שם במקום ארזים - מקהלת סמינר לווינסקי

שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים מְנַשְּׁקִים עָבֵי רוֹם, שָׁם בִּמְקוֹם בַּיַּרְדֵּן שׁוֹטְפִים גַּלֵּי-תְּהוֹם. בִּמְקוֹם עֲפַר אֲבוֹתַי דּוּמָם מֻנָּח שָׁם אֶרֶץ שֶׁהַמַּכַּבִּים הִשְׁקוּהָ נַחֲלֵי דָּם. צְבִי אֲרָצוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת יָם הַחוֹף אֶרֶץ קֶדֶם לִי זֶה יְפֵה הַנּוֹף. וְאִם בִּידֵי אַכְזָרִים גֹּרַשְׁתִּי מִשָּׁם וּמֵאָז אָנוּדָה מֵעַם אֶל עַם – אַךְ בְּצִיּוֹן נִשְׁאַר לְעוֹלְמֵי עַד הַלֵּב, לְמִזְרַח-שֶׁמֶשׁ תִּכְלֶה בַּת-עֵינִי מִכְּאֵב. בִּתְפִלָּתִי אֶפְנֶה מִזְרָח זֶה הַחוֹף כִּי אֵל יְשִׁיבֵנִי אֶל יְפֵה הַנּוֹף. אוּלָם אִם בִּגְזֵרַת גּוֹרָלִי זֶה הַמָּר עֵינַי תִּסָּגַרְנָה פֹּה עַל אַדְמַת זָר גֵּוִי אָז הוֹרִידוּ אֶל אֹפֶל הַבּוֹר וְהַטּוּ נָא אֶת פָּנַי אֶל מִזְרַח הָאוֹר רֹאשִׁי יוּנַח לְעֵבֶר תְּכֵלֶת יָם הַחוֹף אֶל צִיּוֹן מוֹלַדְתִּי, אֶל יְפֵה הַנּוֹף. שָׁם אֲחַכֶּה דּוּמָם עַד בּוֹא עֵת-קֵץ לִי שֶׁעֲווֹן-אֲבוֹתַי יְכֻפַּר כָּלִיל בִּי עַד שֶׁהַתַּרְעֵלָה תְּמַלֵּא אֶת הַכּוֹס וּמַשִּׁיחַ יָבוֹא וְיָרִים אֶת הַנֵּס וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה יָשִׁיב אָז לַחוֹף אֶת הָעָם הַנּוֹדֵד, אֶת יְפֵה הַנּוֹף. שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים...שם במקום ארזים מנשקים עבי רום, שם במקום בירדן שוטפים גלי-תהום, במקום עפר אבותי דומם מונח שם ארץ שהמכבים השקוה נחלי דם. צבי ארצות של תכלת ים החוף ארץ קדם לי זה יפה הנוף. ואם בידי אכזרים גורשתי משם ומאז אנודה מעם אל עם- אך בציון נשאר לעולמי עד הלב, למזרח-שמש תכלה בת-עיני מכאב. בתפילתי אפנה מזרח זה החוף כי אל ישיבני אל יפה הנוף. [בתים נוספים] אולם אם בגזרת גורלי זה המר עיניי תיסגרנה פה על אדמת זר גווי אז הורידו אל אופל הבור והטו נא את פניי אל מזרח האור ראשי יונח לעבר תכלת ים החוף אל ציון מולדתי, אל יפה הנוף שם אחכה דומם עד בוא עת-קץ לי שעוון אבותיי יכופר כליל בי עד שהתרעלה תמלא את הכוס ומשיח יבוא וירים את הנס ובזרוע נטויה ישיב אז לחוף את העם הנודד את יפה הנוף [חזרה על הבית הראשון]

מילים: יצחק פלד (תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום: אהרון ליבושיצקי
לחן: לא ידוע
כתיבה (בשפת המקור): 1885

שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים מְנַשְּׁקִים עָבֵי רוֹם,

שָׁם בִּמְקוֹם בַּיַּרְדֵּן שׁוֹטְפִים גַּלֵּי-תְּהוֹם.

בִּמְקוֹם עֲפַר אֲבוֹתַי דּוּמָם מֻנָּח שָׁם

אֶרֶץ שֶׁהַמַּכַּבִּים הִשְׁקוּהָ נַחֲלֵי דָּם.

צְבִי אֲרָצוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת יָם הַחוֹף

אֶרֶץ קֶדֶם לִי זֶה יְפֵה הַנּוֹף.

וְאִם בִּידֵי אַכְזָרִים גֹּרַשְׁתִּי מִשָּׁם

וּמֵאָז אָנוּדָה מֵעַם אֶל עַם –

אַךְ בְּצִיּוֹן נִשְׁאַר לְעוֹלְמֵי עַד הַלֵּב,

לְמִזְרַח-שֶׁמֶשׁ תִּכְלֶה בַּת-עֵינִי מִכְּאֵב.

בִּתְפִלָּתִי אֶפְנֶה מִזְרָח זֶה הַחוֹף

כִּי אֵל יְשִׁיבֵנִי אֶל יְפֵה הַנּוֹף.

אוּלָם אִם בִּגְזֵרַת גּוֹרָלִי זֶה הַמָּר

עֵינַי תִּסָּגַרְנָה פֹּה עַל אַדְמַת זָר

גֵּוִי אָז הוֹרִידוּ אֶל אֹפֶל הַבּוֹר

וְהַטּוּ נָא אֶת פָּנַי אֶל מִזְרַח הָאוֹר

רֹאשִׁי יוּנַח לְעֵבֶר תְּכֵלֶת יָם הַחוֹף

אֶל צִיּוֹן מוֹלַדְתִּי, אֶל יְפֵה הַנּוֹף.

שָׁם אֲחַכֶּה דּוּמָם עַד בּוֹא עֵת-קֵץ לִי

שֶׁעֲווֹן-אֲבוֹתַי יְכֻפַּר כָּלִיל בִּי

עַד שֶׁהַתַּרְעֵלָה תְּמַלֵּא אֶת הַכּוֹס

וּמַשִּׁיחַ יָבוֹא וְיָרִים אֶת הַנֵּס

וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה יָשִׁיב אָז לַחוֹף

אֶת הָעָם הַנּוֹדֵד, אֶת יְפֵה הַנּוֹף.

שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מתוך "חנינא"

פֹּה בִּמְקוֹם אֲרָזִים...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

נוסח מותאם למלרע

מָקוֹם שָׁם אֲרָזִים נוֹשְׁקִים עֲבֵי מָרוֹם

מָקוֹם שָׁם בַּיַּרְדֵּן שׁוֹטְפִים גַּלֵּי תְּהוֹם

מָקוֹם עֲפַר אָבוֹת דּוּמָם מוּנָח

שָׁם אַרְצִי הִשְׁקוּהָ מַכַּבִּים נַחֲלֵי דָּם

עַל חוֹף יָם תְּכֵלֶת שָׁם כָּל חֲמוּדוֹתַי

שָׁם אַרְצִי הִיא אֶרֶץ אֲבוֹתַי

וְאִם בִּרְצוֹן גּוֹרָל הַמַּר וְהַנִּמְהָר

אֶשָּׂא כֹּה וְאֶסְבֹּל שָׁם עַל אַדְמַת נֵכָר

אֶשָּׂא כֹּה וְאֶסְבֹּל עַד תִּמָּלֵא הַכּוֹס

עַד כִּי יוֹפַע גּוֹאֵל יָרִים דִּגְלוֹ בְּעֹז

בִּזְרוֹעַ יְקַבֵּץ אַחַי וְאַחְיוֹתַי

אֶל (חוֹף) אַרְצִי הִיא אֶרֶץ אֲבוֹתַי

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

יידיש

דאָרט וווּ די צעדער הויך די וואָלקן קיסט,

דאָרט וווּ די שנעלע ירדן־קוועלע פֿליסט,

דאָרט וווּ די אַשע מײַנער עלטערן רוט,

דאָרט וווּ געפֿלאָסן האָט מכּביס בלוט -

אין יענעם שיינעם לאַנד,

בײַם בלויען וואַסערזאַם

דאָרט איז מײַן ליבעס פֿאָטערלאַנד.

און ווען עס איז מיר פֿון שיקזאַל נאָך באַשערט

צו שטאַרבן פֿרי אויף פֿרעמדע לענדערס ערד,

דאַן לייגט מיך שנעל אין קבֿרס קאַלטע ווענט

מיט מײַן פּנים צו ציון הינגעווענדט,

און שיט אויף מײַן געזיכט

פֿון ציונס ווײַסן זאַמד

דאַן טרוים איך פֿון מײַן פֿאָטערלאַנד

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (גרמנית)

Dort, wo die Ceder schlank die Wolke küßt,

und wo die schnelle Jordanswelle fließt,

dort, wo die Asche meiner Väter ruht,

das Feld getränkt hat Makkabäerblut —

dies heh’re Reich am blauen Meeresstrand,

es ist mein liebes, trautes Vaterland!

Und wenn mich rohe Kraft von dorten riß,

in fremde Länder grausam mich verstieß:

Das Herz, es blieb in Zion doch zurück,

nach Sonnenaufgang fliegt mein feuchter Blick,

ich fleh’, nach Osten täglich hingewandt,

um Rückkehr in das theure Vaterland.

Wenn aber nach des Schicksals strengem Mund

Zu früh mein Auge bricht auf fremdem Grund,

So senkt mich in die kühle Grust behend.

Mit meinen Antlitz nach dem Orient

Mit meiner Stirn’ nach Zion hingewandt

Nach meinem theuren, lieben Vaterland.

Dort will ich lauschen, lauschen in Geduld,

Bis abgebüβt ist meiner Väter Schuld,

Bis sich das Maβ der Leiden hat gefüllt,

Und die Erlöser meine Sehnsucht stillt,

Und das vertriebene Volk mit starker Hand.

Züruckbring in das Vaterland.

Dort, wo die Ceder schlank die Wolke küßt,

und wo die schnelle Jordanswelle fließt,

dort, wo die Asche meiner Väter ruht,

das Feld getränkt hat Makkabäerblut —

In dieses heh’re Reich am blauen Meeresstrand,

In dieses liebes, trautes Vaterland!

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

מקהלת סמינר לווינסקי

עיבוד: יצחק אדל
ניצוח: יצחק אדל
שנת הקלטה: 8.6.1955

עיבוד למקהלה בשלושה קולות שווים, מושר בנוסח המלרעי.

מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

משירי חיבת ציון. שימש כמעין המנון בגרמנית, ביידיש ובעברית, ובכלל זה בקונגרסים הציוניים הראשונים.

על פי פרופ' אדווין סרוסי, Dort wo die Zeder/Ceder: Jewish-German Lyrical Encounters. In: Die Dynamik kulturellen Wandels. Essays und Analysen, ed. Jenny Svensson. LIT Verlag Münster, 2013, pp. 55-71: ובגרסה מקוצרת באתר המרכז למוסיקה יהודית:

Dort wo die Zeder: A Forgotten Zionist Anthem in German

ועל פיו בתיקונים קלים אליהו הכהן, "שם במקום ארזים: השיר שכמעט והיה להמנון הלאומי" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת", חלק א (24.9.2021) וחלק ב (1.10.2021).

הטקסט נדפס לראשונה בגרמנית בכתב העת Selbst-Emancipation גליון 18, 16.10.1885, עמ' 9 [ראו כאן את הטקסט בהקשר הגיליון המקורי. זמרשת] תחת השם Sehnsucht [געגועים]. בניגוד לסברה המופיעה בספרו של נתן שחר "שיר שיר עלה נא", עמ' 24, אין לשיר מקור ביידיש, אך השיר הועבר ליידיש מייד בראשית דרכו (לא ממש בתרגום). התרגום העברי המוכר ביותר, מאת ליבושיצקי, נדפס בספרו "שיר וזמר" (1903) [נתן שחר מציין: עם ציור בשחור-לבן מאת נ' טשרני]. התרגום הראשון לעברית היה ככל הנראה "מקום שם ארזים" (תרגום א. פומפיאנסקי).

אשר ללחן: בשירון Liederbuch für jüdishe Vereine שערך Heinrich Loewe בשנת 1894, מופיע השיר בגרמנית בטקסט כמעט זהה ליידיש ובלחן הידוע אם כי תוך שינויים קלים מהנוסח שהתקבל. מתחת לתווים רשום mel. v. Ostermann כלומר melodie von Oestermann, מנגינה מ[את] אוסטרמן, בהנחה שזהו שם אדם (עקרונית יכול להיות גם מלודיה מ[אזור] אוסטרמן), ואולם מתחת לטקסט רשום "לחן עם יהודי" (Judische Volksmelodie) עם כוכבית המעירה על לחן נוסף מעת Berth. w. Conti. ההלחנה האמנותית של ברתהולד וילהלם קונטי שונה. (גם בשירון Jung Juda, כנראה מתחילת המאה ה20, הלחן מיוחס לOesterman)

לאחרונה גילה פיליפ מסנר (Philipp Messner) עדות של היינריך לווה, עורך השירון מ-1894, ;לפיה הלחן הותאם (בשינוי מסוים) ללחן של "לכה דודי" (בנוסח שטרם אותר). [על-פי ספרו של מסנר Leo Winz und die Diskurse Jüdisch-nationaler Identität um 1900 (ברלין 2008), הערה 215 (עמ' 58-57). מתיחס ל-Heinrich Loewe, Auf dem Weg nach Zion - Sichonoth, הארכיון הציוני המרכזי, תיק A146/6, עמ' 7 בפרק Kunst und Künstler.]

ב"אנתולוגיה לשירי עם ביידיש" בעריכת סיני לייכטר, כרך 4 עמ' 208, מיוחס הלחן הידוע למלחין בשם מאטס Mots, ללא ציון שֵׁם פרטי ובלי פרטים מזהים.

תרגום ליבושיצקי נדפס כבר ב"שיר וזמר" (תרס"ג 1903), עמ' 22 - 23 (= עמ' 30-31 בקובץ הסרוק) ולמרבה הפלא תוך ציון ההטעמות לפי הגייה ספרדית, שלא זו בלבד שלא הייתה מקובלת אז, אף אינה מתאימה ללחן.

תחילת לחן "שם במקום ארזים" שולבה גם בגרסה האמנותית המלאה מאת שנמן לשיר "אלי ציון ונודדיה".

להלן קובץ אזכורים של השיר בעיתונות העברית של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 (תודה לגולש מיכה כרמון):

ב"המליץ" מיום 24.11.1897 מדובר על מהומות וּויכוחים בין ציונים ומתנגדיהם באספה בברלין. הציונים שרו את השיר בגרמנית.
ב"המליץ" מינואר 1898 מסופר על נשף "חובבי ציון" באוקראינה לטובת האיכרים בארץ-ישראל. החזן של בית-הכנסת הגדול ומקהלתו שרו את "מקום שם ארזים" ואת המזמור "על נהרות בבל" שהלחין נומברג (כנראה הכוונה לא להרש דוד נומברג אלא לשמואל נאומבורג). המנגינות זכו למחיאות כפיים סוערות.
בחודש אוקטובר 1899 מודיע "המליץ" על חוברת חדשה בשם "נבל עשור" בהוצאת "בני ציון" בביאליסטוק. הייתה זו חוברת שירה למקהלות של שירי ציון עם מחברת נפרדת לתווים. בין השירים המופיעים בחוברת שני שירים של ד"ר פעלד: "ארץ אבות" ו"שם מקום ארזים".
בדצמבר 1899 מספר "המליץ" על השמעת השיר בחגיגת חנוכה של האגודה הציונית בפרנקפורט ועל מחיאות הכפיים של הקהל.
בכתבה מאת א.ב. בירנבוים בסדרה "שירי עם ושירי ציון" בעיתון "הצפירה" מיום 8.5.1901 נכתב כי החזן דרויאן מבזל השמיע בקונגרס הראשון את השיר. בירנבוים כותב כי במנגינה קיימים אלמנטים טירוליים ואשכנזים ללא כל אנחה יהודית, כיאה לשיר המתאר את המקום בו שפכו המכבים את דמם. בכתבת המשך מ16.5.1901 כותב בירנבוים כי השיר "מצא לו גואל אחר מקרב אחינו ברוסיא...מנגינתו בסגנונו הרך היא כעין מחאה לזו של ה. דרויאן".
באוקטובר 1901 מודיע עיתון "הצפירה" כי בחנות הספרים ליד המערכת ניתן לרכוש שירים ציוניים וביניהם טקסט ותווים של "מקום שם ארזים".
ב-1908 מספר העיתון הניו-יורקי היומי ביידיש, "מאָרגען זשורנאַל", כי בחגיגה שנערכה בבית המדרש הגדול "מחזיקי תלמוד תורה", שרו הילדים את "מקום שם ארזים" ואת "נומה פרח".

ביצועים נוספים:

אורה זיטנר
בנימין מייסנר (Benjamin Maissner) - יידיש
Bessie Weisman - יידיש

ראו תרגומים נוספים:

ארץ הארזים (תרגומו של יצחק ספיבקוב)
מקום שם ארזים (תרגומו של פומפיאנסקי)
ארץ ישראל (תרגומו של נח רוזנבלום)
ארץ חמדתנו (תרגום חיים אריה חזן)
במקום הארז (תרגום פסח קפלן)

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

ארץ הארזים (באותו לחן)
ארץ חמדתנו (באותו לחן)
ארץ ישראל (באותו לחן)
במקום הארז (באותו לחן)
מקום שם ארזים (באותו לחן)

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד יד

מקור: "קובץ מנגינות ל37 שירים ציוניים בעברית, שרגונית, גרמנית ופולנית", ציון, נדבורנה, 1906, עמוד 8-9

העלייה הראשונה שירי מולדת עצים שירים מתורגמים שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 29.08.2024 15:13:00