מילים (3 גרסאות)
עַמֵּךְ כִּי בָא לְשַׁדְמוֹתַיִךְ!
יַחְדָּיו יָרֹנּוּ בְּיוֹם חַגֵּנוּ
כָּל הֲרָרַיִךְ וַעֲמָקַיִךְ.
בְּגִיל וָשִׁיר חוֹצֵץ יָצָאנוּ,
הַמַּעְדֵּרִים עַל הַכְּתֵפָיִם;
מַתַּת הֵבֵאנוּ לָךְ כֻּלָּנוּ:
שְׁתִילֵי תִּפְאֶרֶת בַּיָּדַיִם.
לֹא עוֹד תֵּשַׁמִּי, תֵּעָצֵבִי,
שִׂמְחִי, אִמָּא, זַרְעֵךְ הַפְרִיחִי:
כְּקֶדֶם לָנוּ, אֶרֶץ צֶבִי,
הַרְבִּי צִלֵּךְ, עֲלִי, הַצְלִיחִי!
כְּגַן רָוֶה מָלֵא כָּל פֶּרִי,
שֶׁיָּד אֱלוֹהַּ נְטָעַתְהוּ –
כִּי יוֹם זִיוֵךְ בָּא, הִתְעוֹרֵרִי,
יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְבָט הוּא!
הקלטות (7)
על השיר
אליהו הכהן כותב במאמרו "מתי התחילו לנטוע" (עתמול מס' 3, 1976 עמ' 13):
"בשנת תרע"ג (1913) יצאו תלמידי בתי הספר בירושלים לחגיגת נטיעות במושבה מוצא ומאותם ימים החל מלווה את טקסי הנטיעה ואת חגיגות ט"ו בשבט שירם של יש"י אדלר וחנינא קרצ'בסקי "משוש לך ארץ חמדתנו". הילדים היו פוסעים בין הנטיעות ושרים: "בגיל ושיר חוצץ יצאנו / המעדרים על הכתפיים / מתת הבאנו לך כולנו / שתילי תפארת בידיים".
המילים נדפסו גם בעלון "חג האילנות" (יער נטר) (עמ' 4) בט"ו בשבט תר"ף בחוברת התכנית של חגיגת תלמידי בתי הספר העברים ביפו ומושבות יהודה בהשתתפות הגדוד העברי הראשון. מאיר נוי מתעד בכרטסתו עדות על אירוע זה גם בזכרונותיו של יעקב רימון ("מחברת", סיוון תשכ"א, עמ' 78).
ראו גם את "חג הנטיעות" בלחן שמחה בן ישראל.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
