לבדי יצאתי אל הדרך ♫

לְבַדִּי יָצָאתִי אֶל הַדֶּרֶךְ;
עֲרָפֶל מַבְקִיעַ בָּרָק נָתִיב;
לֵיל דְּמָמָה, אֶל-עָל תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ,
וְכוֹכָב מֵשִׂיחַ עִם אָחִיו.

הַשְּׁחָקִים מְלֵאִים הָדָר וָקֶסֶם;
נָם הַיְּקוּם בַּזֹּהַר הַכָּחֹל...
מָה-אֵפוֹא נַפְשִׁי דָּוָה, נִכְסֶפֶת?
מָה אֵקַו? עַל מָה אָצֵר מִכֹּל?

מֵחַיַּי כְּבָר אֵין לִי מַה לָּקַחַת,
לֹא יֵצַר לִי עַל עָבָר בִּמְאוּם;
אֲחַפֵּשׂ רַק חֹפֶשׁ וְרַק נַחַת !
בִּרְצוֹנִי לִשְׁכֹּחַ וְלָנוּם ! –

אַךְ לֹא בְּשֵׁנָה כִּשְׁאוֹל שׁוֹמֶמֶת,
רַק חֶפְצִי בְּתַרְדֵּמָה לָעַד,
כְּשֶׁחִיּוּת בַּלֵּב עוֹד מִתְנַשֶּׁמֶת,
וּבְנָשְׁמִי יֵרוֹם חָזִי לְאַט.

וִיעַנֵּג אָזְנַי יוֹמָם וָלֵיל
קוֹל נָעִים הַשָּׁר עַל אַהֲבָה,
וְכִפַּת אַלּוֹן כֵּהָה מִלְּמַעְלָה
תְּרַשְׁרֵשׁ בִּירַק זְהָבָהּ.