מילים (5 גרסאות)

בֵּין שָׁלֹשׁ וּבֵין אַרְבַּע
בּוֹעֲרִים פַּנָּסִים,
אֵין מָקוֹם שֶׁנּוּכַל בּוֹ
אֶת רֹאשֵׁנוּ לָשִׂים.

בְּנֵי בְּלִיַּעַל הִנֵּנוּ
אַךְ לְמִי זֶה אִכְפַּת
בָּעוֹלָם בִּשְׁבִילֵנוּ
אֵין אַף אִמָּא אַחַת.

רוּחַ לַיְלָה סוֹעֶרֶת
מַצְלִיפָה בַּפָּנִים,
הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת
וְאַתֶּם עוֹד קְטַנִּים.

יְלָדִים שֶׁכָּאֵלֶּה
צְרִיכִים כְּבָר לִהְיוֹת
בֵּין קִירוֹת בֵּית הַכֶּלֶא
אוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.

מִנֵּי עֶרֶב עַד בֹּקֶר
יְשֵׁנִים בְּנֵי אָדָם,
אַךְ בְּיֹקֶר בְּיֹקֶר
תַּעֲלֶה מְנוּחָתָם.

מַחֲנֵנוּ עוֹד יֵרֶב
עוֹד יַגִּיעוּ לֵילוֹת
אָז נִטְרֹף בָּהֶם טֶרֶף
בְּסִמְטוֹת אֲפֵלוֹת.
חֲצִי גְּרוּשׁ שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם
וּשְׁלֹשָׁה מִיל עִתּוֹנִים
הַיּוֹם, הַיּוֹם תָּקַעְנוּ רַק עֵינַיִם
מָחָר נִלְמַד לִתְקֹעַ סַכִּינִים!
Позабыт, позаброшен
(נשכח ומוזנח)

Там в саду при долине
Громко пел соловей,
А я, мальчик, на чужбине
Позабыт у людей.

Позабыт-позаброшен
С молодых, юных лет,
Я остался сиротою,
Счастья-доли мне нет.

У других есть родные,
Приласкают порой.
А меня все обижают,
И для всех я чужой.

Вот и холод, и голод –
Он меня изнурил,
Но я, мальчик, еще молод –
Это все пережил.

Вот умру я, умру я,
Похоронят меня.
И никто не узнает,
Где могилка моя.

На мою на могилку,
Знать, никто не придет.
Только раннею весною
Соловей пропоет.

Пропоет, громко свистнет
И опять улетит.
А моя-то могилка
Одиноко стоит.
על הגרסה: על פי האתר הרוסי a-pesni גרסה מס' 4 והיא הגרסה ששלושה בתים מתוכה (2, 5, 6) הושרו בסרט "דרך לחיים".
איך בין פֿאַרמאַכט און פֿאַרשלאָסן
אין מײַן צעלע אַליין
און דער וועכטער דערשטיקט מיר דאָ
מײַן קול און מײַן געוויין.

און פֿון טירן און פֿון גראַטעס
און פֿון אַלע פֿיר ווענט
רעדן אויגן פֿון קעמפֿער,
שטרעקן צו מיר הענט.

און ניט איינער און ניט צוויי,
ווי אַלע קעמפֿער פֿאַר רעכט –
האָבן זיך דאָ פֿאַרלוירן
זייערע טעג און זייערע נעכט.

שרײַבט צו דאָרט מײַן נאָמען
צו דער הייליקער צאָל,
כּדי מונטער צו ווערן,
דער זיג וועט קומען אַ מאָל!
על הגרסה: מובא בשירונו של סקולץ מפי לאה שטראכמאן שהוקלטה בליפקאן - בסרביה בשנת 1950 בהיותה בת 25.

מובא שם גם תרגום חופשי מאת יצחק מאיר "אני חבוש בבית הכלא".

וואָס ביסטו קאָטינקע ברוגז,
וואָס גייסטו אַראָפּגעלאָזט די נאָז?
אוי, אפֿשר ווילסטו וויסן מײַן ייִחוס
און פֿון וואַנען און פֿון וואָס.

מײַן טאַטע איז אַ שמאַרעוואָזניק,
די מאַמע גנבֿעט פֿיש אין מאַרק;
און דער ברודער איז אַ קאַרטיאָזשניק,
און די שוועסטער... טי־די־די־די־די־די־די־די־דאָם...

דער פֿעטער איז געשטאַנען אין די ראָגן,
די מומע – אַ הענדלערקע אין גאַס;
און דער ברודער זיצט אין די אָסטראָגן,
און די שוועסטער... טי־די־די־די־די־די־די־די־דאָם...

דער זיידע איז געווען אַ שוחט
די באָבע – אַ טוקערין אין באָד;
און אַליין בין איך אַ ממזר,
און גענומען בין איך פֿון פּריוט...
מקור: "140 פאלקסלידער [שירי עם]" , גיטלין, ורשה , [1918/1925] 1930 , 163
על הגרסה: רשם בכתיב יידי מודרני: אליעזר ניבורסקי.

הקלטות (5)

עיבוד: נעמי פולני
אקורדיון: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 1974

עיבוד קולי: נעמי פולני.

נכלל בתקליט: משירי תנועות הנוער
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: אפי נצר
רבותיי ההיסטוריה חוזרת
נכלל בתקליטור: רבותיי ההיסטוריה חוזרת
נכלל בתקליט: 37 שירי תנועות הנוער
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 17.10.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:09:25)

 אריה אורי שר רק את הפזמון, ושר "תקענו בשיניים", במקום "תקענו רק עיניים".

ביצוע בשפת המקור (רוסית)
מפסקול הסרט
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1931
מקור: הסרט הסובייטי Путевка в жизнь ("הדרך לחיים"), 1931
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1956

ביצוע של מקור החלק היידי. נכלל באוסף רות רובין.

הוקלט במסגרת: אוסף רות רובין

על השיר

השיר העברי "ילדי הפקר", המוכר גם בשם "בין שלוש ובין ארבע", הוא גרסה עברית שנכתבה למנגינת השיר העממי הרוסי Позабыт, позаброшен ("נשכח ומוזנח"). ל"ילדי הפקר" זיקה לתכני השיר המקורי אך אין הוא תרגום. השיר הרוסי שולב בסרט הקולנוע Путевка в жизнь ("דרך לחיים"), של הבמאי ניקולאי אק, 1931. 

השיר נכתב ע"י אלתרמן להצגה "הכל בסדר", תכנית ל"ג של תיאטרון "המטאטא" (בכורה: 18.12.1934). הפזמון ("חצי גרוש שרוכי נעליים...") שהושר בלחן השיר היידי "דיין טאַטע איז א סמאַראָוואָזשניק" ש"הודבק" לשיר, נשכח עם השנים ולא נכלל בביצוע חבורת שירי תנועות הנוער. מידע נוסף על הפזמון המקורי ושילוב שני הלחנים במקור ניתן לראות בעבודתה של כרמלה טופלברג על המוסיקה הפופולרית בת"א בשנים 1956-1930 (עמ' 203), בעקבות אליהו הכהן. רותי הולצמן ביצעה את הלחן המשולב המקורי בשם "בחצי גרוש שרוכי נעליים" [לקישור נדרשת הרשמה לספוטיפיי] במופע "קונגרס הצחוק הציוני", שהתקליט שהופק ממנו זמין כיום [2014] בתקליטור מסחרי.

על השיר הרוסי מרחיב אלי סט:

השיר הרוסי הוא מז'אנר שירי נוודים או חסרי-בית. כיאה לשיר-עם, גם לו גרסאות רבות; באתר הרוסי a-pesni מוצגות אחדות. על פי האתר סביר להניח שהשיר הוא מלפני המהפכה. 

שלושה בתים (2, 5, 6) מאחת מגרסאות השיר שולבו בסרט הסובייטי המדבר הראשון: Путевка в жизнь ("הדרך לחיים", 1931), של הבמאי ניקולאי אק. הסרט מספר על הצלת ילדי רחוב מחיי פשע במוסקבה שאחרי המהפכה ע"י חינוכם בקומונת עבודה. בסרט שולבו שירים עממיים-רוסיים נוספים, שלהם גרסאות עבריות ובהם: "יש לי גלידה", "הסתכלו נא על הכביש", "הרמוניקה" ו"תה ואורז יש בסין". הסרט נחשב כמחדש בתחום הקולנוע העולמי; הבמאי, ניקולאי אק, הוכתר כבמאי הטוב ביותר במשאל צופים שנערך בפסטיבל ונציה 1932. ראו קטע מהסרט בו מופיע השיר. 

הלחן הרוסי התגלגל אף ליידיש (ראו גרסת מילים לעיל).

לחן החלק היידי לקוח מהשיר "וואס זשע ביסטו ברוגז", שתורגם כ"מדוע תרגזי יונתי שלי" (אנתולוגיה לשירי יידיש בעריכת ויסובצקי, קובנר ולייכטר, כרך 3, עמ' 223). אליהו הכהן ("בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל אביב", עמ' 102) מציין את אותו המקור לפי אתחלתת הבית השני "מיין טאטע איז א סמארעווזניק". כמו כן שימש הלחן שיר על גטו לודז' משנת 1983 (נדפס בספר Singing for Survival מאת גילה פלאם, עמ' 117). כמו כן הקליטה יפה ירקוני בשנת 1971 שיר עברי מאת משה קוטלר ללחן זה תחת הכותרת "ניגון חסידי עממי". למנגינת הפזמון של השיר היידי כתב המשורר יהושע רבינוב את פזמון החתונה המקומי בקיבוץ גבת אבוי שלמה. האזינו לביצוע רות רובין לשיר היידי.

תרגומים ושירים נוספים באותו לחן (של השיר הרוסי בלי החלק מהשיר היידי):

עוד על השיר:

  • לשיר גם לחן חדש יותר מאת יוני רכטר (בביצוע אריק איינשטיין), הכולל גם את טקסט הפזמון.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (5)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם