מילים: יצחק פלד
(תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום: אהרון ליבושיצקי לחן: לא ידוע כתיבה (בשפת המקור): 1885
|
אפרים די-זהב (גולדשטיין) 
שנת הקלטה: 6.7.1952
בליווי תזמורת (כנראה רק כלי קשת). פרטי העיבוד והליווי אינם מזוהים. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב 
ניצוח: יצחק (זיקו) גרציאני
ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל
שנת הקלטה: 2.5.1963
יצחק שמעוני מקריא את מילות השיר, כשברקע ביצוע כלי ואחר כך המקהלה מהמהמת את הלחן
נכלל בתקליט: אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות. תקליט 1.חבורת רננים 
ניצוח: גיל אלדמע
ליווי: תזמורת ההקלטות של רשות השידור/קול ישראל
שנת הקלטה: 2.1973
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
אנו מתנצלים על הקטיעה בסוף ההקלטה.
חבורת שהם  ביצוע:
מקהלת סמינר לווינסקי 
ניצוח: יצחק אדל
שנת הקלטה: 8.6.1955
עיבוד למקהלה בשלושה קולות שווים, מושר בנוסח המלרעי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאברהם יאסן 
מתוך תקליט 78 סל"ד (10 אינטש) בהוצאת Columbia, ניו יורק, 1917. מספר סידורי: E3617.
בליווי כינור, צ'לו ופסנתר.
בצידו השני של התקליט: השושנה
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
רחל צורי 
שנת הקלטה: 10.6.1998
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:06:57).
השיר בגרמנית. למדה את השיר בגרמנית בתנועת בלאו-וייס. היא אומרת שהמתרגם הוא מקס נורדאו - כנראה מתכוונת למתרגם "שם במקום ארזים" לעברית (ואם כך, היא שוגה).
משירי חיבת ציון. שימש כמעין המנון בגרמנית, ביידיש ובעברית, ובכלל זה בקונגרסים הציוניים הראשונים.
על פי פרופ' אדווין סרוסי, Dort wo die Zeder/Ceder: Jewish-German Lyrical Encounters. In: Die Dynamik kulturellen Wandels. Essays und Analysen, ed. Jenny Svensson. LIT Verlag Münster, 2013, pp. 55-71: ובגרסה מקוצרת באתר המרכז למוסיקה יהודית:
Dort wo die Zeder: A Forgotten Zionist Anthem in German
ועל פיו בתיקונים קלים אליהו הכהן, "שם במקום ארזים: השיר שכמעט והיה להמנון הלאומי" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת", חלק א (24.9.2021) וחלק ב (1.10.2021).
הטקסט נדפס לראשונה בגרמנית בכתב העת Selbst-Emancipation גליון 18, 16.10.1885, עמ' 9 [ראו כאן את הטקסט בהקשר הגיליון המקורי. זמרשת] תחת השם Sehnsucht [געגועים]. בניגוד לסברה המופיעה בספרו של נתן שחר "שיר שיר עלה נא", עמ' 24, אין לשיר מקור ביידיש, אך השיר הועבר ליידיש מייד בראשית דרכו (לא ממש בתרגום). התרגום העברי המוכר ביותר, מאת ליבושיצקי, נדפס בספרו "שיר וזמר" (1903) [נתן שחר מציין: עם ציור בשחור-לבן מאת נ' טשרני]. התרגום הראשון לעברית היה ככל הנראה "מקום שם ארזים" (תרגום א. פומפיאנסקי).
אשר ללחן: בשירון Liederbuch für jüdishe Vereine שערך Heinrich Loewe בשנת 1894, מופיע השיר בגרמנית בטקסט כמעט זהה ליידיש ובלחן הידוע אם כי תוך שינויים קלים מהנוסח שהתקבל. מתחת לתווים רשום mel. v. Ostermann כלומר melodie von Oestermann, מנגינה מ[את] אוסטרמן, בהנחה שזהו שם אדם (עקרונית יכול להיות גם מלודיה מ[אזור] אוסטרמן), ואולם מתחת לטקסט רשום "לחן עם יהודי" (Judische Volksmelodie) עם כוכבית המעירה על לחן נוסף מעת Berth. w. Conti. ההלחנה האמנותית של ברתהולד וילהלם קונטי שונה. (גם בשירון Jung Juda, כנראה מתחילת המאה ה20, הלחן מיוחס לOesterman)
לאחרונה גילה פיליפ מסנר (Philipp Messner) עדות של היינריך לווה, עורך השירון מ-1894, ;לפיה הלחן הותאם (בשינוי מסוים) ללחן של "לכה דודי" (בנוסח שטרם אותר). [על-פי ספרו של מסנר Leo Winz und die Diskurse Jüdisch-nationaler Identität um 1900 (ברלין 2008), הערה 215 (עמ' 58-57). מתיחס ל-Heinrich Loewe, Auf dem Weg nach Zion - Sichonoth, הארכיון הציוני המרכזי, תיק A146/6, עמ' 7 בפרק Kunst und Künstler.]
ב"אנתולוגיה לשירי עם ביידיש" בעריכת סיני לייכטר, כרך 4 עמ' 208, מיוחס הלחן הידוע למלחין בשם מאטס Mots, ללא ציון שֵׁם פרטי ובלי פרטים מזהים.
תרגום ליבושיצקי נדפס כבר ב"שיר וזמר" (תרס"ג 1903), עמ' 22 - 23 (= עמ' 30-31 בקובץ הסרוק) ולמרבה הפלא תוך ציון ההטעמות לפי הגייה ספרדית, שלא זו בלבד שלא הייתה מקובלת אז, אף אינה מתאימה ללחן.
תחילת לחן "שם במקום ארזים" שולבה גם בגרסה האמנותית המלאה מאת שנמן לשיר "אלי ציון ונודדיה".
להלן קובץ אזכורים של השיר בעיתונות העברית של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 (תודה לגולש מיכה כרמון):
- ב"המליץ" מיום 24.11.1897 מדובר על מהומות וּויכוחים בין ציונים ומתנגדיהם באספה בברלין. הציונים שרו את השיר בגרמנית.
- ב"המליץ" מינואר 1898 מסופר על נשף "חובבי ציון" באוקראינה לטובת האיכרים בארץ-ישראל. החזן של בית-הכנסת הגדול ומקהלתו שרו את "מקום שם ארזים" ואת המזמור "על נהרות בבל" שהלחין נומברג (כנראה הכוונה לא להרש דוד נומברג אלא לשמואל נאומבורג). המנגינות זכו למחיאות כפיים סוערות.
- בחודש אוקטובר 1899 מודיע "המליץ" על חוברת חדשה בשם "נבל עשור" בהוצאת "בני ציון" בביאליסטוק. הייתה זו חוברת שירה למקהלות של שירי ציון עם מחברת נפרדת לתווים. בין השירים המופיעים בחוברת שני שירים של ד"ר פעלד: "ארץ אבות" ו"שם מקום ארזים".
- בדצמבר 1899 מספר "המליץ" על השמעת השיר בחגיגת חנוכה של האגודה הציונית בפרנקפורט ועל מחיאות הכפיים של הקהל.
- בכתבה מאת א.ב. בירנבוים בסדרה "שירי עם ושירי ציון" בעיתון "הצפירה" מיום 8.5.1901 נכתב כי החזן דרויאן מבזל השמיע בקונגרס הראשון את השיר. בירנבוים כותב כי במנגינה קיימים אלמנטים טירוליים ואשכנזים ללא כל אנחה יהודית, כיאה לשיר המתאר את המקום בו שפכו המכבים את דמם. בכתבת המשך מ16.5.1901 כותב בירנבוים כי השיר "מצא לו גואל אחר מקרב אחינו ברוסיא...מנגינתו בסגנונו הרך היא כעין מחאה לזו של ה. דרויאן".
- באוקטובר 1901 מודיע עיתון "הצפירה" כי בחנות הספרים ליד המערכת ניתן לרכוש שירים ציוניים וביניהם טקסט ותווים של "מקום שם ארזים".
- ב-1908 מספר העיתון הניו-יורקי היומי ביידיש, "מאָרגען זשורנאַל", כי בחגיגה שנערכה בבית המדרש הגדול "מחזיקי תלמוד תורה", שרו הילדים את "מקום שם ארזים" ואת "נומה פרח".
ביצועים נוספים:
- אורה זיטנר
- בנימין מייסנר (Benjamin Maissner) - יידיש
- Bessie Weisman - יידיש
ראו תרגומים נוספים:
- ארץ הארזים (תרגומו של יצחק ספיבקוב)
- מקום שם ארזים (תרגומו של פומפיאנסקי)
- ארץ ישראל (תרגומו של נח רוזנבלום)
- ארץ חמדתנו (תרגום חיים אריה חזן)
- במקום הארז (תרגום פסח קפלן)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
- ארץ הארזים (באותו לחן)
- ארץ חמדתנו (באותו לחן)
- ארץ ישראל (באותו לחן)
- במקום הארז (באותו לחן)
- מקום שם ארזים (באותו לחן)
מקור: "קובץ מנגינות ל37 שירים ציוניים בעברית, שרגונית, גרמנית ופולנית", ציון, נדבורנה, 1906, עמוד 8-9