מילים (2 גרסאות)
לְלֹא צֵל עֵץ, לְלֹא מָטָר.
אֶל מֶרְחָבֵךְ נַדְרִימָה,
אָמַרְנוּ כִּי נָשִׂימָה
פָּנֵינוּ הַנֶּגְבָּה.
בְּאַדְמָתֵךְ מְקוֹר חַיִּים,
תְּהִי זֵעָתֵנוּ לִמְטַר רְבִיבִים.
אֶל מֶרְחָבֵךְ...
בַּאֲפִיקֵי הַנֶּגֶב
נַשְׁקֶה, נַרְוֶה כָּל רֶגֶב.
אֶל מֶרְחָבֵךְ...
הקלטות (25)
ליווי: התזמורת הקלה של שירות השידור הבלגי-פלמי
שנת הקלטה: 11.8.1964
הוקלט בבלגיה. התזמורת בהרכב חלקי. ; הביצוע נכלל בתקליטון "הפרברים בשירי עם ישראליים" (כנראה 1967), בתקליט "אדום עתיק" (1969) ובמארז התקליטורים של הפרברים.
ביצוע
ניצוח: שבתי פטרושקה
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 14.4.1954
תמצית של העיבוד הזה לקול ופסנתר נדפס בשנת 1949 כפרסום מס' 34 בסדרה "ספרייה מוסיקלית קטנה". העיבוד כולל גם קטע מעבר מקורי מאת לברי.
ניצוח: אברהם קפלן
שנת הקלטה: 27.4.1954
על עותק נוסף, של תקליט השידור, כנראה מועתק: 1956.
ביצוע
על השיר
בסוף 1946, בא אריה יחיאלי עם חברו ששון בר-צבי למאהל בדואי, וראו שם "סולחה". היו שם שני מעגלים, של גברים ושל נשים. הגברים רקדו לחוד לפי מנגינה אחת והנשים לפי מנגינה אחרת, דומה. יחיאלי הביא עמו את המנגינות לקיבוצו רביבים. חבר אחר במשק חיבר את שתי המנגינות: החלק הראשון של "את אדמה" הוא מנגינת הגברים, וההמשך מנגינת הנשים, ואז חיבר יחיאלי את הטקסט.
(על פי ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (1964), עמ' 385-384, בעקבות מכתב של דודו של אריה יחיאלי, שמואל גרסטל, מיום 4.3.1963, וכן שיחה עם אחיו חיים יחיאלי מיום 6.4.1963.)
בשירונים אחדים רשום "מפי אלפנדרי".
ביצועים נוספים:
- הברירה הטבעית להאזנה ולצפייה (הוקרן בתכנית "זה הזמן" עם רם עברון, 18.3.1985)
- מקהלת הקיבוץ הארצי (סרטון)
- מתוך המופע "דבקה פנטזיה" (סרטון). מושר גם טקסט בערבית. [הזמרת שרה: "תהי זעקתנו" במקום "תהי זעתנו"]
שיר המקור - לא ללחן במלואו - הוא "יא בנת אלשיח'", האזינו בביצועי "דבקה פנטזיה", מרים לויטין ובאופן ברור פחות גם משה ברק. קטע מהשיר בערבית נמצא גם בביצוע גלילה סלמן (רוזנפלד) ואחותה ציפורה שחר (רוזנפלד) ל"טלעת מן בית אבוה".
לקריאה נוספת (לא מקוונת בווב החופשי):
Carmel Raz, "'At Adama': A Musical Vignette", in: Classical and Popular Music of Israel, ed. Malcolm Miller (University of Rochester Press, 2025), pp.331-350
המאמר עוסק בהקשר תרבותי של השיר. בין היתר מציינת כרמל רז כי לשיר נדפסו ארבעה עיבודים למקהלה מאת לברי (1949), שטרנברג (1953), יוסף הדר (1956) ופאול בן-חיים (1960).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
