מילים (3 גרסאות)

הֵאָסְפוּ גִבּוֹרַי, הֵאָסְפוּ גִבּוֹרַי,
לִשְׂדֵה קְרָב נֵלֵכָה,
קְחוּ חֶֶרֶב, קְחוּ חֶֶרֶב,
קְחוּ קֶשֶׁת, קֶשֶׁת וָחֵץ.
עִם עֹכְרֵי עַמֵּנוּ מִלְחָמָה נַעֲרֹכָה
עַד נָבִיא עַל כֻּלָם, עַל כֻּלָם הַקֵּץ.
קֵץ, קֵץ לָרוֹמַיִם מַחְרִיבֵי אַרְצֵנוּ,
שְׂאוּ חֶרֶב לָאָרֶץ, לָעָם,
תִּיבַשְׁנָה יָדֵינוּ אִם נַנַּחַ נִשְׁקֵנוּ
כָּל עוֹד נוֹזֵל בָּנוּ רְסִיס דָּם!

נֵחָלֵץ לִנְקָמָה עַל גּוֹי הָאַכְזָרִים,
עַד לָרִים לֹא יוּכְלוּ רֹאשׁ.
זו‎ֹ נִקְמַת עַמֵּנוּ, דַּם בָּנָיו הַיְקָרִים
וּלְצִיּוֹן שֶׁשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ.
לֹא נִשְׁקֹט אַף רֶגַע, לֹא נֶאֱסֹף יָדַיִם,
עַד יֻתַּם כָּל שׁוֹדֵד וָמֵץ,
עֲדֵי יִתֵּן עֹרֶף כָּל חֵל הָרוֹמַיִם
אוֹ נָבִיא עַל כֻּלָּם הַקֵּץ.
מקור: "ספר השירים - קובץ חדש, לגני ילדים, לבתי ספר עממיים ותיכוניים" , יידישר פרלאג, ברלין , תרפ"ב , 48 –49
על הגרסה: הניקוד על-פי המקור, לרבות עֹכְרֵי, רוֹמַיִם. במקור: נוזל בָֿנוּ; נֵחָלִץ; חִל; כנראה טעויות.

הטקסט של הבית הראשון מובא בתווים, בהכפלות, והבית השני מובא בנפרד, ללא ציון הכפלות.

הֵאָסְפוּ גִבּוֹרַי לִשְׂדֵה הַקְּרָב נֵלֵכָה
קְחוּ חֶֶרֶב קְחוּ קֶשֶׁת וָחֵץ
עִם עוֹכְרֵי עַמֵּנוּ מִלְחָמָה נַעֲרֹכָה
עַד נָבִיא עַל כֻּלָם הַקֵּץ
קֵץ לָרוֹמָאִים
מַחְרִיבֵי אַרְצֵנוּ
שְׂאוּ חֶרֶב לָאָרֶץ, לָעָם
תִּיבַשְׁנָה יָדֵינוּ עַד נַנַּח נִשְׁקֵנוּ
כָּל עוֹד נוֹזֵל בָּנוּ רְסִיס דָּם
על הגרסה: במקור: קשט

הנוסח כמעט זהה לנוסח "ספר השירים" של אידלזון, למעט מספר וריאנטים זניחים וההכפלות שאינן בפנקס.

עַמֵּנוּ בַּגּוֹלָה גִּבּוֹרָיו נָפְלוּ
אֶת אַרְצוֹ הָה (?) יִרְמֹס עַם זָר
כָּל עָרָיו הֶחְרִיבוּ מִקְדָּשׁוֹ חִלְּלוּ
עַד אָנָה נִתְאַפֵּק לַצַּר
מִגַּלֵּי הֶחֳרָבוֹת, מֵעַפְרוֹת הַשְּׁמָמָה
כָּל אֶבֶן הֵן תִּזְעַק, כָּל עֵץ
הֵאָסְפוּ עַל אוֹיֵב, הֵחָלְצוּ לִנְקָמָה
עַד יָבוֹא עַל כֻּלָּם הַקֵּץ

מקהלה: קֵץ קֵץ לָרוֹמִים...

נֵחָלֵץ לִנְקָמָה עַל אֵל הָאַכְזָרִים
עַד לְהָרִים לֹא יוּכְלוּ עוֹד רֹאשׁ
זוֹ נִקְמַת עַמֵּנוּ דַּם בָּנָיו הַיְּקָרִים
וּלְצִיּוֹן שֶׁשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ
לֹא נִשְׁקֹט אַף רֶגַע, לֹא נֶאֱסֹף יָדַיִם
עַד יִתַּם כָּל שׁוֹדֵד וָמֵץ
עֲדֵי יִתֵּן עֹרֶף כָּל חֵיל הָרוֹמִים
אוֹ נָבִיא עַל כֻּלָּם הַקֵּץ

מקהלה: קֵץ קֵץ לָרוֹמִים...

וְאִם גַּם הַפַּעַם בַּקְּרָב לֹא נַצְלִיחָה
עִם צִבְאוֹת אוֹיְבֵנוּ הָעַז
אֶת דֶּגֶל קָדְשֵׁנוּ מִיָּד לֹא נָנִיחָה
וּבְאֹמֶץ נִלָּחֵם בְּלִי חַת
כִּלְבָאִים נוֹרָאִים בְּעֹז נִתְנַפֵּלָה
אֶת רָאשֵׁי צָרֵינוּ לְרוֹצֵץ
עַד עַל חַרְבוֹתֵינוּ כֻּלָּנוּ נִפֹּלָה
עַד יָבוֹא לָאַחֲרוֹן הַקֵּץ

מקהלה: קֵץ קֵץ לָרוֹמִים...

הקלטות (1)

פסנתר: יעקב דימנט
שנת הקלטה: 1922
מקור: תקליטון 70074 H

בתקליטון נקרא השיר: שיר בר כוכבא

על השיר

המילים נדפסו בקובץ "הזמיר".

הלחן חסידי. אברהם צבי אידלזון כלל את הניגון בלי מילים נכלל בכךר העשירי (ניגונים חסידיים) של  האנתולוגיה "אוצר נגינות ישראל" (ניגון מס' 16). הלחן נדפס גם על סמך ביצוע האינפורמנט מסטרונין ב"מוזיקאלישער פנקס" בעריכת אברהם משה ברנשטיין, קטע מס' 229. זיהוי: ד"ר יוסף גולדנברג. הלחן עם המילים נדפס ב"ספר השירים: קובץ חדש" מאת אידלזון.

לחנים נוספים: 

  • לחן ברנשטיין שנדפס בחוברת "טעמי זמרה" ל"הזמיר".
  • לחן מאת דוד מערבי (ראו אתחלתת תווים בעמ' 874 במקבץ הסרוק מתוך כרטסת מאיר נוי).
  • לחן רביעי הותאם לנוסח ביידיש של הטקסט בתרגומו של א. פראדקין "קלייבט זיך צוזאמען". מאיר נוי מזהה את הלחן כלחן ברנשטיין אך אולי זו טעות ובכל מקרה הלחן אינו זהה ללחן מ"הזמיר".

יש עדות לכך שהשיר נקלט בציבור היא הכללת הבית הראשון בפנקס השירים הפרטי של עליזה פרידלנד (נפתח ב1919), אך לא ברור באיזה לחן (ייתכן שלחן דוד מערבי ואולי אף לחן אידלזון טרם חוברו אז).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם