|
מילים: מן המקורות
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב) הלחנה: 1942
|
מורט פרימן, מרתה שלמה
עיבוד: אליקום שפירא
נכלל בתקליט: Martha Schlamme sings Israeli folk songs נכלל בתקליט: Peuples D'Israël |
פרטים נוספים
מרים אביגל (ליאון), שמשון בר-נוי
מקור: תקליטון 278 בחברת מקולית
ניצוח: שלום רונלי-ריקליס
שנת הקלטה: 20.9.1953
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 195X
מקור: תקליטון מס' A-2006 בחברת "הד ארצי"
ביצוע כלי.
שנת הקלטה: 8.12.1958
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שנת הקלטה: 22.11.1953
אריה זקס מבצע בפסנתר את עיבודו.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
טובה פורת ביצוע:
דרורה חבקין ביצוע:
מקהלת הפועלים תל-אביב
ניצוח: ישראל ברנדמן
שנת הקלטה: 5.10.1955
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
מרים בן עזרא ביצוע:
גאולה גיל, להקת אורנים צבר ביצוע:
מקהלת קול-ישראל לנוער
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1962 - 1961
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת קול ציון לגולה
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 29.9.1950
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת בית רוטשילד ביצוע:
אנסמבל קורל
זהו ביצוע משותף לשני שירים: "ושאבתם מים בששון" ו"כי מציון תצא תורה".
העיבוד נכתב במקור עבור הרביעייה הקולית "קו 4" (ששני המעבדים שותפים בה) והוא בוצע לראשונה בערב 70 שנות "הבימה", ינואר 88.
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
הלהקה הישראלית למחול אקורדיון: אקורדיוניסט/ית לא מזוהה
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה. ההקלטה כוללת קפיצות.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע אטי ועיבוד אמנותי ולרגעים דיסוננטי. אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
המילים מתוך ישעיה י"ב, ג'.
את הלחן הזה חיבר עמירן להצגה “האדמה הזאת” שהועלתה ב-1942 (על-פי תוכנית רדיו מ-1984 שבה ראיין אהוד מנור את המלחין). השיר מופיע בפתיחה למחזה בפי ר' ישראל ("בשירה צרודה, נעימה"). עמירן כתב לטקסט זה לחן נוסף, מוקדם יותר ופחות מוכר. ראו להלן דברי עמירן על נסיבות חיבור שני הלחנים.
מלבד הלחן הנוסף של עמירן, לשיר לחנים נוספים:
השיר נדפס עם צעדי הריקוד ב"סדרת ריקודי ארץ-ישראל" [מס' 3] בעריכת גרט קאופמן [גורית קדמן], הוצאת לאון המדפיס, 1946. שם מובאות גם תולדות הריקוד:
ריקוד זה הוא יצירה קיבוצית גרידא מארץ-ישראל החדשה. הוא נולד בדגניה, אם הקבוצות, נתגלגל עם הנוער לקרית ענבים בהרי ירושלים, שם נשתנה וקיבל צורה מלוטשת. בכינוס לריקודי עם בדליה בקיץ 1944 הלהיב הריקוד הזה את ציבור הרוקדים שבאו מכל קיבוצי הארץ, ומשם נפוץ ברבים. עתה רוקדים אותו מדן ועד באר-שבע, מרמים ועד גבולות.
צבי פרידהבר, "מחולות העם בישראל" (ארכיון המחול היהודי, חיפה תשכ"ט) עמ' 8–9:
[כנראה בשנים 1944-1943 – זֶמֶרֶשֶׁת] נוצר ... הריקוד "מים מים" בקיבוץ דגניה ב' שבעמק הירדן (לא ברור עדיין מי יצרו, למרות שיש מספר טוענים לזכות זו) לרגל חגיגת שמחת בית השואבה שנחוגה בקיבוץ. אף בריקוד זה הופיעה צעדת היסוד שיכול-חילוף [כמו בריקוד של רבקה שטורמן "הגורן" והריקוד "הבו לנו יין", שאף לגבי יוצרו יש מחלוקת].
שלושת הריקודים "הגורן", "מים מים" ו"הבו לנו יין" הופיעו בכנס דליה הראשון בשנת 1944.
אחת הטוענות לזכות יוצרים על הריקוד היא אלזה י. דבלין (Else I. Dublin). במכתב לעיתון ג'רוזלם פוסט מיום 25.12.1972 (מובא ונדון בדף השיר באתר israeldances.com) היא טענה שהיא חיברה את הריקוד כבר לחג המים בנען בשיתוף יהודה שרת. במקורות רבים ברשת שכנראה נסמכים על עדותה של דבלין, הריקוד מתוארך ל1937, ואכן חג המים בנען חל בשנה זו, ואת החלק האמנותי ערך יהודה שרתוק [שרת], לפי כתבה בעתון דבר מ29.8.1937). אם העדות נכונה, הרי שגם הלחן קדם להצגה לפחות בחמש שנים.
על סמך הדברים האלה ובירורים נוספים, ראו תחקיר מקיף מאת מיה קסטרו, מנהלת ארכיון קיבוץ נען, "ושאבתם מים בששון - התעלומה מאחורי ריקוד העם המפורסם" באתר האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע (2021).
קראו על גלגול השיר ביפן ובטייוואן.
האזינו לשיר בביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "ספר המועדים, כרך ד: סוכות", הוצאת אגודת "עונג שבת" ("אהל שם") בתל-אביב על יד דביר, תשי"א
מתוך: ספר המועדים, כרך ד: סוכות
מחרוזת משירי עמנואל עמירן שעיבד אהרן שפי. המחרוזת מכילה עיבודים לשירים הבאים:
- גולו אבן גלל
- ושאבתם מים (בשני הלחנים של עמירן)
- כי מציון תצא תורה
מדוע הלחין עמירן פעמיים את הטקסט "ושאבתם מים"?
בתוכנית הרדיו "פגישה עם המלחין עמנואל עמירן" בהנחיית אהוד מנור ובעריכתו סיפר המלחין על נסיבות חיבור לחניו לטקסט. להלן דברי המלחין במלואם. התוכנית שודרה בתאריך 24.11.1984. (תודה לרותי פריד)
"ושאבתם מים" הראשון, הקצר, נכתב ב-1933 לשמחת בית השואבה בירושלים, אחרי שנתקנאה העיר ירושלים בחיפה, שעשתה חגיגות הביכורים ב-1932 והתקנאה בתל אביב, שעשתה את העדלאידות עוד קודם לכן... אז ברבן, חבר האוהל, הציג בירושלים שמחת בית השואבה וזה היה בבקעה בבית הכרם, במקום שהאוניברסיטה חונה עכשיו ושם הקימו בית מקדש ויצאו כל הטקס של שמחת בית השואבה שהסתיים ב"ושאבתם מים בששון" הראשון. ואז חשבתי: הולכים עולי רגל, עולים מירושלים לבית המקדש, תהלוכה, ובאמת שמחתי מאוד שלאור המשואות של הזפת דולקים על הרי ירושלים... הציבור יצא בתהלוכה גדולה ועלו לירושלים וזה באמת הייתה הרגשה מצוינת, קמאית. הרגשתי משהו קמאי.
בה בשעה ש"ושאבתם מים" השני, שנעשה כביכול פופולרי יותר, הוא בנוי למחזה "האדמה הזאת" של אשמן לחמישים שנה לחדרה ולייבוש הביצות וכל הצרות והיהודים שסבלו שם ו[?] היה במקורה בהצגה. וכאן חשבתי כבר על הטיפוסים המיוחדים. אלו היו יהודי רוסיה בעיקר... שרוצים להיות כבר במזרח אבל הנפש שלהם עוד בתוך אוקרינה. אז יצאה לי הסינתזה, מפני שאם אתה כותב להצגה זה לא חשוב מהרהורי לבך. אתה צריך להיכנס להצגה ולכן זה לגמרי סגנון אחר.
