מילים (11 גרסאות)

חֲבִיבִי, יַקִּירִי, שְׁמַע בְּקוֹלִי:
הִשָּׁאֵר בְּוִינָה! אַרְצָה אַל תִּסַּע!
אוֹי, אוֹי, אַרְצָה אַל תִּסַּע!
עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם שׁוּב בַּחֲזָרָה!

כְּשֶׁתָּבוֹא לָאָרֶץ תַּעֲבֹד בַּכְּבִישׁ,
תְּבַקֵּשׁ מָסָרִי וְיֹאמְרוּ לְךָ מָפִישׁ.
אוֹי, אוֹי, אַרְצָה אַל תִּסַּע!
עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם שׁוּב בַּחֲזָרָה!
וּכְשֶׁתָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ תַּעֲבֹד בַּכְּבִישׁ,
תְּבַקֵּשׁ מָסָרִי יֹאמְרוּ לְךָ מָפִישׁ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי, אוֹי, אַרְצָה אַל תִּסַּע!
וְעוֹד הַפַּעַם, עוֹד הַפַּעַם שׁוּב בַּחֲזָרָה!

כְּשֶׁתָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ עֲבוֹדָה לֹא תִּמְצָא
הִשָּׁאֵר בְּוִינָה וְאַרְצָה אַל תִּסַּע
אוֹי, אוֹי...
על הגרסה: כך למד את השיר מיכה נצר (נ' 1930) בילדותו ברחובות.
אִם תִּסַּע לְנַהֲלָל תַּעֲבֹד בַּכְּבִישׁ
תְּבַקֵּשׁ מָסַרִי יֹאמְרוּ לְךָ מָפִישׁ
אוֹי אוֹי אוֹי אוֹי אוֹיָה* אַל תִּסַּע
נאָך אַ מאָל אוּן נאָך אַ מאָל
חֲזוֹר בַּחֲזָרָה

אִם תִּסַּע לְיָפוֹ** תַּעֲבֹד בַּנָּמָל
תְּבַקֵּשׁ סִירָה יִתְּנוּ לְךָ סְטִירָה
אוֹי אוֹי…
על הגרסה: נגה גדלה בתל-יוסף בשנות הארבעים וזוכרת את השיר כך.

*אויה או אולי ארצה
**יפו או אולי חיפה או חֵיפוֹ

חֲבֵרִי יַקִּירִי, בְּקוֹלִי תִּשְׁמַע
הִשָּׁאֵר בְּוִינָה וְאַרְצָה אַל תִּסַּע
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: אַרְצָה אַל תִּסַּע

כְּשֶׁתָּבוֹא לְתֵל אָבִיב - עֲבוֹדָה לֹא תִּמְצָא
רַק תָּשִׁיר יוֹמָם וָלַיְלָה "הָבָה נָגִילָה"
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: שׁוּב בַּחֲזָרָה

כִּי תָּבוֹא לָאָרֶץ תַּעֲבֹד בַּכְּבִישׁ
תְּבַקֵּשׁ מָסָרִי - יַעֲנוּ לְךָ "מָפִישׁ"
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: אַרְצָה אַל תִּסַּע

כְּשֶׁתָּבוֹא לָאָרֶץ תִּכָּנֵס לַ"גְּדוּד"
שָׁם תַּרְוִיחַ דֶּפִיצִיטִים וְצָרוֹת-לְחוּד
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: שׁוּב בַּחֲזָרָה
כִּי תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ תַּעֲבֹד בְּמַעֲדֵר
תְּבַקֵּשׁ לָנוּחַ יַגִּידוּ לְךָ "מַהֵר"
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: אַרְצָה אַל תִּסַּע

הַטֶּה אֹזֶן לִדְבָרַי אַחַת לְךָ אַגִּיד
אַרְצָה אִם תָּבוֹא תִּקְדַּח שָׁם תָּמִיד
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: שׁוּב בַּחֲזָרָה

הַקַּדַּחַת מַתִּישָׁה כָּל כֹּחוֹת הַגִּיל
הִשָּׁאֵר בְּוִינָה וְנַשֵּׁק פֹּה כָּל שְׁבִיל
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: אַרְצָה אַל תִּסַּע

אֵינְךָ נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ
כָּל מִי שֶׁבָּא שָׁמָּה נַעֲשֶׂה לְרָשׁ
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: שׁוּב בַּחֲזָרָה

יֵשׁ בְּוִינָה פְּרָאטֶר יֵשׁ גַּם תֵּאַטְרוֹנִים
תּוּכְלוּ לֵהָנוֹת פֹּה מִדְּבָרִים שׁוֹנִים
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: אַרְצָה אַל תִּסַּע

לָכֵן הוֹי יַקִּירִי הִשָּׁאֵר בְּוִינָה
רַק יָזוּז הַסּוּס מִמְּקוֹמוֹ - נַעֲלֶה בְּרִנָּה
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: שׁוּב בַּחֲזָרָה

קְבוּצָתֵנוּ שְוַרְצְבֶּרְג אֵינָה דּוֹרֶשֶׁת מַס
הֵרָשֵׁם אֶצְלֵנוּ וּבְזֶה חָאלָאס!
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם: אַרְצָה אַל תִּסַּע
מקור: "מתחת לעריסה עומדת גדיה" , הוצאת פועלים , תשמ"ו , 224 –226
על הגרסה: מנשה גפן העתיק את תמלול יעקב צדקוני מתוך "מחניים" קד, עמ' פ"ז. מעיר מנשה גפן [עמ' 265]:

"גדוד" - גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור

פראטר prater - גן-שעשועים גדול ועצום בווינה

סוס- סוס-עץ מפורסם, אחת האטרקציות שב"פראטר".

מס [הערת יעקב צדקוני] - מס ארגון שהיה נהוג בקבוצות השונות לרוב לפי ערי המוצא.

[נוסח א]
שורה 4 בכל הבתים:
וְאִם נָסַעְתָּ וּכְבָר בָּאתָ שׁוּב בַּחֲזָרָה
[ובפי אחרים:]
עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם שׁוּב בַּחֲזָרָה

[בית ב שורה 1]
תִּסְתּוֹבֵב בְּתֵל אָבִיב...

[בית ג שורות 1 - 2]
תֵּלֵךְ לְלִשְׁכַּת הַעֲבוֹדָה
יִשְׁלְחוּךָ אֶל הַכְּבִישׁ
מקור: "מתחת לעריסה עומדת גדיה" , הוצאת פועלים , תשמ"ו , 265
חֲבֵרִי יַקִּירִי אִם בְּקוֹלִי תִּשְׁמַע
הִשָּׁאֵר בְּוִינָה וְאַרְצָה אַל תִּסַּע
אוֹי אוֹי, אוֹי, אַרְצָה אַל תִּסַּע
עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם אַרְצָה אַל תִּסַּע

כִּי תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ תֵּרָשֵׁם לַגְּדוּד
דֶּפִיצִיט תַּרְוִיחַ וְצָרוֹת לְחוּד
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי
וְצָרוֹת לְחוּד

כִּי תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ יִשְׁלְחוּ אוֹתְךָ לַכְּבִישׁ
תְּבַקֵּשׁ מָסָרִי וְיֹאמְרוּ לְךָ מָפִישׁ

תִּסְתּוֹבֵב בְּתֵל אָבִיב עֲבוֹדָה לֹא תִּמְצָא
רַק תָּשִׁיר כָּל הַלַּיְלָה "הָבָה נָגִילָה"
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי
הָבָה נָגִילָה

הִנְּךָ בָּא לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ
כָּל הַבָּא לְשָׁמָּה נַעֲשֶׂה לְרָשׁ
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי
נַעֲשֶׂה לְרָשׁ
על הגרסה:  מתוך הקלטה מפי דוד פיינשטיין מראש פינה (14.6.79), השר משירונו הפרטי משנת 1930.

ההקלטה שמורה בארכיון הצליל הלאומי.

אוֹי הֶחָלוּץ אַרְצָה אַל תִּסַּע
שׁוּב הַפַּעַם, עוֹד הַפַּעַם
אַרְצָה אַל תִּסַּע.

כְּשֶׁתָּבוֹא לָאָרֶץ עֲבוֹדָה לֹא תִּמְצָא
אָז תָּשִׁיר כָּל הַיּוֹם " הָבָה נָגִילָה"
אוֹי הֶחָלוּץ...

כְּשֶׁתָּבוֹא לָאָרֶץ תִּכָּנֵּס לַגְּדוּד
שָׁם תַּרְוִיחַ דֶפִיצִיט וְצָרוֹת לְחוּד
אוֹי חָלוּץ...
על הגרסה:  מפנקסו של יעקב גור-אבי (1900 - 1995), שעלה מרוסיה בשנת 1933. תודה לבתו כרמלה בר-נץ על העברת המלים.
הִסְתּוֹבֵב בְּתֵל אָבִיב עֲבוֹדָה לֹא תִּמְצָא
רַק תָּשִׁיר יוֹמָם וַלַּיִל "הָבָה נָגִילָה"
הוֹ, בַּגָּלוּת תִּשָּׁאֵרָה
עוֹד הַפַּעַם אַרְצָה אַל תִּסַּע

כְּשֶׁתָּבוֹא לָאָרֶץ תַּעֲבֹד בַּכְּבִישׁ
כְּשֶׁתַּחְפֹּץ מ[?]נות יַרְאוּ לְךָ מָפִישׁ
הוֹ, בַּגַּלּוּת...

כְּשֶׁתָּבוֹא לָאָרֶץ תֵּרָשֵׁם בַּגְּדוּד
כְּשֶׁתַּחְפֹּץ לָנוּחַ יֹאמְרוּ לְךָ לָנוּד
הוֹ, בַּגַּלּוּת...
על הגרסה:  שיר קי"ט בפנקסו של גרשון גורביץ (יליד 1912). הפנקס מפולין משנת 1934.
חֲבֵרִי יַקִּירִי לְקוֹלִי שְׁמַע
הִשָּׁאֵר בְּוִינָה וְאַרְצָה אַל תִּסַּע
אוֹי אוֹי אוֹי אוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
וְעוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם שׁוּב בַּחֲזָרָה

הַטּוּ אֹזֶן לִדְבָרַי אַגִּידָה לָכֶם אַחַת
כִּי תָּבוֹא לָאָרֶץ תֶּחֱלוּ בְּקַדַּחַת
הוֹי הוֹי הוֹי הוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
וְעוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם אַרְצָה אַל תִּסַּע...

הִנְּכֶם בָּאִים לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ
כָּל הַבָּא לְשָׁמָּה נַעֲשֶׂה תֵּכֵף לְרָשׁ
אוֹי אוֹי...

תִּסְתּוֹבְבוּ בְּתֵל אָבִיב וְלֹא תִּמְצָא עֲבוֹדָה
רַק תָּשִׁיר יוֹמָם וַלַּיִל הָבָה נָגִילָה
הוֹי הוֹי...

כִּי תָּבוֹא לָאָרֶץ תִּכָּנֵס לַגְּדוּד
שָׁם תַּרְוִיחַ דֶּפִיצִיט וְצָרוֹת לְחוּד
אוֹי, אוֹי...

מִשָּׁם יִשְׁלְחוּ אֶתְכֶם לַעֲבֹד בַּכְּבִישׁ
תְּבַקֵּשׁ מָסָרִי יַעֲנוּ לְךָ "מָפִישׁ"
אוֹי, אוֹי...

יֵשׁ בְּוִינָה אוֹפֶּרָה וְתֵּאַטְרוֹנִים
שָׁם תּוּכָלּ לֵהָנוֹת מִדְּבָרִים שׁוֹנִים...
אוֹי אוֹי אוֹי אוֹי אַרְצָה אַל תִּסַּע
וְעוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם אַרְצָה אַל תִּסַּע...
על הגרסה: "כי תבוא לארץ" (ולא "כי תבואו") - כך במקור.
אִם תִּסַּע לִירוּשָׁלַיִם
תְּגַדֵּל פֵּאוֹת
תְּבַקֵּשׁ לִגְזֹז אוֹתָן
יִתְּנוּ לְךָ מַכּוֹת

אוֹי אוֹי אוֹי
אַל תִּסַּע
וְעוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם
שׁוּב בַּחֲזָרָה

אִם תִּסַּע לְלוּד
תִּשָּׁאֵר גַּלְמוּד
תְּבַקֵּשׁ עֵזֶר
יִתְּנוּ לְךָ גֶזֶר

אוֹי אוֹי אוֹי
אַל תִּסַּע
וְעוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם
שׁוּב בַּחֲזָרָה

אִם תִּסַּע לְחֵיפָה
תַּעֲבֹד בַּנָּמֵל
תְּבַקֵּשׁ סִירָה
יִתְּנוּ לְךָ סְטִירָה

אוֹי אוֹי אוֹי
אַל תִּסַּע
וְעוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם
שׁוּב בַּחֲזָרָה

אִם תִּסַּע לְתֵל אָבִיב
תַּעֲבֹד בַּכְּבִישׁ
תְּבַקֵּשׁ מָסָרִי
יֹאמְרוּ לְךָ מָפִישׁ

אוֹי אוֹי אוֹי
אַל תִּסַּע
וְעוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם
שׁוּב בַּחֲזָרָה
קויף מיר נישט קיין לאָקענעס
און מאַך מיך נישט שיין;
קויף דיר אַ פּאָר שטיװעלעך,
צום פּריזיװ דאַרפֿסטו גיין.

אוי, אוי, אוי, אוי,
יאָשקע פֿאָרט אַװעק;
נאָך אַ שעה און נאָך אַ שעה,
דער פּאָיעזד גייט אַװעק!

זײַ זשע מיר געזינט,
מײַן טײַערע כּלה,
נאָך דיר װעל איך בענקען,
מער װי נאָך אַלע.

אוי, אוי, אוי, אוי,
יאָשקע פֿאָרט אַװעק;
נאָך אַ קוש און נאָך אַ גלעט,
דער פּאָיעזד גייט אַװעק!

די באַן איז שוין געקומען,
און עס כאַפּט מיך אָן אַ שרעק!
לאָמיר זיך נעזענענען,
דער פּאָיעזד גייט אַװעק.

קלאָג זשע נישט און װיין זשע נישט,
ס׳יז אַלצדינג בלאָטע;
איך װעל זײַן בײַ פֿאָניען
דער שענסטער אין דער ראָטע.

הקלטות (5)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1.2.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
שנת הקלטה: 12.5.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 19.3.2014
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
שנת הקלטה: 14.6.1979
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:00:25)

מקליט: יהודה עצבה

תודה לארכיון ראש פינה.

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 2.7.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה בקובץ הראשון מתוך שניים. (תזמון: 00:01:52)

על השיר

בערבית: מָסָרִי = כסף; מָפִישׁ = אין.

מנשה גפן, "שירי פועלים בעברית", בתוך "מתחת לעריסה עומדת גדייה", עמ' 124 ועמ' 126:

מנגינתו [של השיר] שאולה מזמר-העם "יאשקע פארט אוועק" [המנגינה הנתונה בעמ' 126 היא אכן המנגינה המזומרת כאן, בשינויים מסויימים], ותמלילו נרשם על-ידי יעקב צדקוני [ב"מחניים קד עמ' פ"ז]... מחברי הזמר ומזמריו לא התכוונו כל-עיקר לנסוע בחזרה. העוקץ הוא בחרוז "ארצה אל תיסע", דווקא משום שבעיניהם היה זה הרעיון האבסורדי ביותר: "וכי את החלוץ החי לאורו של אידיאל נשגב כמו תקומת עם ובניין מולדת - ירתיעו רעב או חולי?"

על פי אליהו הכהן, מדובר ב"פזמון הומוריסטי שנועד להרתיע צעירים נלהבים חדורי חזון מפני העלייה ארצה. הלחן שלו הותאם למנגינה של פזמון ביידיש 'יוסקה פארט אוועק' ('יוסקה נוסע'). אף שנועד להזהיר יהודים בחו"ל, הוא הושר בעיקר בארץ, בקרב סוללי הכבישים ומובטלים מחפשי עבודה."
(א, הכהן. "אש יוקדת בחזה - אופטימיות ופסימיות בשלושה סיפורי זמר מתקופת טרום המדינה", בתוך: אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - נגוהות זהב על ירושלים, 2008 ע' 5).

עוד לאותו לחן: "כי נוסע אברהם"


עוד על השיר:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם