הקטן
גופן
הגדל
גופן
בן כוכב
הֵאָסְפוּ גִבּוֹרַי, הֵאָסְפוּ גִבּוֹרַי לִשְׂדֵה קְרָב נֵלְכָה קְחוּ חֶֶרֶב, קְחוּ חֶֶרֶב קְחוּ קֶשֶׁת, קְחוּ קֶשֶׁת וָחֵץ עִם עוֹכְרֵי עַמֵּנוּ מִלְחָמָה נַעֲרֹכָה עַד נָבִיא עַל כֻּלָם הַקֵּץ קֵץ, קֵץ לָרוֹמִים מַחְרִיבֵי אַרְצֵנוּ שְׂאוּ חֶרֶב לָאָרֶץ, לָעָם תִּיבַשְׁנָה יָדֵינוּ אִם נָנִיחַ נִשְׁקֵנוּ כָּל עוֹד נוֹזֵל בָּנוּ רְסִיס דָּם האספו גיבורי, האספו גיבורי לשדה קרב נלכה קחו חרב, קחו חרב קחו קשת, קחו קשת וחץ עים עוכרי עמנו מלחמה נערוכה עד נביא על כולם הקץ קץ, קץ לרומים מחריבי ארצנו שאו חרב לארץ, לעם תיבשנה ידינו אים נניח נשקנו כל עוד נוזל בנו רסיס דם נחלוץ לנקמה על גוי האכזרים עד לרים לא יוכלו ראש זו נקמת עמנו, דם בניו היוקדים ולציון ששרפו באש לא נשקוט אף רגע, לא נאסוף ידיים עד יותם כל שודד ומץ עדי ייתן עורף כל חיל הרומים או נביא על כולם הקץ
מילים: נח פינס
לחן: עממי חסידי

הֵאָסְפוּ גִבּוֹרַי, הֵאָסְפוּ גִבּוֹרַי
לִשְׂדֵה קְרָב נֵלְכָה
קְחוּ חֶֶרֶב, קְחוּ חֶֶרֶב
קְחוּ קֶשֶׁת, קְחוּ קֶשֶׁת וָחֵץ
עִם עוֹכְרֵי עַמֵּנוּ מִלְחָמָה נַעֲרֹכָה
עַד נָבִיא עַל כֻּלָם הַקֵּץ
קֵץ, קֵץ לָרוֹמִים מַחְרִיבֵי אַרְצֵנוּ
שְׂאוּ חֶרֶב לָאָרֶץ, לָעָם
תִּיבַשְׁנָה יָדֵינוּ אִם נָנִיחַ נִשְׁקֵנוּ
כָּל עוֹד נוֹזֵל בָּנוּ רְסִיס דָּם
האספו גיבורי, האספו גיבורי
לשדה קרב נלכה
קחו חרב, קחו חרב
קחו קשת, קחו קשת וחץ
עים עוכרי עמנו מלחמה נערוכה
עד נביא על כולם הקץ
קץ, קץ לרומים מחריבי ארצנו
שאו חרב לארץ, לעם
תיבשנה ידינו אים נניח נשקנו
כל עוד נוזל בנו רסיס דם

נחלוץ לנקמה על גוי האכזרים
עד לרים לא יוכלו ראש
זו נקמת עמנו, דם בניו היוקדים
ולציון ששרפו באש
לא נשקוט אף רגע, לא נאסוף ידיים
עד יותם כל שודד ומץ
עדי ייתן עורף כל חיל הרומים
או נביא על כולם הקץ


 פרטים נוספים


על השיר

המילים נדפסו בקובץ "הזמיר".

לשיר שלושה לחנים (ראו אתחלתות תווים בעמ' 873 - 874 במקבץ הסרוק מתוך כרטסת מאיר נוי):

  1. לחן ברנשטיין שנדפס בחוברת "טעמי זמרה" ל"הזמיר"; 
  2. לחן חסידי, שנדפס אצל אידלזון שנדפס בתרפ"ב 1922. אידלזון כלל את הלחן הזה בלי מילים בכרך 10 של האנתולוגיה "אוצר נגינות ישראל" (ניגון מס' 16) והלחן גם נדפס על סמך ביצוע מסטרונין ב"מוזיקאלישעס פנקס" בעריכת אברהם משה ברנשטיין, קטע מס' 229. זיהוי: ד"ר יוסי גולדנברג.
  3. לחן מאת דוד מערבי

יש עדות לכך שהשיר נקלט בציבור היא הכללת הבית הראשון בפנקס השירים הפרטי של עליזה פרידלנד (נפתח ב1919), אך לא ברור באיזה לחן (ייתכן שלחן דוד מערבי ואולי אף לחן אידלזון טרם חוברו אז).

א. פראדקין תרגם את השיר ליידיש כ"קלייבט זיך צוזאמען" וביידיש הולחן השיר בלחן רביעי. מאיר נוי מזהה את הלחן כלחן ברנשטיין אך אולי זו טעות ובכל מקרה הלחן אינו זהה ללחן מ"הזמיר".

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

ל"ג בעומר   אישים ומנהיגות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם