביום הזיכרון, וייתכן שההקלטה מהכנות למופע.
נכלל בתקליטור: שאו ציונה נס ודגל
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נכלל בתקליט: אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות. תקליט 1.
נכלל בתקליטור: שדמתי: אילקה רוה שר
ביצוע:
גלילה סלמן (רוזנפלד)
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:37:45).
לא ברור אם המבצעת היא אכן גלילה סלמן, או שזו אחותה ציפורה שחר.
הוקלט בסדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר אילן.
מושר בערבית
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינההמזל של ג'קי ביצוע:
מקהלת (רביעיית?) גברים בניצוח אברהם צבי אידלזון
שנת הקלטה: 1922
מקור: תקליטון מס' 70065 בחברת Polydor
מקהלת סמינר לווינסקי
ניצוח: יצחק אדל
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 14.11.1954
העיבוד למקהלה בשני קולות שווים נדפס בספרו של אדל "לשוננו רינה", עמ' 41 - 42. בביצוע נוסף ליווי פסנתר שאינו קיים בנוסח המודפס.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
אביב קלר
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:14:57).
בתוספת מלל על אופן הביצוע אצל הערבים
ההקלטה בהשתתפות עדי שמיר.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה
ביצוע:
רות גורדון, יהודית דורון, ימימה טשרנוביץ' - אבידר, נחמה מיוחס (זילברשטיין)
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
אסתי סולקין, עדי סולקין, עידית סולקין, ורד רוט
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע:
צאצאי מייסדי רחובות
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
ביצוע:
ילדי כפר-עציון
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.
ביצוע:
יפה ויינשטיין
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה
להקת אבריימל הולנד
שנת הקלטה: 1962
נחום סוקולוב - פרודיה ביידיש בלחן "יה חי לי לי"
הוקלט במסגרת: אוסף רות רובין
ביצוע:
שמואל בן זאב
שנת הקלטה: 31.3.1983
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:22:38).
עברית ויידיש
את השיר העברי כתב שפירא בזיכרון יעקב בשנת 1895. ר' בהמשך את הדף המקורי של השיר. סיפורו המפורט של השיר מופיע בספר "יה חי לי לי : השיר ומחברו בר-נש" (מנשה רבינא, 1966). לקריאה נוספת: מאמרה של יפה ברלוביץ בפינת עיון נוסף.
בתכנית רדיו ב1962 יוחס השיר לחיים מילמן (מתועד אצל ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 336).
עדי שלביה, תושב כפר מרר, מספר את סיפור השיר הערבי כפי ששמע מסבו יליד הכפר (נ' 1928), במסגרת שיעורהּ של ד"ר טלילה אלירם, "שירי ארץ ישראל, הז'אנר והתפתחותו":
"יא חלאלי יא מאלי" / סיפור מהמורשת הפלסטינית
[חלאלי = העדר שלי; מאלי = הכסף שלי]מספרים שבכפר ערבי פלסטיני חי בעבר אדם בארמון מפואר עם הפמליה שלו חיים מאושרים. אדם עשיר בעל הון, אדמות ועדר גדול. חי מבודד רחוק מאנשים שלא אכפת לו איך הם חיים למרות החיים הקשים שחיו. אנשי הכפר התפרנסו מחקלאות ומגידול בעלי חיים כמו בכפרים ערביים אחרים.
באחת השנים פקד את הכפר הזה יובש ולא היו גשמים. התייבשו כל הבארות והשדות הירוקים. אנשי הכפר סבלו מרעב, מחלות קשות פשטו והמזון אזל אצל כולם ומצבם התדרדר. אנשי הכפר הלכו לארמונו של העשיר ובקשו ממנו עזרה כלכלית ולו קצת ממה שיש לו, ולצערם העשיר הקמצן לא ענה להם ומצבם החמיר עד מוות.
יום אחד יצא העשיר עם חלק מהפמליה שלו לבדוק מה מצב העדר שלו בין השדות והעמקים, ובינתיים חלק מהצעירים הקנאים בכפר תכננו לבצע מארב לעשיר, תפסו אותו ואת הפמליה שלו, קשרו אותם וזרקו אותם לוואדי ליד עין המים ליד הכפר. מיד לאחר מכן הגיעו הצעירים לארמון ולקחו כל מה שיש לו, אוכל, מזון וכו', וחילקו אותם לתושבי הכפר.
בו בזמן עברה בוואדי שיירה של סוחרים זרים אשר ראו את העשיר ואת אנשיו, ושחררו אותם. העשיר מיהר לבדוק מה עלה בגורל העדר שלו, ולצערו לא מצא מאומה. מצערו על אובדן העדר, התחיל להגיד "יא חלאלי" ואנשיו מזמרים אחריו "יא חלאלי" עד שהגיעו לארמון וראו שגם הכסף נלקח על ידי צעירי הכפר, אז הוסיף ואמר "יא מאלי" עם צליל של חרטה, ואנשיו מזמרים אחריו "יא חלאלי יא מאלי".
ומאז השיר העממי הזה נפוץ בחתונות כדי להזכיר תמיד מה עולה בגורל העשירים הקמצנים אשר לא דואגים לזולת, ולהזכיר שכל אחד שלא אכפת לו מהזולת גורלו יהיה כגורל הקמצן ההוא.
עדות על כך שהשיר היה מזומר בין היתר ב"בצלאל" יש ב"לוח ארץ ישראל" לשנת תרע"ב (יצא לאור תרע"א 1911), עמ' 131 בחלק הספרותי (עמ' 203 בקובץ הסרוק).
ביצועים נוספים
- ביצוע קולי - החזן אירוינג שולקס (Irving Shulkes)
- מקהלת בית ספר "ניר" מקרית אונו בליווי גיל אלדמע (סרטון; מתוך תכנית בסדרה "רונו שיר", 1970).
- וידיאו - חגיגות היובל לקיבוץ עין-גב, 1987 - כאן. (דקה 1:50).
- שמואל בן זאב מוותיקי ראשון לציון בשחזור בית מקומי מאולתר ביידיש. יש לבחור Click to listen על הקובץ השני ולהפעיל את היישום. השיר בתזמון 23:16.
- משה חבצלת (מוותיקי העלייה הראשונה) משחזר את השיר הערבי המקורי, כפי ששמע מרועים ובטיולים בגליל וביהודה, וכן מפועלים מהכפר דג'ן (היו שרים בווריאציות שונות). בעצם רק הפזמון "יה חלילי יא עמלי" כלול בנוסח שהוא שר, וזהו החלק האחרון של "דבקה דלעונה" (המקור ל"בנות עלינה" ובהמשכו גם ל"ילדה נעימה נעימת לב"). השיר בתזמון 8:02, הקטע "יה חי לי לי" בתזמון 12:00.
עוד לאותו לחן:
- ישראל דושמן התאים ללחן זה את "שיר התוצרת"
- קבלת התורה מאת יצחק קצנלסון
- פרודיה ביידיש "נחום סוקולוב" (ראו שתי גרסאות בדף הנוכחי)
בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935) מובא השיר בלחן אחר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
המעבד אהרן שפי: "שיר יפה של בר-נ"ש שעובד ע"י עוד ברנש לרביעיית חליליות."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
תרנ"ה = 1895; זכ"י = זיכרון-יעקב.
